הצעות מפורשות למין לכל אישה, בכל מקום

בפעם הראשונה שהציעו לי כסף עבור מין הייתי בת 15. פספסתי את האוטובוס האחרון הביתה מחברה שגרה בצפון העיר והחלטתי "להפגין בגרות", להסתיר את חוסר האחריות מאמא כדי שלא תישלל ממני הזכות לחזור מאוחר, וללכת הביתה ברגל. מבוהלת ודרוכה, הבטתי מאחורי ומצדדי לכל אורך הדרך, נזהרת לא ליצור קשר עין עם תמהונים ברחוב ומספרת לעצמי שלא כל אדם הוא איום פוטנציאלי.

עוד באון לייף:

כשעמדתי ברמזור הצומת בן יהודה ואלנבי, חשה הקלה על הכניסה לרחוב המואר, מכונית לבנה נעצרה מולי. מבעד לחלון הפתוח סרק אותי גבר צעיר, אולי בן שלושים, במבט שהעביר בי רעד. הרמזור התחלף, התחלתי לחצות את הכביש והנהג  התנשף בקול והחל ולשרוק לי. בלב פועם בחוזקה ועיניים מושפלות, החשתי את קצב צעדי. המכונית המשיכה לנסוע לאט לצידי, במה שהרגיש כמו מרדף. "לאן את צריכה?" הפטיר לעברי הנהג, ואני, תוהה בתום לב אם אולי שפטתי אותו לא נכון וכוונותיו לסייע לנערה ברחוב, השבתי בנימוס "לא תודה, אני בסדר, בדיוק הגעתי". כעבור כמה עשרות מטרים של הליכה בדממה, כשמבטו שהפך לרעב כמו משאיר סימני חריכה על עורי, הנהג עצר את המכונית ופתח את דלת הנוסע הפונה אליי. הבטתי בו, מתחילה להגדיל את המרחב בנינו בנסיגה אחורה, כשראיתי שהוא אוחז שטר של מאה שקלים בידו ומחייך. "מאה שקל למציצה?" הוא שאל, והחווה בידו אל רוכסן מכנסיו הפתוח, שחשף זקפה. רצתי את שארית הדרך הביתה בלי להביט לאחור.

כמו פריטים מסודרים על המדף

בחודש שעבר, בשרשור בקבוצת הפייסבוק "שיח פמיניסטי", נשאלה השאלה למי מהקוראות הוצע כסף עבור יחסי מין. התגובות, שצף סיפורים כואבים ומורכבים החל מזריקת המילה "כמה?" ברחוב וכלה בהצעות מפורטות למימון או תמיכה, האירו בזרקור פן מושתק וכואב שהפך לחלק מהשגרה עבור אינספור נשים – הפיכתן בעל כורחן למוצר, נקיבת מחיר על איבריהן האינטימיים. "אין הגדרה יותר מדויקת למונח החפצה" מסבירה נגה (שם בדוי), אחת החברות בקבוצה. "ממש כמו להשאיר פתק 'מעוניין לרכוש' על מכונית שחונה ברחוב, גברים נוקבים מחירים על נשים, מתמקחים כמו במכירה פומבית. יש לשים דגש על העובדה שזה סוג אחר של הטרדה מינית. בניגוד לזריקת הערות או משפטים גסים בסגנון "מה הייתי עושה לך", במקרים האלו לא תמיד נעשה ניסיון לכפות הסכמה, אלא לקנות אותה. המחפיצים יוצאים מנקודת הנחה שלכולנו יש מחיר, כמו פריטים במדף, וכך שוללים מאיתנו את הכבוד וזכות הבחירה ומתחילים בתהליך הדה-הומניזציה".

נגה, שבחרה לא לשתף את סיפורה בקבוצה הפתוחה לציבור הרחב, עברה ניסיון אונס ע"י גבר ששגה וחשב שהיא זונה כשחיכתה למונית ברחוב. "חזרתי מחתונה של חבר בהסעה באמצע הלילה, קצת שיכורה, לבושה בשמלת ערב ונעלי עקב. ביקשתי שיעצרו לי במנחם בגין, משם תכננתי להזמין גט טקסי לביתי בפלורנטין, כשבחור ניגש אליי ושאל "כמה". מן הסתם נדרכתי עוד כשהוא התקרב, זאת לא סביבה נעימה או שעה סבירה, אבל לא דאגתי כי המונית כבר הייתה בדרך. אמרתי לו שהוא מתבלבל ואני מחכה שיאספו אותו והוצאתי את הנייד כדי לצלצל לחברה. הוא הסריח מאלכוהול והתחיל להרים את הקול ולומר שיש לו כסף אם אני יקרה. התחלתי להילחץ ולנסות להתרחק ממנו כשהוא אחז בידי. משכתי אותה בכח והוא נתן לי אגרוף לפנים באמצע הרחוב. למזלי נעצר לידי רכב, יצאו ממנו שני צעירים שעד היום אני מאמינה שבלעדיהם בכלל לא הייתי כאן עכשיו, ורדפו אחריו עד שהגיעה ניידת. לפעמים אני חושבת על המקרה האלטרנטיבי. נניח ובאמת הייתי זונה שלא הסכימה לקבל אותו כלקוח, זאת עילה מבחינתו לתגובה אלימה, זה לא יאמן. אני רוצה לומר שיצאתי מחוזקת מהסיפור הזה, במיוחד לנוכח העובדה שהגשתי תלונה והבחור ריצה מאסר, אבל עד היום אני לא יוצאת החוצה בחושך לבד".

במקרים רבים, כמו בסיפור ששיתפה הדס בקבוצה, גברים מטילים את האחריות ל"בלבול" שלהם בנוגע לעיסוק בזנות, על קורבנות התקיפה המינית שלטענתם מתלבשות 'כמו זונות', מה שבענייהם נותן לגיטימציה למגע בכפייה. "אני גרה בקיסריה, חיכיתי בצומת לאוטובוס והייתי צריכה להגיע למס הכנסה בחדרה. אני לא ממש מכירה את חדרה ולא ידעתי איך להסתדר שם. פתאום עצר לי רכב ובו בחור דתי ומבוגר בלי שבכלל ביקשתי ואמר שהוא מגיע לחדרה אם אני צריכה. בדרך הוא דיבר על זה שאני חייבת לרצות ממנו משהו, כי בחורות שלובשות חולצה שמסתירה להן את המכנסיים רוצות לפתות גברים. הוא אמר שהוא יכול לעזור לי עם כסף, שלא חסר לו ושהוא יביא לי "דמי כיס". הוא נגע לי בירך הפנימית וישר העפתי לו את היד וצעקתי לא. פחדתי לומר לו את כל מה שאני חושבת כדי שלא יוריד אותי באמצע הכביש ואתקע. חשבתי על מה אם מישהי אחרת הייתה יושבת שם, כמו החברה הכי טובה הביישנית שלי שפשוט הייתה קופאת במקום ומי היה יודע מה היה קורה לה. כשירדתי מהרכב צעקתי עליו שגברים כמוהו הם הבעיה ושהוא צריך לטפל בעצמו. יש לציין שהייתי בת 17. בכיתי אחר כך כל הדרך למס הכנסה".

"עצרתי במיוחד בשבילך"

התפיסה של נשים ונערות כמוצעות למכירה או פנייה אליהן כזונות לא זוכה להתייחסות של ממש ולעיתים גם לא נתפסת בעיני החברה כאירוע פוגעני, אלא כבלבול. כמו ברוב מקרי התקיפה המינית, כשגבר מציע לקנות את הסכמתה ואיבריה של הנפגעת, הוא מצלק את הקורבן שלו וממשיך הלאה מבלי משים. יולי, ששיתפה אף היא את סיפורה בקבוצה, מספרת על היום שמבחינתה סימן את המעבר מילדות לבגרות.

"בקיץ שאחרי כיתה י"ב הייתי בתקופה של חופש לפני הצבא. זה היה קיץ חם. למדתי נהיגה והמורה שלי השאיר אותי בתחנת האוטובוס בסוף השיעור. אני בעיקר זוכרת את החום והשרב הגדול של אוגוסט שגרמו לי לקוות כל כך שיעבור האוטובוס. עמדתי בתחנה כשנהג משאית הגיע ועצר. הוא חנה כמה דקות ברצף בתחנת האוטובוס, מה שנראה לי מוזר. בשלב מסוים הוא יצא מחלון המשאית ושאל לאן נוסעים.בהתחלה התעלמתי ממנו, לא הבנתי למי הוא מדבר, אבל הוא המשיך למרות שהתעלמתי. הוא התחיל לכעוס ולצעוק לי 'קדימה, אני מחכה, עצרתי במיוחד ואני מחכה'. אמרתי לו שאני בסדר ושאני מחכה לאוטובוס, והוא הבטיח 'אני אקח אותך טרמפ אבל תעלי,עצרתי כבר בשבילך'. כשראה שאני מתחילה ללכת מהאזור לכיוון רחוב מגורים בקרבת מקום, הוא צעק לי בכעס שהוא לא מבין מה הקטע, הוא עצר לי, למה אני לא רוצה לעבוד. את החלק שאחרי אני לא זוכרתאבל איכשהו הגעתי הביתה. הלכתי ברגל באמצע אוגוסט חצי מהעיר בדרך לתחנה מרכזית, זה הרגיש לי יותר בטוח. לקח לי קצת זמן להבין מה קרה ומה בדיוק הוא רצה. בהתחלה כעסתי על עצמי שלבשתי בגדים חשופים אבל אז זה היכה בי – אמצע אוגוסט, חם ממש וללבוש קצר זה לגיטימי, בסך הכל חיכיתי בשקט בלי למשוך אלי תשומת לב ועדיין, הרגשתי כל כך מטופש.  כמה זמן אחרי זה החלפתי את כל הבגדים שלי.אם מישהו אי פעם ישאל אותי איך זה מרגיש להיות כלום אז זה זה. הרגשתי כמו נייר טואלט שנזרק. הלוואי והייתי יכולה להגיד שזה המקרה היחיד אבל זה לא. אחרי הקיץ הזה השתנתי במידה מסוימת. כנראה שהפסקתי להיות ילדה".

"אני מרחמת עליהם. אני מרחמת עליהם שחיי המין שלהם כל כך עצובים שהם  צריכים לשלם עבורם. אני מרחמת עליהם שהחברה קבעה להם שהם צריכים לעשות סקס תמיד בלי לעצור לרגע ולחשוב אם זה מתאים להם או שהם סתם לא במצב רוח. אני חושבת שיש לנו שיעורי בית לא פשוטים לעשותבתחום החינוך. אנחנו מלמדים גברים שנשים הן גוף ודרך לסיפוק יצרים וכל עוד גבר משיג פורקן לא משנה איך הוא השיג אותו. שכחנו ללמד אותם לקחת אחריות על המעשים שלהם. הפכנו נשים מיניות ל'סוטות' והגברים פשוט 'עושים מה שגברים עושים'. אני כואבת את ההשפלה שנשים עוברות ומרחמת על גברים שלא הצליחו ללמוד אחרת".

לא לנשים בלבד

"ההצעות המבזות לקנות סקס לא מופנות לנשים בלבד" מספר יוני, שנחשף גם הוא להטרדות חוזרות ונשנות. "באפליקציות כמו אטרף וגריינדר אני מקבל הרבה הצעות כאלה, אפילו לא חייבים לדבר מפורשות על הדברים, אני פשוט מקבל הודעה עם אייקונים של כסף וסימני שאלה כי יותר קל להם ככה לדעתי. לפני כמה חודשים עבדתי עם מישהו בחנות בגדים והוא היה מעוניין בי אבל זה היה חד צדדי אז זה לא התפתח. לפני שבועיים הוא שלח לי הודעה בפייסבוק, שאל אם בא לי להיפגש וכתב שזה ישתלם לי מאוד. בציטוט ישיר, הוא כתב 'יש לי הצעה שנורא תשתלם לך אבל לא נראה לי שתסכים'. תחקרתי אותו והוא לא רצה לכתוב את ההצעה בגלוי אבל אחרי שלחצתי הוא שאל אם בא לי  שהוא ירד לי וישלם לי על זה. פשוט עניתי לו שאני מעדיף לא להגיב, בשבילו ובשבילי.

פעם נוספת הייתה כשחיכיתי למונית שירות הביתה בערב ברחוב ועצר לי נהג של מונית ספיישל. אמרתי לו שאין לי כסף ואני מחכה לשירות אז הוא הציע לי לעלות בכל זאת בחינם. סירבתי, והוא המשיך לעצור לידי והתחיל לשאול אותי אם אני לא בעניין של מציצות ואורגיות. צעקתי עליו 'איכס, לך מפה!' והוא נסע. כל המקרים האלו גרמו לי להרגיש זול ומלוכלך. אני חושב שההבדל הוא שבניגוד לנשים לא הרגשתי מאוים פיזית, אני ספציפית כמובן, לא כל הגברים כמכלול, אבל תחושת הטינופת נדבקת לגוף אחר כך".