גם נשים מטרידות גברים. כן, בטח

שנת 2007. אני בעיצומו של טיול תרמילאים במזרח, מתאכסנת בגסט האוס חביב בבודגאיה שבמדינת ביהאר, הודו. חמישה ימים הייתי שם, ארבעה מתוכם עם חברות. רק ביום האחרון נשארתי לבד. בכל בוקר הזמנו "רום סרוויס" של צ'אי עד לחדרנו. את השירות ביצע צעיר מקומי וחביב שהגיע עם המשקה, דפק על הדלת בנימוס, הניח אותו, חייך ויצא. גם ביום החמישי והאחרון בו, כאמור, נשארתי לבד, הזמנתי צ'אי לחדר. הבחור הגיע כמו תמיד רק שהפעם הוא נכנס לחדר עם שתי כוסות צ'אי (על אף שידע שחברותיי עזבו), נעל את הדלת בנונשלנטיות והתיישב על המיטה.

בשלב זה בדיוק הייתי אמורה לקום בבהלה, לפתוח במהרה את הדלת שהוא זה עתה נעל על דעת עצמו, לצאת למסדרון ולברוח או לפחות לצעוק. הרי הגסטהאוס מפוצץ באנשים, הוא לא נושא עליו שום נשק (לפחות לא נשק גלוי) ויש לי סיכויים טובים ממש להינצל מאלוהים-יודע-מה-הוא-תכנן.

מה מכל זה עשיתי? ובכן, כלום. התיישבתי על המיטה, רחוק ממנו ככל האפשר, פערתי זוג עיניים המומות, הסתכלתי עליו בפליאה ושאלתי בקור למה הוא הביא שתי כוסות אם אני הזמנתי רק אחת. הוא ענה שהוא הביא אחת לי ואחת לו. שאלתי למה הוא נעל את הדלת והוא ענה באותו הקור ש"עכשיו נעשה סקס" (ציטוט מדויק). קצב פעימות הלב שלי הכפיל ושילש את עצמו באותם רגעים. אמרתי לו שאני לא מעוניינת לעשות איתו שום סקס והגאון שאל אותי למה. מכאן התחילה שיחה הזויה בה הוא מנסה לשכנע אותי "לזרום" ואני מסבירה לו שאין לי שום עניין לזרום לשומקום. הוא המשיך ולחץ ודחק שוב ושוב והסביר לי בפירוט מה הוא רוצה לעשות לי (אך ורק במילים, הוא לא קם מהמיטה, לא עשה שום תנועה מיותרת לעברי ולא ניסה שום דבר פיזי) ובסופו של דבר "השתכנע" שאכן לא יקרה פה כלום והלך. לקח לי שעה-שעתיים לחזור לעצמי ולהמשיך את היום שלי.

זה סיפור אחד בודד על הטרדה מינית, אחת מיני רבות שעברתי בחיי. אין כאן אלימות פיזית של ממש ויצאתי ממנו פחות או יותר אותה אישה שנכנסתי אליו. עכשיו בואו נעשה ניסוי:

בואו נגיד שלא היה מדובר באיש תחזוקה הודי מהאכסניה אלא באישה, נגיד מנקה או "אשת רום סרוויס" או כל תפקיד אחד ונגיד שאני לא הייתי תיירת צעירה אלא תייר צעיר שהזמין תה לחדרו והאישה הייתה מגיעה עם שתי כוסות תה, נועלת את הדלת, מתיישבת על מיטתו ואומרת לו ש"עכשיו הם יעשו סקס" מבלי להחליף איתו מילה קודם, זו הייתה הטרדה מינית? בואו נניח רגע לשאלת הסבירות (כן, הסיכויים שהאירוע הזה יתרחש במציאות שואפים לאפס) ובואו נצא מתוך נקודת הנחה שהתייר הצעיר ממש לא מעוניין לעשות סקס עם האישה הזרה שנכנסה לחדרו (בניגוד למה שסיפרו לכם, לא כל הגברים מעוניינים במין עם כל הנשים כל הזמן) ונתמקד בשאלה האם מדובר בהטרדה מינית. התשובה היא כן, ודאי שכן. האם מדובר בהתנהגות נאותה, מתקבלת על הדעת? לא, ודאי שלא. אף אדם לא אמור להיכנס לחדרך כדי לספק שירות, לנעול את הדלת, להתיישב על המיטה שלך ללא הזמנה ולספר לך מה הוא שואף לעשות עם הגוף שלך.

ואחרי שהבהרנו שהאירוע הזה לא לגיטימי בשום צורה עבור שני המינים, זה הזמן לשאול- מה הופך הטרדה מאירוע לא נעים, כבודו במקומו מונח, לכזה שמעלה את קצב פעימות הלב לדקה?

ובכן. פחד.

הגבר הזר שנכנס לחדרי, נעל אחריו את הדלת והתיישב על המיטה הוליד אצלי שורה של רגשות- פליאה, הלם ותדהמה (מה, לכל הרוחות, קורה כאן? אתה באמת נעלת עכשיו את הדלת והתיישבת על המיטה?), העדר נוחות (לא מעוניינת לחלוק איתך חלל אינטימי סגור, לא רוצה להיות בסיטואציה הזו), סלידה ותחושת גועל (הנוכחות של הגוף שלך על המיטה שלי, הבל פיך והקרבה הבלתי סבירה שלך אליי דוחים אותי) ו…

פחד.

חרדה.

איום.

האישה הזרה בסיפור המקביל והדמיוני שלי הטרידה מינית גבר ומעשיה גרמו לפליאה, תדהמה, העדר נוחות, סלידה וכו' אבל לא לפחד.

ומדוע חשוב לעמוד על ההבדל "הפעוט" הזה? ובכן, לאחרונה יותר ויותר גברים מגיבים לנשים ששברו שתיקה השנה וחשפו את האלימות המינית שעברו בסיפורי הטרדה משל עצמם כי חשוב שכולנו נדע- גם גברים מוטרדים מינית ע"י נשים. הטיעון הזה לא חדש אבל הוא תופס במה נרחבת יותר ונשמע קצת יותר בחוצות העיר מאז שתנועת metoo התחילה את פועלה המבורך. בסופ"ש האחרון היא אף זכתה לכתבת רוחב בגיליון סופ"ש של 'ישראל היום'. לכאורה אני אמורה לשמוח על כך שגם גברים מעזים לצאת מארונם ולומר "הוטרדתי" ואני אכן שמחה על כל גבר כזה אבל יש לי בעיה גדולה מאוד עם הניסיון לייצר סימטריה נוסח "גברים מוטרדים ע"י נשים, נשים מוטרדות ע"י גברים, סך הכל כולנו מוטרדים, איזה באסה". הסימטריה הזו לא קיימת והיא בגדר הוספת חטא על פשע.

לא, היא לא תפטר אותך. צילום: shutterstock

ראשית, נשים מוטרדות ע"י גברים כחלק בלתי נפרד מחוויית חייהן כנשים בעולם. זה קורה בכל המדינות, בכל התרבויות, בכל התקופות, בכל המעמדות. זוהי תופעה. רווחת, יומיומית, כזו שבלתי אפשרי להימלט ממנה או לא להבחין בה, כזו שמושרשת עמוק בהיסטוריה של האנושות וייקח לנו עוד דורות רבים להוקיע ולהילחם בה. אנחנו רק בתחילת הדרך.

גברים מוטרדים ע"י נשים זוהי לא תופעה. אלה מקרים שוליים, אזוטריים, שמתרחשים לעתים רחוקות. אני לא מנסה לבטל את קיומם ואין לי בעיה מהותית עם דיון על דברים שמתרחשים לעתים רחוקות אבל הניסיון לייצר איזושהי סימטריה בין תופעה פסולה שעולם שלם אמור וצריך להיאבק בה לבין כמה סיפורים בודדים ויוצאי דופן, חמורים ככל שיהיו הוא זלזול בתופעה. כלבים נושכים בני אדם. בני אדם לא נושכים כלבים. די עם הקשקוש הזה.

מעניין כמה גברים נאלצו לשמוע מספר פעמים בשבוע מהבוסית שלהם שיש להם יופי של תחת ושהוא יושב להם מעולה במכנסיים ולא להגיב כי חששו שהיא תפטר אותם? בואו נשאל כמה נשים במעמד בוס שתחתן יש גברים קיימות בישראל וכמה מתוכן יעזו להתנהג כך?

שנית, נשים אכן יכולות להטריד מינית וזה לא יהיה הוגן או לגיטימי או בסדר או מתקבל על הדעת אף פעם אבל ב-99% מהמקרים ההטרדה הזו תהיה לא נעימה ולא נוחה. היא לא תהיה מפחידה. לא יהיה פה חשש אמיתי לחייך, לשלום גופך.

וזה, גבירותיי ורבותיי, ההבדל העיקרי בין נשים שמוטרדות מינית ע"י גברים לגברים שמוטרדים מינית ע"י נשים. הכל מתחיל ונגמר ביחסי הכוחות שבסופו של יום פשוט מתגמדים פעמים רבות לגודל, למשקל, למסת שריר, ליכולות פיזיות. האדם שמטריד הוא זה שמלכתחילה חזק יותר.

שלישית וככל הנראה גם המרגיז ביותר, השיח הזה כולו נגוע בצביעות. כן, גם גברים מוטרדים מינית מפעם לפעם. לפעמים רק במילים, לפעמים גם במגע לא רצוי. אתם יודעים ע"י מי ברוב המוחץ של המקרים? ע"י גברים אחרים. על הדרך נציין שגברים גם נרצחים – באחוזים גדולים יותר מנשים – ומי שרוצח אותם הוא כמעט תמיד גבר אחר. בואו נעשה סדר בכל הנוגע לאלימות מינית: מי הקרבנות שלה? נשים, גברים, ילדים וילדות. מי התוקפים? גברים.

בשורה התחתונה, בדיוק כמו שהגיע הזמן להסיט את הזרקור מהאישה בזנות לצרכן הזנות, הגיע הזמן להסיט את הזרקור מהשאלה מיהו הקרבן (התשובה: יותר נשים מגברים אבל כולם עשויים להיות קרבנות), מה היא לבשה (לא רלוונטי) ומה הקרבן עשה כדי למנוע את תקיפתו (מריח מההאשמה) לשאלה מיהו התוקף, מדוע הוא תוקף וכיצד ניתן למנוע את התקיפה הבאה.

אלימות מיניתגבריםהטרדות מיניותקמפיין metoo