בכיר בחברת קוסמטיקה חשוד בעבירות מין

היא מנסה לסחוט אותי

זו הייתה נגיעה אבהית

זו עלילת דם

לא היה ולא נברא

זו קנוניה

אלו רק חלק קטן ממארז התירוצים של גברים המגיעים כתגובה לידיעה כי הם מואשמים בעבירות מין. הלחץ מתחיל מיד, יחד עם מסכת הכפשות והוצאת דיבתה של הנפגעת פלוס גיוס מסיבי של תומכים ומגוננים, מקורבים, חברים ועורכי דין.

המתלוננות או העדות נותרות עם חזית כפולה להתמודד איתה. יכולות ההישרדות ותעצומות הנפש הנדרשים למאבק על אמינות עדותן או תלונתן משתווה כמעט לעוצמתה הווירטואלית של וונדר וומן. לא כולן קורצו מאותו החומר. לא כולן מצוידות בגב כלכלי, בן זוג תומך, עורכת דין מגוננת וחברה מבינה. ולא כל אחת יכולה לעמוד מול הסיקור התקשורתי החטטני שלא תמיד מכבד ולעיתים אפילו רומס.

באווירה כזאת מה הפלא שרוב הנשים שחוו תקיפה מינית מכל סוג מבקשות לקבור את האירוע או האירועים, לא להעיד ובוודאי לא להתלונן?

 

"אני עושה משהו שאני מאמינה בו"

העיתונאית הדס שטייף, בריאיון אישי על קריירה, ילדות, אמהות ופמיניזם

לכתבה המלאה

 

שנת 2017 נפתחת בחקירת חשד למעשה אונס של מנהל בכיר בחברת הקוסמטיקה אסתי לאודר. מדובר, כך על פי החשד, באונס העובדת בבית המנהל, תקיפה מינית בחניון הבניין, שורת מסרונים מיניים. כמו כן הגיע דיווח למשטרה על נשים נוספות איתן היה קשור המנהל במערכת יחסים תוך ניצול מרות. רק שהן מסרבות להתלונן.

התלונה שכן הוגשה ישבה למעלה מחצי שנה במשטרה ודבר לא נעשה איתה. פרסום התלונה ועדות העובדת בכלי התקשורת גרמו למשטרה לחקור אותו מיד. מדובר בעדות קשה. עורכי דינו של הבכיר טוענים לתלונת שווא ומאשימים את המתלוננת בניסיונות סחיטה.

 אפילו עבור החשוד, חשוב שהמשטרה תחקור ותגיע, בסופו של דבר, לאמת. אם מדובר בעובדת שרודפת אותו שנים ומנסה לסחוט אותו, כפי שטען הבכיר להגנתו, הרי שהנה ההזדמנות לסתום את הגולל על הסיוט שלו ,לדבריו. אם הוא אכן ביצע את המעשים המיוחסים לו ואולי גם פגע באחרות שפוחדות להתלונן, כדאי עבור כולנו, שייתן על כך את הדין. הימים הבאים יהיו מכריעים בפרשה הזאת.

ניסן סלומיאנסקי יצא אומנם לחופשה מהכנסת, אבל טוען להד"ם: לא הטרדתי, זו עלילה. רק שבידיי ובידיי חגית מור גיבור מהבית היהודי ובידיי הרבנית יהודית שילת יש עדויות שמלמדות אחרת. מדובר בנשים שאינן מכירות זו את זו, רובן שומרות נגיעה, כבודן מעל לכל, ובקהילתן אין סליחה על מעשים כאלה והן מספרות את סיפוריהן. לא למשטרה, גם לא לרבנים אבל לנו הן כן סיפרו. והרי מזמן כבר נקבע כאן רף חדש וחשוב. זה שאין תלונה במשטרה לא אומר שזה לא היה. זה שהמשטרה סוגרת תיק מחוסר ראיות מספיקות לא מלמד על חפותו של החשוד.

בהנחיה חדשה שפרסם השבוע פרקליט המדינה, שי ניצן, נאמר כי היה והוחלט שלא להגיש כתב אישום נגד החשוד בנימוק של חוסר ראיות מספקות. הוא יקבל מכתב שיצורף להודעה על הסגירה. במכתב יצוין כי מעשיו של החשוד אכן עוררו חשד לביצוע עברה פלילית והוא יוזהר כי אם יחזור בעתיד על המעשה בגינו נחקר תוכל התביעה לפתוח את התיק שנסגר מחדש ולהעמידו לדין גם בעניין התיק שנסגר.

ההנחיה הזו חשובה שבעתיים עבור כל החשודים בעברות מין, כאלה שתיק החקירה בעניינם לא הבשיל לכדי כתב אישום ונסגר מחוסר ראיות והם מנפנפים בסגירת התיק כאילו זוכו. עבורם בעיקר חשובה ההנחיה כי היא מחדדת את משמעות סגירת התיק.

וברקע פרשות נוספות, חלקן בפני סיום, חלקן רק בתחילת הדרך הארוכה והכואבת של נשים שמבקשות לעצמן מרחב עבודה בטוח.