מאמר שמאשים נשים שיכורות באונס שלהן הורד מפרסום לאחר מחאת גולשים

לורה הריק, כתבת בעיתון קנזס סיטי סטאר תרמה את חלקה לתרבות האונס עם טור דעה מטופש במיוחד בו היא חולקת עם הקוראים כמה מחשבות על כיצד נשים יכולות להימנע מאונס. הטור פורסם ביום שישי האחרון באתר הקנזס סיטי סטאר והעורכים כבר הספיקו להוריד אותו מפרסום אחרי מחאה ציבורית רחבה.

במאמרה חוזרת הריק אחורה בזמן, לפני גלי הפמיניזם, טרום עידן המודעות, הישר אל האשמת הקרבן ומבקשת מנשים להפסיק להשתכר ולבקש את זה ואחר כך ליילל "אונס" כשמה שהן באמת התכוונו לצעוק הוא "אופסי…" ולהפסיק לרכב על העניין הזה של שוויון זכויות אם את לא מוכנה באמת לקחת אחריות שווה לפעולות שהן תוצאה של השיכרות שלך (להיאנס).

ההתחלה של הריק לא גרועה במיוחד: "יש לי אמפתיה לנשים שנאנסו", היא כותבת, ומוסיפה "אני גם רוצה להזכיר לגברים ש'לא אומר לא' (ואם מישהי שיכורה מדי בשביל לומר 'לא' אז ה'לא' שלה משתמע). בעניין זה, זה לא משנה מה אישה לובשת או עושה, היא לא "מבקשת" את זה".

אחרי הפסקה המובנת מאליה הזו, היא מבזבזת את שארית הטור בלסתור משפט אחר משפט בדיוק את הדברים האלה. הניגוד כל כך בולט עד שאי אפשר להתעלם ממנו:

"ראיתי ציטוט בפייסבוק שאמר, 'כשאישה שותה יותר מדי היא מצפה להתעורר למחרת עם הנגאובר, לא כקרבן אונס'. אני מסכימה אבל כנשים, לא כדאי שנקח אחריות על גופנו ולא נשתכר עד כדי כך שלא נדע מה קרה אמש? כל אישה צריכה לדעת כמה היא מסוגלת לשתות ולעצור שם.

לא, בעצם זה שהיא שיכורה, היא לא מבקשת להיאנס. אבל האם אין זו האחריות שלה להפחית את הסיכון להיאנס על ידי כך שתימנע מלכתחילה להגיע לנקודה הזו? ואם את מתעוררת בבוקר אחרי the walk of shame’', אל תצעקי אונס אם את מתחרטת על פעולותיך בליל אמש. דעי שהיה לך תפקיד באירוע שהתרחש, למדי מהניסיון והמשיכי הלאה.

קבלי את העובדה שכאישה, את לעולם לא תהיי בטוחה ב-100% בסביבת גברים. אל תבזבזי את הנעורים שלך במלחמה חסרת תוחלת נגד החפצה, אל תצפי שיראו בך יותר מאובייקט זמין, זה עושה קמטים".

היא ממשיכה ומוסיפה שאם נשים רוצות שיתייחסו אליהן ברצינות כשהן דורשות שוויון, הן צריכות להפסיק לנבוח "אונס" בכל פעם שהן מתחרטות על לילה של מין קליל. זה גורם לקרבנות האונס האמיתיות להיראות רע. "כל אישה שמאשימה גבר סתם באונס הופכת את הקרב לקשה יותר עבור נשים שבאמת נאנסו", היא כותבת, "ובנוסף מכפישה שלא בצדק את המוניטין של המין הגברי".

"גם כאשר גברים שותים, קבלת ההחלטות שלהם עשויה להיות לקויה ומוגבלת. אם אישה שיכורה מכדי לדעת מה היא עושה ומחפשת הצדקה למה שקרה, אז למה גבר לא רשאי להיות שיכור מכדי לקבל החלטות טובות? ואם אישה כל כך שיכורה עד שהיא לא זוכרת שהסכימה לסקס, אז איך היא יכולה לדעת בוודאות שהיא לא נתנה הסכמתה? אם היא הייתה כל כך שיכורה שהיא לא הייתה מסוגלת לבצע שיפוט נכון, אז איך אנחנו יכולים להיות בטוחים שיש לה מושג מה קרה בפועל?"

הריק מציינת במפורש שהיא לא מדברת על "מצבים קיצוניים" כמו "אירוע האונס בסטנפורד". מעניין למה בדיוק היא מתכוונת כשהיא מדברת על גבר שיכור עם "יכולת קבלת החלטות מוגבלת" ולמה האנס מסטנפורד לא נכלל ברשימת הגברים האלה. אם היא לא מגנה את הקרבן שלו שהייתה שיכורה מכדי ללכת ובוודאי שיכורה מכדי להסכים ליחסי מין אז למי בדיוק הטור הזה מיועד?

"גברים, תפסיק להתנהג כמו חיות", היא מסכמת, "ונשים, קחו אחריות על הגוף שלכן ואת המיניות שלכן והיו מספיק פיכחות כדי לעצור מגע בלתי רצוי ומספיק פיכחות כדי באמת ליהנות ממין כאשר אתן בוחרות לעשות את זה".

בקיצור, אישה יקרה, הריק מציעה לך להפסיק לשתות, כי זה גורם לך להיות זמינה יותר לאונס. אם את יכולה גם תפסיקי ללבוש בגדים חשופים, להסתובב בחוץ בלילה (או ביום), לעבור דרך רחובות מסוימים ששמם ידוע לשמצה, לשים לב מאה אחוז מהזמן לכוס שאת שותה ממנה, לא להזמין גברים אלייך הביתה בפגישה ראשונה (גם בשנייה ובשלישית את לא בטוחה, מותק), לא לטייל לבד בעולם, וכו' וכו כי החוקים, מותק, לא הולכים להשתנות.

כמה בעיות מרכזיות בטור הזה:

1. למעלה מ-80% ממקרי האונס מתרחשים כשלקרבן יש הכרות מוקדמת עם התוקף שלה. אחוז הנשים שיצאו למסיבה וסיימו את הערב באונס כשהן שיכורות הוא זניח ביחס לכמות מקרי האלימות המינית שמתקיימים בעולם.

2. הניסיון להציג "נשים שהשתכרו, שכבו עם בחור, נבהלו מכל העסק כשהתעוררו בבוקר והתלוננו שאנסו אותן" כתופעה הוא מזעזע בעיניי ופוגע בנשים "שבאמת נאנסו" לא פחות מתלונות שווא. אין תופעה כזאת, גב' הריק. מספר הנשים ש"נובחות" שאנסו אותן כשלא היו דברים מעולם הוא זעום, בטח בהשוואה למספר הנשים שנאנסות כל יום, כל שעה, כל דקה. מעניין כמה נשים נאנסו בעולם בזמן שאת ישבת בבית עם הלפטופ שלך וכתבת את דברי הבלע שלך.

3. אם אי אפשר לשפוט גבר שיכור על ש"לקח החלטה לא נכונה" אז למה אנחנו מתעקשים לשפוט גבר שיכור שעלה לרכב, עשה תאונת דרכים והרג ששה אנשים? היי! הוא היה שיכור! הוא לא אחראי למעשיו. בסך הכל הוא לקח החלטה לא חכמה אחת.

4. בכל הנוגע לאונס ושכרות, יש הבדל פיזי מובהק: אם שני הצדדים היו פשוט גמורים מאלכוהול, נמרחים על הרצפה ומקיאים על הבגדים שלהם- אחלה. איכשהו, יוצא שנשים שיכורות לא מצליחות פיזית להתנגד לחדירה/מגע לא רצוי וגברים שיכורים מצליחים פיזית להתניע חדירה/מגע לא רצוי שכזה. אולי נשאל את זה אחרת- אם אתה כל כך שיכור שאתה לא שם לב שהגברת מתחתיך לא מגיבה אלייך או לחילופין שהיא אמרה לא, אז איך, לכל הרוחות, אתה מספיק שיכור בשביל להפשיט אותה, לחזור אליה ולזוז בתוכה? נראה שבחירת הפעולות שגבר כן או לא יכול לעשות כשהוא שיכור היא קצת… מממ… סלקטיבית?

5. לומר ל-50% מהאוכלוסייה "מותק, אני מבינה שאת סובלת אבל ככה זה" זה אידיוטי ממש. לא, לא ככה זה. לפני 100 שנה אף אחד לא היה נותן לך לפרסם מאמרים בעיתון כי "את אישה, מותק, וכדאי שתתחילי להבין שהחוקים לא הולכים להשתנות וככה זה".

אבל אז הגיעו נשים, עם תפיסת עולם קצת יותר לוחמנית משלך, והקריבו את עצמן בשביל לשנות את החוקים האלה במקום לקבל עליהן את רוע הגזירה. את לא חייבת להצטרף למאבק אבל למען השם, נסי לא לא לחבל בו.

אונסאור סופרעיתונותתרבות האונס