אופק בוכריס: עלילת שווא או שברון לב עבור רבים?

תא"ל אופק בוכריס חשוד באונס ובביצוע מעשה סדום בחיילת ששירתה תחת פיקודו.

מה אנחנו יודעים על בוכריס? בן 47, חייל כבר קרוב לשלושה עשורים מלאים, קצין מהולל ומערך שזכה לצל"שים בעבר, נפצע קשה במסגרת תפקידו, החלים וחזר לשרת את המדינה, כלומר אתכם. ברשתות החברתיות ובאמצעי התקשורת תמצאו עשרות עדויות על תרומתו של בוכריס למדינת ישראל, על אנושיותו, ערכיו, מסירותו ואהבת האדם שבו. עדויות שיגרמו לכם לעצום עיניים באין אמון ולהרגיש עמוק בבטן ש"לא, לא, אין מצב שהוא עשה את זה! לא הבחור הזה".

מה אנחנו יודעים על החיילת שהתלוננה כנגדו? ובכן, לא הרבה. אבל אל דאגה, לאור ההתנהלות בפרשיות קודמות, אני מניחה שעוד מעט כולנו נדע. רק חכו קצת עד שמישהו ברשת יחשוף את שמה וכולנו נזכה להבין מי היא. מישהו יחטט בעמוד הפייסבוק שלה וימצא תמונות שלה, רצוי בלבוש חשוף וחיוך מפתה. אחר יזכר שהוא הכיר אותה בעבר והוא יודע כמה שרמוטה היא. אחד נוסף יטען שהוא שירת איתה והיא בכלל שכבה עם כל הפלוגה ואיזו גברת תספר לנו שהיא בכלל הייתה מאוהבת בבוכריס, הוא דחה אותה וכיאה לאישה נקמנית ורעה, היא הגישה עליו תלונה על 5 (!) מקרי אונס פלוס מעשה סדום.

היחסים כאן הם לא כוחות – כאחד ששירת שנים רבות בצה"ל, לבוכריס שורה ארוכה מאוד של מפקדים ופקודים, חיילים וקולגות, שיעידו עבורו. למתלוננת שהייתה בת 19 כשהמעשים, לכאורה, נעשו, והיום בת 23 אין מאגר עדי אופי נהדרים כאלה. גם חסר לה הפאר וההוד הנלווים לשירות ארוך טווח בצה"ל ואין אף אחד שיגיד עבורה שהוא יכול להישבע בצדקת דרכה. מה כן יש? יש הרבה אנשים שמוכנים להישבע בראש שלהם שהיא משקרת.

הנה, ראו מה אמר העיתונאי מנחם הורוביץ ב'המילה האחרונה' בגלי צה"ל:

נו, הוא לא אמר שהיא משקרת. הוא כן רמז לכם שיש כאן עלילת דם ואחרי שיוכח שיש כאן עלילת דם הוא רוצה לתלות את המעלילה בכיכר העיר, אה, סליחה, לראות את תמונתה בעמוד הראשון של העיתון.

ובכן, אין לי בעיה לראות את תמונתה של המתלוננת בעמוד הראשון של העיתון אם יתברר שהמציאה את הכל אבל הורוביץ וחבורת עדי האופי של בוכריס שוכחים דבר אחד: הסבירות לעלילת שווא בכל הנוגע לעבירות מין נמוכה מאוד ובסיפור הספציפי הזה, נמוכה עוד יותר. רק נבהיר: החשדות המופנים כלפי בוכריס מדברים על אונס. גם אם מבדיקה מקיפה של חומר הראיות יעלה שלא היו יחסי מין בכפייה אלא רק "בהסכמה", בוכריס נמצא בצרות צרורות. אין שום הסכמה בין גבר בין 40+ , מפקד בדרגה בכירה מאוד לחיילת בת 19 המשרתת תחת פיקודו. היחסים האלה הם עבירה חוקית ועבירה מוסרית בכל מקרה. גם אם חצי ממה שהמתלוננת טוענת נכון, בוכריס הולך הביתה במקרה הטוב ולכלא במקרה הרע. הדרך היחידה בה בוכריס יוצא נקי מהסיפור הזה ולא הולך לשומקום היא אם החיילת פשוט הגתה את כל הסיפור מלבה, המציאה שקר וכזב מא' עד ת', היה לה משעמם בין חגי תשרי לפסח, היא נזכרה שפעם, כששירתה בצבא, היה לה מפקד חביב וערכי כזה, חובש כיפה, והיא החליטה ללכת להתלונן עליו. למה? ככה. היא הייתה במחזור וקצת עצבנית. היא ידעה שייכנסו בה, היא ידעה שיכפישו את שמה, היא ידעה שהתהליך הולך להיות ארוך, קשה, מכאיב, משפיל ומבזבז-זמן אבל כאמור, היה לה משעמם. זה קורה לפעמים.

כן, ליידיס אנד ג'נטלמנס, זה לא נשמע סביר במיוחד. אני לא רואה סיבה שאישה צעירה תעשה לעצמה את הגיהינום הזה ואכן בפועל יש מעט מאוד נשים שקמו בבוקר ו"נזכרו" להתלונן על משהו שלא קרה מעולם, בידיעה שסביר להניח שהתיק ייסגר מחוסר ראיות או שהתוקף שלהן יקבל כמה חודשים בכלא או כמה חודשי עבודות שירות. בואו נודה באמת: זה לא ממש משתלם להתלונן על עבירות מין במדינת ישראל. שום פרס לא מחכה למתלוננות בסוף. גם לא באמצע. מה שכן מחכה להן זה מסכת השפלות וריכולים, חקירות מביכות וקשות במשטרה והרבה הרבה בירוקרטיה כי טחנות הצדק טוחנות לאט.

אונסאופק בוכריסאור סופראלימות מיניתעברייני מין