לנאשם קשה מדי לשמוע את הקורבנות מספרות מה הוא עשה להן

נראה שלארי נסאר הוא אחד האנשים הכי שנואים בארה"ב כיום. מי שכיהן בתפקיד רופא נבחרת ההתעמלות האולימפית של ארה"ב במשך כמעט 20 שנה, סולק לפני שלוש שנים לאחר שעשרות מתעמלות התלוננו שתקף אותן מינית. כיום, מספר המתלוננות עומד על מעל ל-140 צעירות שהותקפו בגילאים צעירים להחריד – אחת מהן היתה בת 6 כשלראשונה הותקפה. בימים אלו נערך משפטו של נסאר, וחלק מהמתלוננות נותנות עדויות. אך מסתבר שאל מול כל הקורבנות שקמות מולו, איכשהו, גם נסאר מאמין שיש לו על מה להתלונן.

עוד באון לייף:

 

במכתב בן 6 עמודים, נסאר פנה לבית המשפט בעיצומו של שלב העדויות בטענה שקשה לו מדי להקשיב לכל הצעירות שוטחות את סיפורי התקיפה שלו ומספרות כיצד הוא הרס את חייהן, בעודן בוכות, ובחלקן גם פונות וצועקות עליו ישירות. הוא טען שאינו מסוגל לעמוד בלחץ הזה, ואמר שמאז יום שלישי האחרון (16.1) בו התחיל שלב העדויות, הוא חווה יותר מרגע אחד של לחץ כבד בלבו.

עוד התלונן נסאר במכתבו כי המשפט שלו הפך ל"קרקס תקשורתי" באשמת השופטת רוזמרי אקווילינה, ואף טען שהיא "מכריחה אותו לשבת בתא העדים כדי שהמצלמות יתמקדו בה". "אקווילינה אמרה שאם אתעלף, היא תבקש מצוות החירום להחיות אותי ולטפל בי בתא העדים".

קשה לנסאר להקשיב לצעירות שמספרות על הדברים שהוא עשה להן. מסכן ממש. אין לתאר את החוצפה.

לעיתים רבות מדי אנו שומעים על בתי משפט שמקלים ראש כלפי נאשמים בפרשיות מין ולא רואים עין בעין עם הציבור, מה שנתפס בעיני ההמונים כמופרך – ע"ע ברוק טרנר שהואשם בתקיפה מינית וקיבל 6 חודשי מאסר בלבד, מה שעורר סערה מתמשכת בארה"ב, ולא צריך ללכת רחוק – גם לנו בארץ יש יותר מדי סיפורים כמו זה של האנס המורשע יניב נחמן. אבל הפעם, נראה שזה ממש לא המקרה.

"אולי זה שאתה כאן ושאתה מקשיב זה קשה בעיניך, אבל דבר אינו קשה כמו מה שהקרבנות עברו תחת ידיך", אמרה לו השופטת אקווילינה, אשר לא גילתה טיפת רחמים כלפי הנאשם. "להעביר ארבעה או חמישה ימים בלהקשיב להן זה מינורי משמעותית בהתחשב בשעות ההנאה שהעברת על חשבונן, שהרסו את חייהן".

"מכתב התלונה הזה לא שווה את הנייר שהוא כתוב עליו". השופטת אקווילינה, צילום מסך

 

את דרישתה שיישב בתא העדים הסבירה – "זה לא לבידור שלי, למען האמת, אלא כדי שהקורבנות שלך יוכלו לעמוד מולך ולהסתכל בעיניך מבלי להצטרך להסתובב אחורה כל הזמן". על טענותיו בנוגע ל'קרקס התקשורתי' ענתה שהיא לא תזמרה דבר. "התקשורת עקבה אחריך בכל שלב של הדרך, אני לא הזמנתי אותם. אני לא צריכה שום פרסום". היא החזיקה את מכתבו בידה כשאמרה, "זה לא שווה את הנייר עליו זה כתוב. אין פה אמת. זה הזוי. אתה צריך לדבר על הבעיות האלו עם פסיכולוג, וזו לא אני".

טוב לשמוע קול שפוי מבית המשפט, בייחוד סביב התיק הזה שכבר הצליח להרתיח את הדם בעבר – בתחילה, נסאר הועמד למשפט על תיק שכלל את תלונותיהן של 9 צעירות בלבד, והסכים לחתום על הסכם טיעון שכלל רק 3 אישומים, שלא כללו תקיפה פיזית – בלתי נתפס אל מול 140 המתעמלות שהתלוננו עליו.

אולם בשנה החולפת הסיפור של לארי נסאר השתנה. ביולי האחרון הוא הודה בהחזקת חומרי פורנוגרפיה של ילדים, ולפני חודש וחצי נחרץ דינו ל-60 שנות מאסר. הסיפור לא נגמר שם – כעת, בתיק נפרד, נסאר הודה והורשע גם בסעיפי תקיפה מינית ובמרמה של 10 ילדות, והתובעים שואפים לגזר דין של 125 שנות מאסר. נראה שגם השופטת לא מאמינה שמגיע לאיש הזה לראות אור יום שוב בחייו – "השופט הבא שייראה אותו יהיה אלוהים", אמרה ביום רביעי לאחת מנותנות העדות.

 

כן, אין ספק שזה קשה לשמוע את כל הנשים שמעשיך רודפים אותן כל חייהן וירדפו אותן לנצח חוזרות כדי לרדוף אותך. הנשים האמיצות שהיו ילדות כשנסאר נגע בהן, החדיר אצבעותיו במסווה של טיפול רפואי בנערות שטענו שהוא היה "כמו אלוהים" בסביבתן, לא חוסכות במילים ולא עוצרות את עצמן מלפנות ישירות אליו בהאשמות במשפטו של מי שתקף אותן.

"אולי כבר הבנת זאת בעצמך בשלב הזה, אבל ילדות קטנות לא נשארות קטנות לנצח", אמרה המתעמלת האולימפית לשעבר קייל סטיבנס בדבריה שפתחו את שלב העדויות. "הן הופכות לנשים חזקות שחוזרות כדי להרוס את עולמך". סטיבנס עברה התעללות בידי נסאר מגיל 6 ועד גיל 12.

"אני עדיין זוכרת את התחושה של היד שלו", אמרה גוון אנדרסון ביום למחרת. "אני עדיין זוכרת איך התכווצתי מהמגע שלו ואני עדיין זוכרת שהוא אמר, 'זה בסדר, אני יודע שאת לא רגילה שנוגעים בך ככה, אבל את תרגישי טוב יותר'".

נסאר השפיל מבטו כל העת, בכה ורעד בחלק מהזמן ובשום שלב לא הסתכל לעבר הקורבנות. תומאס ברנן, מאמן לשעבר שנכח במשפט לצידה של אנדרסון, זעם על כך וצעק על המואשם "תסתכל עליה!".

מייקאלה מארוני, אחת הראשונות שהעזה לדבר על מעשיו של נסאר, הושתקה במשך שנים באמצעות הסכם סודיות שנחתם ולא היתה יכולה להעיד בגלל קנס אסטרונומי שאיים עליה במידה ותדבר. אולם בזכותה של כריסי טיגן, שאמרה שלכבוד יהיה לה לשלם את הקנס עבורה, מארוני הגיעה למשפט ומסרה גם היא את עדותה. "ד"ר נסאר לא היה ד"ר", אמרה. "העובדה היא שהוא היה, ולעולם יהיה, תוקף מיני של ילדות, ומפלצת המין האנושי". והגיע הזמן, אחרי עשרות שנים ו-140 קורבנות, שלארי נסאר אכן יקבל יחס ככזה.

בית משפטלארי נסארנפגעות תקיפה מינית