משה איבגי וקשר השתיקה

"כולם יודעים מזה", "היא אמרה לי שהוא שולח ידיים ונוגע לה בחזה, ושהיא אמרה לו 'יש לי חבר, תפסיק, תפסיק'. הוא אמר 'עזבי, חבר שלך לא פה'", "היא הייתה ילדה, והוא אוטוריטה. היא סיפרה על נשיקה בכפיה. זה קרה באחד החדרים על הסט. זה בתוך שניה התפוצץ, והגיע לכל האנשים בהפקה והיה הלם מוחלט. ידוע לי גם על עובדת אחרת בהפקה, שחזרה ממנו בטראומה. בתעשייה הדבר הזה הוא לא סוד".

הציטוטים הללו לקוחים מכתבת התחקיר של שגיא בן נון וגלי גינת שהתפרסמה ב"וואלה! תרבות", והם מתייחסים להטרדות המיניות ששש נשים טוענות שחוו לכאורה מצד השחקן משה איבגי. לצד הזעזוע מההטרדות והתקיפות עצמן שמתוארות בכתבה, וחושפות בפנינו התנהגות סדרתית שבה אין טיפת כבוד לנשים, האמירות הללו צורמות לא פחות. הסיבה לכך פשוטה: אם מישהו היה קם ומרים קול צעקה כשהיה נודע לו על התנהלותו של איבגי, אם מישהו היה מתרעם על כך ששחקנית שהוטרדה על ידי איבגי פוטרה למחרת מההפקה, אז הרבה מאוד נשים לא היו צריכות לעבור את שעברו לטענתן על ידו.

יש דברים שהשתיקה לא יפה להם, והטרדות ותקיפות מיניות בהחלט נכנסות לקטגוריה הזו. השתיקה מולן, לא של הנפגעות, אלא של הסביבה, היא שמאפשרת להן להימשך ואולי אף גורמת בסופו של דבר לתוקף לחשוב שאין שום בעיה עם ההתנהגות שלו ו/או שממרום מעמדו גם ככה אף אחד לא יפתח את הפה, אז אפשר להמשיך ולהטריד בשקט.

השתיקה הזו מעוררת עוד יותר זעם כשמדובר בבכירים. אלה אפילו לא היה מסכנים במאומה את פרנסתם לו היו פותחים את הפה. אבל, הפלא ופלא, גם עכשיו, כשהם בכירים הם מתראיינים בשם בדוי, כאילו כל הקריירה שלהם תלויה באיבגי. וזה מצד אנשים שנלחמים בימים אלה בניסיונותיה של שרת התרבות, מירי רגב, להטיל מגבלות על יצירות שלא מתיישבות עם הקו הציוני של מדינת ישראל.

במילים אחרות, הם יודעים טוב מאוד לא לשתוק, כמו שרבים ורבות מאיתנו לא ישתקו כשיראו כל פשע מסוג אחר מתרחש בסביבתם, אבל יידעו לאורך זמן על גבר שפוגע באופן סדרתי בנשים, וישמרו את זה לעצמם או לשיחות סלון עם חברים. כשיראו אותו וכשיצטרכו ללהק שחקן מכניס להפקה שלהם, ישימו בצד את הידיעה הזו.

ההפקה ידעה מזה

בסיטואציה הנוכחית, בה ברור שלפחות פעמיים ההטרדה לכאורה הייתה ידועה לכלל ההפקה, אז כבר באמת נראה שלרוב אין שום תקנה. הם אולי ילחמו על התאגדות מקצועית, וידעו בתוך לבם שקולם של רבים נשמע יותר מאשר קולה של יחידה, אבל במקרה הנוכחי זה לא יגרום להם לשים את עצמם בחזית ולדרוש שהמטרידן יפנה את מקומו לטובת מרחב בטוח לנשים.

לכל אלה, לכל הגברים השותקים אני רוצה לומר דבר אחד: כשתלכו לישון היום בלילה במיטתכם תזכרו שהפקרתן את גופותיהן של נשים, שנתתם יד ושיתפתם פעולה עם גברים שחושבים שנשים הן כלי לסיפוק הנאותיהם. הם אולי ביצעו את הפשע, אבל אתם נתתם להם רוח גבית, אז וגם היום, בעודכם מתהדרים בשם בדוי ובכינוי ?בכיר בתעשייה?.

"כל מי שהיה על הסט יודע שזה קיים. ההפקה ידעה מזה. אף אחד שם לא הופתע. כולם על הסט, עשרות אנשים, ידעו שאיבגי סוטה ואף אחד לא עשה עם זה שום דבר. אני חושבת שזה חמור ביותר. וזה מגעיל. וזה ניצול כוח. עשרים פעמים חשבתי לעצמי בראש, וואלה, איך הסיפור הזה לא התפוצץ?" – אלה דבריה של אחת מהנפגעות שהופקרו לכאורה לידיו של איבגי, ושהפקרתן אפשרה גם את הפקעתן של אחרות, אלה שבאו אחריהן בתור בזכות השתיקה.