צעירה טוענת: יועצו של ראש הממשלה לתקשורת זרה תקף אותי מינית

הבוקר פורסם בגל"צ שהיועץ החדש של בנימין נתניהו לתקשורת זרה, דיוויד קיז, מואשם על ידי צעירה אמריקאית בתקיפה מינית לכאורה. זו לא הפעם הראשונה שמקורבי נתניהו לא מצטיינים בשמירה על הידיים שלהם. היועץ הקודם, נתן אשל, כזכור העביר חלק מהזמן שלו, בין היתר, בצילום נשים בלשכת ראש הממשלה מתחת לחצאית שלהם. ובמסגרת עסקת טיעון בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה התפטר מהלשכה והתחייב לא לעבוד יותר במסגרת שירות המדינה.

נתניהו פוגע בנפגעות הטרדה מינית

ראש וראשון למי שחוזרים ופוגעים בנפגעות ורומסים אותן הוא נתניהו. נתן אשל, המטרידן המיני המסולק מהשירות הציבורי, ממשיך לקחת חלק במשא ומתן הקואליציוני

לטור המלא

תגובתו של נתניהו לפרשה הייתה רחוקה מלהיות חיובית. שלושת הגברים שחשפו את אשל, צבי האוזר, יועז הנדל ויוחנן לוקר זכו להתנכלות מצד נתניהו, ואילו אשל עצמו, למרות האירוע, נותר מי שנתניהו מתקשה להיפרד ממנו – אם בגלל שיש לו רגשות מיוחדים אליו, אם משום קרבתו של זה לשרה נתניהו. כך או כך, לא היה במעשיו של אשל כדי להפרידו מנתניהו, ולהוכחה בבחירות 2013, אחרי הפרשה, הוא מינה את אשל למנהל המשא ומתן מטעם הליכוד (מינוי שהופסק זמן קצר לאחר מכן הודות למחאה ציבורית רחבה).

אז מה יעשה כעת נתניהו? אינני יודעת כמה קייז קרוב אליו, ולכן קשה לנחש זאת. אני מניחה שייתלה בעובדה שהתקיפה המינית לכאורה של קיז פורסמה "רק" בפייסבוק, והוא לא נשפט עליה. כבר בידיעה שפורסמה בגל"צ נכתב כי קיז עבר פוליגרף לפני שמונה לתפקיד, ושם נשאל בין היתר האם עבר עבירות מסוימות, ובפוליגרף לא הייתה עדות לכך. קייז עצמו טוען, כמה מפתיע, שהכול נעשה בהסכמה.

די קל לשרטט את הראוי לעשות: להיפגש עם הצעירה, לשמוע אותה, לראות האם אכן ישנן עוד שתי נשים שטוענות שקייז תקף אותן מינית לכאורה ולשוחח גם עמן, תוך שמירה – אמיתית – על זהותן, והשעיית קייז עד שיתבררו הדברים. האם זה מה שיעשה נתניהו? אני יכולה רק לנחש שלא, וכי למה לו? נתניהו מנהל את המדינה הזו לפי מצב הרוח שלו, מוכיח פעם אחר פעם שדבר מלבד שמירת הכיסא שלו לא מעניינת אותו, אז למה שהפעם הדברים יהיו שונים? מי שלא בוחל בהסתה חדשות לבקרים, מחזיק ביותר מדי תיקים ומנהל את מדינת ישראל כאילו הוא מחזיק במפתחות אליה, הוא לא מי שירגיש שהוא צריך לתת דין וחשבון למישהו על משהו. אם כבר הוא, כהרגלו, יתקוף את כל מי שעומד בדרכו ומבקר אותו.

כשנודע בשנת 2013 על מינויו של אשל לניהול המשא ומתן הקואליציוני מטעם הליכוד פתחתי אירוע שדורש מהמפלגות השונות לסרב למשא ומתן שבראשו עמד נתן אשל. חברתי היום, חנה בית הלחמי, כתבה בזמנו שהיא תומכת עקרונית בדרישה, אבל שחשוב לציין כי גם לנו, גם לבוחרות ולבוחרים, יש אחראיות על המינוי של אשל, כי אם תגובתו של נתניהו לאירוע לא גרמה לנשים להעניק את הקול שלהן למפלגות אחרות, אז למה שנתפלא כאשר נתניהו מרגיש שהוא יכול אחרי הבחירות להמשיך לעבוד עם אשל?

בדיעבד, בית הלחמי צדקה. אנחנו לא יכולות לבחור אנשים שפעם אחר פעם מחליטים לא לדאוג לנו, ואז להתפלא ולדרוש מהם להפוך את עורם כאשר מתרחשות פרשות כאלה. פועל יוצא של זה הוא שגם אי אפשר להפריד בין האופן שבו מתנהל נתניהו ביחס לעבירות מין שמבצעים המקורבים לו, ובין התנהלותו במקרים אחרים. האדישות שלו לאירועים אלה לא שונה מהאדישות שמפגין נתניהו כלפי התנהלותם של מקורביו באופן כללי. באותה מידה, אי אפשר גם להפריד את היכולת שלו להמשיך ולהתנהל כך מהעובדה שפעם אחר פעם הוא נבחר לראשות הממשלה.

למרות שיש מקום לביקורת על נתניהו, ויש לדרוש ממנו לקחת את הדברים שנכתבו אודות קייז ברצינות, בה בעת, כדאי לשאול את עצמנו איך נתנו לאיש הזה שוב ושוב ושוב את כיסא ראש הממשלה, ואיך יכול להיות שאנחנו נרעיף עליו ביקורת רק כאשר העניין נוגע לנו באופן אישי. אם מסתכלות על הדברים נכוחה, אז הסיכוי היחידי שנתניהו יפתיע אותנו ביחס לקיז ויפעל כמו שאנחנו מצפות ממנו בעניין זה הוא אם יש לו אינטרס אישי בכך, שכן אינטרסים הם שמנהלים את ההחלטות של נתניהו. אז תחזיקו אצבעות שיש לו אינטרס אישי שיתרגם לדאגה לנשים. ואם הצבעתן לנתניהו למרות כל מעלליו אל תתפלאו מכך שהוא לא דואג לנו.