סימונה מורלי: "הגיע העת לתקצב הנחיית הורים בתקציב המדינה"

האם יש מקום למדיניות של הדרכת הורים בתוך מדיניות הממשלה?האם זה משהו שיכול להשתלב כחלק מסעיף תקציבי, כחלק ממדיניות בהתערבות שלנו כהורים, כמשפחות, ובאמת להכניס את זה כסעיף הדרכת הורים?

ח"כ יעקב מרגי:  קודם כל בהחלט יש צורך וכן, צריך למסד את זה וזה לא חוכמה, אני נמצא כאן במרכז הראשון והחלוץ והכי טוב שקיים בארץ בסוגיית ההורות.

בעידן האי וודאות ההורית וערעור הסמכות ההורית וערעור הסמכות המורית, הכול התערער. למה? יש סיבה אחת לזה. אנחנו בעידן המודרני והידע הוא לא נחלתו של מן דהוא, הוא של נחלת הכלל. כשאנחנו מדברים על הדרכה זה נשמע מתנשא, כולנו יודעים, לא צריך רישיון להיות הורה, אבל לא מזיק שאנחנו לא יודעים משהו אנחנו נכנסים לרב גוגל ופותחים ושואלים, כי אנחנו צריכים קצת עזרה, אף אחד לא נשען על בינתו בלבד, אז אני חושב שכן צריך לבוא ולמסד את זה. אני כיו"ר ועדת החינוך פתחנו את שערי הוועדה להנהגת ההורים.

ונחשפנו לשלל אתגרים כמו למשל הפער דיגיטלי. יש פער דיגיטלי ולא כל ההורים יכולים להדביק את הקצב, חלקם כן וחלקם לא, זה היום כלי עבודה, זה כלי חיים, אפילו לא כלי עבודה, זה הופך להיות לאט לאט כלי חיים. אנחנו ברשתות השיווק עוד מעט לא נראה מזומנים, כבר היום למלא בקשה הכי בסיסית לאחד ממשרדי הממשלה חייבים את החוויה הדיגיטלית. זה אחת הסיבות לפער, יש עוד מרכיבים. מרכז הידע, אם אתה רוצה סמכות וצורת ניהול של חיים תקינה, אם זה בבית, בקהילה, אפילו להרחיב את זה עד אל מול הממסד, אין ספק שצריך הדרכת הורים.

סימונה מורלי: הייתי רוצה לומר כמה מילים על הנושא של ההכוונה והכוונה. יש ניצנים של מרכזי הורות ועושים הנחיית הורים, אני חושבת שכאן כמדינה צריך לקחת אחריות, ואיך לוקחים אחריות? מחוקקים ומעבירים את זה בספר התקציב שעבר לפני שבוע ושמים שורת תקציב שנקראת הנחיית הורים ולא נותנים לזה תקציב ספורדי או זה בגדר גחמה של שר כזה או אחר, או ראש רשות שמאוד קשוב לעניין, זה לא הוגן להורים ולתושבים באשר הם. אני מקווה שאנחנו נוכל להיפגש עם השרה ונקדם את הנושא – כפי שהעבירו את החינוך מלידה עד 3 מהרווחה לחינוך, כך גם הגיע העת שייקחו את הנושא של הדרכת ההורים תחת כנפי משרד החינוך ואני חושבת שפה תהיה בעצם הבשורה.

כנס אשדוד חושבת הורים. צילום יובל יוסף

סימונה, במה אתם נתקלתם פה בתקופה האחרונה באתגרים שנצפו מול ההורים ומגיעים אליכם עם שאלות ובעיות?

אני חושבת שאיבדנו משהו בנושא של מנהיגות הורית. אני לא באה בהאשמה לאף אחד, כי אנחנו נמצאים במצב של בלבול. הקברניטים מבולבלים וגם ההורים מבולבלים. אין לי מסגרת לימודים, אני צריך לעבוד בזום מהבית ולתת את התפוקה ואני רואה את זה על בתי, שעובדת בוויקס כמהנדסת תוכנה והיא מג'נגלת בין שעות העבודה וצרכי הבית.  זה לא שאת מפסיקה לתת את התפוקה כי הבן שלך אין לו מסגרת חינוכית, נהפוך הוא, הדרישות משום מה רק עולות והיא סוגרת לו"זים בין 10 ל- 12 בלילה וזה אומר שאי אפשר לדבר איתה בשעות האלה, אז זה מה שקורה בעצם גם לאקדמאים. בכלל אני חושבת שהאתגר של זוגות צעירים ששני בני הזוג בעלי קריירה לשלב בין הקריירה והבאת ילדים לעולם מרצון יוצרים סוג של התמודדות שהיא לא נגמרת, לכן התפקיד שלנו כאן במרכז להורות מעבר לנושא של הנחיית הורים, הוא באמת לתת כלים – איך מתמודדים במצבים האלה, שהם לא הולכים ונעשים קלים יותר, אלא הם הולכים להיות הרבה יותר מורכבים.

אודליה כהן שיינדורף –  אני חושבת שמדינת ישראל חבה חוב גדול כלפי ההורים וילדים בהתנהלותה בזמן הקורונה. היא לא הבינה בזמן אמת את המצוקה הגדולה של ההורים ושל הילדים ובחרה בדרך הקלה ביותר שזה לסגור את המדינה ולזרוק את המפתחות ולהשאיר את הילדים בבית. נכון שהמורים עשו ככל שהם יכולים ומעל ומעבר וגם להם לקח זמן להתאפס ולהיכנס לזום. שבועיים לפני כן היה תרגיל לאומי של למידה מרחוק שנכשל, המערכות קרסו והילדים באו הביתה ולחצו אנטר ולא היו מערכות ולכולם לקח זמן, המורים התאוששו מהר והתחילו הדרכות בלילה וללמוד והבינו שחייבים להמשיך, אבל מדינת ישראל חבה חוב גדול כלפי ההורים והילדים. היום אנחנו מתמודדים עם גלי ההדף של המשבר שצעקנו עליהם בזמן אמת מעל כל במה, וחשבו שאנחנו פופוליסטים. לצערנו יכול להיות שהיום מבינים שההורים שותפים ולא אויבים ושהורים אומרים קשה לנו ויש פער דיגיטלי וזה לא בושה להגיד שצריך הדרכת הורים. פעם ההורים היו באים פעם בשנה, מורה היה אומר את דבריו וההורה לא היה מתווכח. היום זה לא כך, הורה רוצה להיות שותף לתהליך ורוצה הכוונה.

 

נחזור למרכז שאנחנו נמצאים פה עכשיו שמאוד ייחודי לאשדוד. אתם עושים פעולה מניעתית, לא מגיעים אליכם במשבר אלא עושים פעולה כדי למנוע את המשבר. מודל מאוד מאוד מיוחד.

סימונה – צריך להתבונן במרכז להורות קודם כל דרך הפלטפורמה הרחבה יותר שהוא נמצא בה וזה מהות- הרשות העירונית לביטחון וחוסן קהילתי. מהות מטפלת בהכללה ממניעה ראשונית עד מניעה שלישונית שהשלישונית בעצם זה כבר עבירה או נושא של תופעה בלתי רצויה, עד טיפול בשיקום. כולם יודעים בעצם שאם אתה עושה את המניעה הראשונית, אתה חוסך המון משאבים והרבה תשומות עד שאתה מגיע לסוף. אז העניין האסטרטגי בעצם זה שהורות זו מניעה ראשונית. אם אנחנו נכניס את הנושא של סמכות הורית ונתחיל את המניעה בעצם מהבית, אנחנו לא נקרא לזה מניעה, אבל אם נחנך את הילד לפעילות להיות עצמאי, לכך שיכולת הלמידה שלו פנימית ולא מונעת חיצונית, לא להיות מושפע מכללים חברתיים אז לא נגיע לשבירת נורמות ומוסכמות כחברה ואנחנו נכניס אותו למקום שהוא לא רווחה אלא מקום מכיל לכלל ההורים.

סימונה מורלי, מנכ"לית מהות- הרשות העירונית לביטחון וחוסן בעיריית אשדוד במהלך כנס אשדוד חושבת הורים. צילום יובל יוסף

אנחנו מנגישים את השירות שלנו, נכון מגדל השן פה יפה, אבל אנחנו לא מחכים שההורים יגיעו לכאן, פיתחנו כאן מודלים וממשיכים לפתח שבמסגרתם אנחנו מנגישים את ההורות בתוך בתי הספר, יש מנחת הורים בית ספרית, גנית, לאחרונה נכנסנו לחדר יולדות ויש לנו מנחת הורים בחדר יולדות ויש לנו במחלקת ילדים, והכי מרגש פתחנו לפני שבועיים מסלול הכשרה למנחות הורים חרדיות, זו בשורה, 21 נשים תסיימנה ותגענה למגזר לתת הנחיית הורים. אז התפיסה שלנו היא בעצם להנגיש את השירות ולראות את ההורה במרכז, אנחנו ניגשים ובודקים את הצורך – הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, הורים במגוון ואנחנו שם לתת את המענה, לפתח את אותה מודולה ואני מקווה שנצליח. אנחנו מרימים את הכפפה להביא תקציב ולעשות מחקר על עד כמה הנחיית הורים היא חשובה ומהותית. אנחנו עושים הנחיית הורים כדי שנהיה הורים טובים יותר, הילדים שלנו יהיו מאושרים ומוצלחים יותר ונורמטיביים יותר, ואם נוכיח את החשיבות של זה גם מחקרית אני חושבת שזה יהיה בעצם סוג של פוש למחוקקים לתת את התקציב לחניכת הורים. זו תהיה הבשורה.

אודליה, הכרת את המודל הזה?

אודליה – אני גרה ברעננה בשנים האחרונות והילדים שלי הם עולים חדשים, גם ברעננה לא פועל מרכז מהות אבל יש מרכז הורות מאוד חזק ואני מכירה את הפעילויות שיש שם של מדריכי הורות בתוך בתי הספר.  בהנהגת ההורים שלנו ראינו את הצורך בהכשרה בנושא של התמכרויות וחרמות, כל גלי ההדף של הקורונה והמציאות המשתנה אנחנו באנו ברעננה לראש העיר ולהנהלת העיר ובהנהגת ההורים וביקשנו חבר'ה השנה הזאת והשנה הבאה בלי בחירה בין נושאים, אם החלטנו שזה הנושאים המובילים שמציקים היום ומונעים מהילדים להתקדם ולצמצם פערים וזה התופעות שאנחנו רואים, תחייבו את המנהלים עכשיו לקחת תכניות של הדרכות הורים ועם יועצות פסיכולוגיות. אם זה לא יבוא בצורה של חקיקה שיהיה סעיף בתקציב של הדרכת הורים, זה לא יקרה. הבעיה היא שבסוף אנחנו משכנעים את המשוכנעים, ההורים שמעורבים הם אלה שבאים אבל אנחנו צריכים להגיע לאלה שלא נמצאים.

אודליה כהן שיינדורף, סגנית יו"ר הנהגת ההורים הארצית, בפאנל במהלך כנס אשדוד חושבת הורים. צילום יובל יוסף

בעצם המודל שמציגה אשדוד זה משהו שאפשר לשכפל אותו ולהעתיק אותו?

ח"כ מרגי – אני חושב שאמרתי את הביטוי לשכפל בכנס הראשון שפגשתי את סימונה מורלי ובוועדות הכנסת. אכן כן. בכלל אם רוצים לעשות את זה ולקבע את זה ולמסד את זה, אפשר וצריך, אפשר להפוך את זה לפרופסיה, זה לא תעודה שעושה לי טובה משרד החינוך שמנפיק, אפשר להפוך את זה לפרופסיה ואז זה תהליך של ההיטמעות בתוך זה. זה נדרש, נצרך, צריך ואפשרי שזה יהיה.

לצפייה בפאנל המלא:

הדרכת הורים