מה שקורה במסיבות רווקים במועדוני חשפנות ואתם מעדיפים להדחיק

"אם אשכחך ירושלים – תשכח ימיני", יאמר החתן מתחת לחופה בטרם ישבור את הכוס, אבל פחות מ- 24 שעות קודם הוא שכח להיות בן אדם, כאשר "חגג" את סיום רווקותו במועדון חשפנות.

את רעייתו הטריה אותה הוא מקדש, הוא לא מדמיין רוקדת סביב עמוד ללא חלק עליון, כשעשרות גברים זרים בערב נוגעים באברי מינה, לשים וצובטים את גופה. אשתו היא אישה סוג א', אך ישנן נשים סוג ב?, נשים שפוגשים במועדון החשפנות שאפשר תמורת תשלום לגעת בהן ואל גופן לחדור.

מילא המנהג הדוחה של חגיגת היום האחרון של "החופש", כי הרי נישואין לאישה משמעו כניסה לכלא, מאחר שנשים נשואות הופכות מהר מאוד למכוערות, קרות, מסרסות ורודות בבני זוגן, אבל הפער העצום בין טקס הקדושה אותו מייחסים לטקס החופה, מול הביזוי, הניצול והפגיעה בנשים יום קודם, במועדון החשפנות או בוילה להשכרה לאירועים, הפער הזה לא נתפס.

הזמנתם חשפנית? אל תזמינו אותי

בזמן שהבנות חוזרות במסיבות הרווקות לתקופת מסיבות הכיתה, הבנים חוזרים לתקופת האבן ומזמינים חשפניות למסיבת הרווקים. החלטתי לשים לזה סוף, ולא להגיע למסיבות רווקים שמוזמנת אליה חשפנית

לטור המלא

במועדון החשפנות החתן וחבריו ישבו יחדיו על ספות מהודרות, יצפו בנשים רוקדות על הבמה. חלקן יופיעו בכל מיני מופעים ביניהם: החדרת סטיק לייט לאיבר המין, מופעי מקלחת, מופעי אקווריום, בלי או עם החתן. אח?כ חבריו הטובים יזמינו לו ולעצמם "לאפ דנס" כאשר תמורת 20 שקלים ובמשך שתי דקות, תשב אחת הנשים שהם יבחרו ו?תרקוד? על ברכיהם, כשהיא לובשת חוטיני וללא חלק עליון. הם רשאים לגעת בכל גופה פרט לוואגינה.

לאחר ה"לאפ דנס" יעברו החתן וחבריו לחדרים האחוריים שם יוכל לקבל ?ריקוד פרטי? – מונח מכובס למין אוראלי או חדירה. עבור רבע שעה ישלמו 200 שקלים, עבור חצי שעה 300 שקלים ועבור שעה 600 שקלים. בטרם כניסתם, האישה מקבלת מהשומר פתק הסופר את "הכניסות" ובתום הערב בעל המקום, כלומר הסרסור ייתן לה 50% מכל הכניסות שהשיגה.

ב-2007, בראשית שנות פעילותי במאבק בזנות, נכנסתי לשני מועדונים כדי לכתוב ולספר על מה שקורה שם. המראה קשה. נשים צעירות מאוד. מנותקות. מבט מת בעיניים. כמו בובות על קפיץ מסתובבות בין הגברים, נכנעות לנגיעות.

ניתוק היא מילת המפתח. הגוף האנושי לא מסוגל לסבול את הסבל שכרוך במגע הזר בגוף בלי שתהיה לכך תגובה נפשית. הדרך לשרוד היא להתנתק. את הניתוק משיגים באמצעות השתייה והסמים, בעלי המקום מעודדים את הנשים לגרום לצרכנים לשתות וכשהם שותים גם הן שותות. ועוד לא דיברנו על האלימות, על האונס, על לחכות לצעירה שסירבה למשהו או שלא חייכה מספיק, בפתח המועדון כשהיא יוצאת לביתה.

מסיבת רווקים במועדון חשפנות – "מסורת" נורמטיבית

ברוב המקרים, לצערי, לא יהיה אדם אחד בסביבתו של החתן שיאמר לו: לא! לא הוריו, לא אחיו, לא בת זוגו ולא משפחתה של הכלה המיועדת, בטח לא חבריו. חגיגת מסיבת רווקים במועדון חשפנות היא "מסורת" נורמטיבית מאחר ורוב הציבור עדיין שקוע במיתוסים: "הן בסה"כ סטודנטיות שמממנות את התואר באוניברסיטה", "הן בוחרות בזה ועושות מלא כסף" ו-"חשפנות? זה לא זנות הן רק רוקדות סביב עמוד, זו בכלל העצמה נשית". האמת רחוקה שנות אור. לא בוחרים בזנות, נשאבים אליה. נשים מגיעות לזנות כתוצאה מנסיבות חיים קשות הכוללות פגיעות מיניות, עוני, וכדומה.

הנורמה החברתית המעודדת צריכת זנות לפני החתונה, פועלת לרעה גם על הגברים עצמם. יותר ויותר גברים מדווחים, אם זה בעלי השמחה, או אחד מהחברים, שהיה להם קשה, שלא רצו, שהרגישו שאנסו אותם. זה נכון, המראות קשים ומלחיצים, אבל סביר להניח שאף אחד לא יגיד משהו בעניין לחבר'ה. מה יחשבו עלי? מה אני לא "גבר"? יצחקו עלי. עדיף לשתוק. לזרום.

הבשורה הטובה היא שרוב הגברים לא צורכים זנות ורוב החתנים לא יצרכו זנות בערב חתונתם. בדף אותו אני מנהלת "מסיבות רווקים ללא ניצול נשים", ישנם פרסומים על גברים שהחליטו לא להיכנע לנורמה המעוותת והנצלנית הזו ולתעל את החגיגה למקומות הומניים וחברתיים כמו במקרה של טל מורן שגייס את חבריו לשפץ בתים של קשישים במקום מסיבת רווקים.

מועדוני החשפנות הם בתי בושת לכל דבר הפועלים ברישיון עסק עירוני. בתי בושת מוסדרים. לא רק "מסיבות רווקים" נחגגות במועדונים, גם סיום כיתה י"ב, מסיבת גיוס, מסיבת שחרור, אקזיט בעבודה או סתם יומולדת. שמעתי לא מעט אנשי עסקים שנוהגים לקחת אנשי עסקים זרים שבאים לארץ במסגרת נסיעות עסקים, ל"גוד טיים" במועדון חשפנות.

הגיע זמן לומר לא. חשפנות היא זנות והזנות היא פגיעה קשה בגופם ונפשם של הלכודים בה.

חברהחשפניותמועדון חשפנותעידית הראל שמש