הדס שטייף: האמת מאחורי הקלטות הנאנסת

בסוף השבוע שעבר פרסם רביב דרוקר בתכנית "המקור" בערוץ 10 את הקלטות בהן נשמעים שלושה שופטים מבקשים מנערה בת 16 להדגים בפניהם כיצד נאנסה.

לשמוע את קולות השופטים היהירים, חסרי הרגישות מתעכבים על פרטים פרברטים, גרם לכל מי ששמע להתחלחל. באותה השעה בדיוק עמדתי על במה בתאטרון "הקאמרי" וקיבלתי לידי את פסל האריה השואג, פרס על עבודתי העיתונאית מאת איגוד המפרסמים והיחצנים בישראל. קיבלתי את הפרס בעיקר בשל מלחמתי בהטרדות מיניות ואונס. הפרס האמיתי שלי, מבחינתי, היו הקלטות שהשמיעו בערוץ 10.

עוד באון לייף:

והנה הסיפור: לפני שנתיים פרסמתי לראשונה בגלי צה"ל חלקים מהפרוטוקולים של אותו הדיון, מהם עלה שהשופטים מבקשים מהנערה שנאנסה בהיותה בת 14 להדגים בפניהם את תנוחת האונס. הקראתי מהפרוטוקולים האלה בתכניתו של רזי ברקאי בגלי צה"ל. ביקרתי את התנהלות השופטים שבעיני ובעיני הנערה (היום בשנות ה-20 לחייה) והוריה היה אונס שני שלה.

השופט אליעזר גולדברג שהיה אז נציב תלונות השופטים, הוציא דו"ח חמור בנושא. נגד מי? נגד עורכת הדין רוני אלוני סדובניק שייצגה את הנערה הנאנסת בטענה שהיא העלילה על השופטים את האמירות בבית המשפט. עורכת הדין סדובניק נאלצת כעת להתמודד גם עם תלונה בלשכת עורכי הדין על פגיעה בכבודו של עורך דינם של הנאשמים באונס, כשמתחה ביקורת על התנהלותו במהלך הדיון כלפי הנערה הנאנסת ובמקביל גם עם תלונה לפיה הדליפה לי לכאורה את פרוטוקול הדיון בו מצוטטים השופטים אומרים לנערה "תדגימי תדגימי".

עורכת הדין אלוני- סדובניק מתמודדת היום עם שתי תלונות אלה בלשכת עורכי הדין.

עד כאן העובדות.

 

השופטים שמנפנפים נפגעות תקיפה מינית

השופטת דליה גנות הובילה לזיכויו של נאשם באונס זוגתו. השופט יעקב צבן שהחליט לא לשלוח למאסר סבא שהורשע בביצוע מעשים מגונים בנכדתו בת ה-9

לטור המלא

 

פרסום קולות השופטים לא השאיר מקום לספק מה באמת קרה באולם בית המשפט. לצד השומעים המזועזעים, סיפרו עורכי דין כי כך מתנהלים דיונים בנושאי אונס בבתי המשפט. "זה רגיל" אמרו לי ולאחרים.

רגיל?! מה רגיל?! איפה רגיל?! האם העובדה שמשפטים כאלה מתנהלים בדלתיים סגורות מעניקה חרות לשופטים להתייחס לנפגעות תקיפה מינית כאלו הן עצמן אשמות? האם העובדה ששופטים לכאורה מורמים מעם, מקנה להם את הזכות והחופש לנהל דיון ברמה של סרט פורנוגרפי מהדרגה הנמוכה ביותר? להתייחס בחוסר כבוד בסיסי למי שחוותה חוויה מטלטלת כל כך? האם אין דרך אחרת להגיע לאמת? אין שפה אחרת? אין התנהלות אחרת שגם תצליח להגן על מי שעומדת מול השופטים הנכבדים ומבקשת צדק? ואם כך הם פני הדברים, מה הפלא ש-98% מנפגעות תקיפה מינית על כל גווניה לא מתלוננות כלל?

ושאלה נוספת: כיצד, על אף חטאם של השופטים, כפי שעולה באופן ברור מהקלטות, העוול שעשה השופט גולדברג בדו"ח הקשה שלו שלא בצדק נגד אלוני-סדובניק, נגד הנאנסת ונגדי, מעיזה לשכת עורכי הדין להעמיד את העו"ד לדין?

מדוע? כי נלחמה בהתנהלות השופטים? כי החליטה שצריך לשנות? כי נלחמה בחירוף נפש על כבודה ועל נפשה של נערה נאנסת? על שהחליטה להכניס את משנת הפמיניזם אל בין כותלי בתי המשפט הגם שהם בדלתיים סגורות?

ואני אומרת: אין דלתיים סגורות שלא ניתן לפתוח אותן כשנעשה עוול לנידונים או לנאשמים. אין שופטים מורמים מעם, הם באים מהעם וחוזרים אל העם. לשכת עורכי הדין חייבת לחזור בה מהאשמות נגד עורכת הדין רוני אלוני-סדובניק, והשופט גולדברג צריך להתנצל בפני הנערה שנאנסה. התנצלות גלויה שתפורסם.

ואני? אני אמשיך להילחם עבור הזכויות הללו גם אם זה יהיה הדבר האחרון שאעשה בחיי.