מה עושה מנכ"ל כשהעובדים שלו מגלים שהוא עבריין מין? מפטר את כולם, כמובן

כשאלן מרטופל בחר לקרוא לחברת הבגדים שהקים "Feminist Apparel", בתרגום חופשי "מראה פמיניסטי", הוא כנראה לא הבין את כובד האחריות שבאה עם כותרת כזו – או שמא הבין ובחר במודע לעשות בה שימוש ציני כל כך, בסיפור שכאילו נלקח ממעשיית ילדים עם מוסר השכל בעייתי במיוחד. כי כשאלן מרטופל לקח על עצמו לנהל חברה בשם "מראה פמיניסטי", הוא אכן הקפיד להציג את עצמו כפמיניסט מוביל – אך מתחת לנראות הזו הסתיר משהו רקוב מהשורש.

"אנחנו חברת ביגוד עצמאית שמוקדשת להעצמה של האנשים שיוצרים את התנועה הפמיניסטית על כל גווניה" – כך מציגה עצמה חברת "Feminist Apparel" בעמוד האינסטגרם שלה, שם עוקבים אחריה 137 אלף גולשים. החברה זכתה להצלחה נאה ביותר בשנים האחרונות, ולא רק במכירה של טי-שירטס עם כיתובים פמיניסטיים (שכשלעצמם לא היינו מתנגדות ללבוש בעצמנו): החברה הובילה קמפיינים מצליחים נגד הטרדות מיניות שכיכבו על שלטי חוצות בניו יורק סיטי וכמובן גם בכל עברי הרשתות החברתיות.

על פניו, מדובר בנקודת אור בעולם הפטריארכי – עסק שדוגל בפמיניזם ומקדם אותו בצורה הכי אפקטיבית שיש, דרך סלוגנים על חולצות, ולא מסתפק רק ברווח הכלכלי גרידא, אלא מגדיל לעשות ומרים קמפיינים חברתיים למען נשים. הכל טוב ויפה, עד שמגלים מי עומד מאחורי העסק הזה.

לא זול, אבל לגמרי היינו הולכות עם חולצות כאלה. צילום מסך מאתר Feminist Apparel

 

לפני שלושה שבועות, ב-21 ביוני, התפרסם פוסט בפייסבוק, ובו תויג העמוד של "Feminist Apparel". הפוסט האשים את מנכ"ל החברה הפמיניסטית, אלן מרטופל, באונס.

בעקבות התיוג, 9 העובדים שמרטופל העסיק בחברה החלו לחקור את ההאשמות. מהר מאוד הם מצאו פוסט של הבוס שלהם מ-2013, בו הוא מודה בעצמו שתקף מינית וניצל נשים.

"כולנו פגשנו בזה, בין אם חווינו את זה בעצמנו, ראינו, שמענו ממקור ראשון או אשמים בכך בעצמנו", הוא כתב בפוסט הזה, מלפני 5 שנים. "אני עצמי אשם בזה. התחככתי בנשים באוטובוסים ובהופעות מבלי הסכמתן. התמזמזתי עם 'הבחורה השיכורה' במסיבה, כי זה היה קל יותר. שמתי את ידה של אישה על הזין שלי בזמן שהיא ישנה".

למעשה, אותו פוסט ארוך היה מניפסט על 'שיקומו' של המנכ"ל, שבסופו הגיעה ההכרזה על הקמת החברה "מראה פמיניסטי". מרטופל מסביר כיצד הפך מתוקף מיני לאדם ששואף להילחם בתוקפים מיניים, כיצד למד על תרבות האונס, ואיך כל זה מוביל אותו, בסופו של דבר, להקים חברה חדשה (דאז) שתפיץ את המסר ותצטרף למאבק.

מתוודה בעבירות מין שחור על לבן. חלק מהפוסט של מרטופל מ-2013, צילום מסך מפייסבוק

 

לפני שאתם שואלים את עצמכם שאלות הרות גורל בנוגע למחילה לתוקפים מיניים, דעו שכבר בשלב הזה העובדים של מרטופל הרגישו שמשהו מסריח. לא רק כי הם גילו זה עתה שמעסיקם הפמיניסט הוא למעשה אדם שתקף מינית לא פעם ולא פעמיים בחייו – אלא גם כי הסיפור הזה סותר את הסיפור שמרטופל סיפר להם ולעולם כולו על הקמת החברה.

"למדתי מהו פמיניזם ובמה הוא דוגל, וחשבתי שזה אדיר", אמר מרטופל בראיון לפורבס ב-2014. "התחלתי לעבוד על סרט דוקו על תקיפות מיניות בקמפוסים במהלך לימודיי, ובזמן שערכתי סיעור מוחין בנוגע לדרכים לגייס לו כספים ולהוציא לפועל את הפרויקט בצורה טובה יותר, עליתי על הרעיון של 'Feminist Apparel'". זה היה הסיפור שסיפר אז, בימיה הראשונים של החברה, לתקשורת – וגם לעובדים ששכר.

ארבע שנים קדימה, החברה היא חברת ביגוד עצמאית מצליחה ובעלת שם, ובה מועסקים 9 עובדים, שדואגים לעצב, לייצר, לשווק ולמכור חולצות פמיניסטיות – אתם יודעים, כאלו שמתהדרות בסלוגנים כמו "פמיניסטית לאללה", "נשים מועצמות מעצימות נשים", "אנחנו מסוגלות" (עם האישה, היד והמטפחת המפורסמות), "מהפכות ולא דיאטות", "זין על הפטריארכיה", "שכחו מסקסיזם, סיימו את תרבות האונס", "מיזוגניה הורגת", "הילחמי כמו בחורה" (עם תמונה של מלאלה יוספזאי), ואפילו אחת עם הכיתוב "התנוחה (או עמדה) האהובה עליי? מנכ"לית". ממש החומר שממנו עשויים חלומות על שיוויון זכויות לנשים.

"זה היה מקום שטען שהוא אתי ופמיניסטי", אמרה ריילי פריי, שעבדה בחברה כמנהלת משרד ומשאבי אנוש, בתחקיר של אתר הנשים Refinery29 שחשף את הסיפור. "היה כל כך קשה לשמוע שאלן עשה את הדברים האלו, והסתיר אותם מפנינו. כי משמעות הדבר היתה שאנחנו עבדנו עבור תוקף מיני שלקח כספים מנפגעות תקיפה".

"משמעות הדבר היתה שעבדנו עבדנו עבור תוקף מיני שלקח כספים מנפגעות תקיפה". צילום מסך מ-Feminist Apparel

ב-22 ביוני, יום לאחר פרסום הפוסט שגרם לעובדות החברה לחקור ולחשוף את הרקע של מעסיקן, הן החליטו לעמת אותו עם הממצאים.

"כקבוצה של אנשים שמסורה לאקטיביזם ולצדק חברתי, היה לנו רק דבר אחד לעשות: לפעול", נכתב בהצהרה המשותפת של העובדות לשעבר. "החלטנו שהדבר היחיד שביכולתנו לעשות הוא לדרוש שאלן ייפרוש מתפקידו כמנכ"ל החברה, יפריד עצמו ממנה, ויגיש התנצלות פומבית ללקוחות שלנו, לשותפים שלנו, ולקהילה הרחבה של הפעילים והפעילות למען פמיניזם על כל גווניו וצדק חברתי, אשר הוא ניצל לאורך כל הדרך".

כל מה שסופר עד כה גרוע מספיק בפני עצמו, אך מכאן והלאה, הסיפור הולך ונהיה גרוע באמת.

בתחילה היה נראה שמרטופל מקבל את הבשורה על הצד הטוב ביותר. הוא הבין ש"עלו עליו" והודה מיד באשמה, הבין את טענותיהן של העובדות ואפילו קיבל את דרישתן. לפי העובדות, המנכ"ל אמר שיירד מתפקידו – שכן כעת הוא מהווה 'מכשול לחברה', וזמן קצר לאחר מכן עזב את המשרד. העובדות חזרו לעבודתן, לקחו הזמנות ודאגו לאספקה.

בהמשך אותו יום (ה-22.6, יום שישי), אחת מעובדות הייצור ניסתה לעשות הזמנה שגרתית של חולצות נקיות להדפסה – אולם כשניסתה להעביר את כרטיס האשראי של החברה, הכרטיס נדחה. עובדים אחרים העידו כי בשלב זה, הם החליטו לסגור את האתר להזמנות חדשות, עד שהכל יסתדר.

ארבעה ימים אחרי שמרטופל הודיע לעובדיו כי יתפטר, הוא ביקש מהם בהודעה קבוצתית באפליקציית slack שלא לבוא לעבודה באותו שבוע. הוא טען שיידאג להזמנות הממתינות בעזרת חברה חיצונית, וביום שישי הבא (29.6) יעדכן את כולם.

ביום שבת ה-30.6, עובדות "Feminist Apparel" הבחינו כי חשבונות האימייל המשרדיים שלהן נסגרו – אך האתר של החברה ממשיך לעבוד ואפילו קיבל הזמנות חדשות. העובדות ניסו לפנות אל מרטופל מספר פעמים כדי להבין מה קורה, אך זכו להתעלמות.

ביום ראשון ה-1.7, בסביבות השעה 6 בבוקר, כל אחד ואחת מהן מצאה באימייל הפרטי שלה הודעת פיטורין. "בעקבות שינויים שהחברה עושה בשעה זו, אני מצטער ליידע אותך כי החל מיום ראשון ה-1.7, 2018, את אינך מועסקת על ידי חברת 'Feminist Apparel'. המשכורת האחרונה שלך תחושב בשבוע הקרוב ותועבר לחשבון הבנק שלך ביום שישי. אני מאחל לך את המיטב בהמשך דרכך, אלן ג'. מרטופל".

לא צריך להיות מומחה גדול בחוקי עבודה כדי להבין שהפיטורים הללו אינם כחוק, ולא עונים על אף אחת מזכויות העובד שהעובדות לשעבר של חברת "Feminist Apparel" זכאיות להן.

וכך המנכ"ל ה"פמיניסט" וה"ערכי" החליט לפתור את הסיטואציה אליה נקלע, בה העבר שלו חזר לרדוף אותו ולנשוך אותו בתחת. כשהוא עומת עם העובדות ונדרש לעשות את הדבר הנכון – להודות ולהתנצל בפומבי, הוא החליט להשאיר את הערכים מאחור ולשמור על מקומו כמנכ"ל של חברה מצליחה בערמומיות (לא ממש מתוחכמת או מרשימה, יש לציין). על הדרך, הוא דפק וניצל עוד כמה נשים. פמיניסט של ממש, לא?

"האופן שבו הוא התמודד עם כל הסיטואציה הזו לא ממש הפתיע, זה היה יותר הלם מערכתי", אמרה קרי גרוגן, מעצבת גרפית ויועצת תקשורת לשעבר ב-"Feminist Apparel". "זה לא רק שהוא שיקר לנו כשאמר שהוא יתפטר ואז פיטר אותנו. זו השתיקה. העובדה שהוא הצליח להישאר בשקט, למעט משפט או שניים באפליקציית ההודעות slack, במשך כמעט שבועיים שלמים ובזמן שהעבודות שלנו ואורח החיים שלנו עומדים בסכנה? זה היה ממש שוק, וזה אומר עליו הרבה".

אלן ג'יי מרטופל. צילום מסך מאינסטגרם

 

בינתיים, מרטופל פרסם בעמוד הפייסבוק של החברה פוסט בו נכתב שהוא מחפש צוות הנהלה חדש. מגזין Refinery29, שכאמור חשף את הפרשה ביקש את תגובתו של מרטופל, וזכה לתשובה הבאה: "כל הסיטואציה הזו היתה מצערת וקשה, ואני אמשיך לקחת זמן כדי לחשוב עליה לעומק לפני שאהיה מוכן לומר עוד בנושא". בבלוג החברה, הוא כתב את ההצהרה הבאה:

"בעוד שאני עדיין מתחרט על התנהגותי בעבר, זו ההתבוננות הפנימית המתמשכת והשיחות סביבה שעזרו לי להפוך לאדם שאני היום, ושנתנו לי את הכלים לבנות ארגון שתמיד שאף להיות מרחב בטוח ומקבל עבור כולם. לצערי, בפגישה שנערכה עם מי שהם כעת עובדיי לשעבר, ביום שישי האחרון, התוודעתי שהם ללא ספק אינם שותפים לראיותיי, בנוגע לעסקים או לפמיניזם. היה זה אז שפעולות החברה הופסקו למשך שבוע, בזמן שכל העובדים המשיכו לקבל שכר ואני הערכתי את כל האפשרויות העומדות בפניי להתקדם מהנקודה הזו. לאחר מחשבה מעמיקה, ובהתאם לחוק המדיני ולתקנון זכויות העובד שלנו, קיבלתי את ההחלטה הקשה להמשיך בלעדיהם. אני בכנות מאמין ב'Feminist Apparel', במשימה שלה, ובמטרות החשובות ובבני האדם שבהן היא תומכת. לכן, אני צריך לעשות את המיטב עבור הצלחתה של החברה לטווח הארוך".

אולם כעת, אחרי חשיפת הפרשה הראשונית בתחקיר של Refinery29 ופרסומה במגזינים מובילים בכל העולם, מהניו יורק פוסט ועד לדיילי מייל, אותה הצלחה ארוכת טווח של החברה ה'כה פמיניסטית וחשובה' של מרטופל, מוטלת בספק רב. גם אם המנכ"ל ימצא עובדים שיסכימו לעבוד אצלו אחרי שההתנהלות הפושעת והמניפולטיבית שלו כמעסיק נחשפה, כנראה שהמכירות של "Feminist Apparel" ייפגעו משמעותית, והשם הטוב שהחברה קנתה לעצמה בזכות קמפיינים ואמירות מלאות משמעות וחשיבות, השם הזה סרח לעד.

פה בדיוק טמונה הטעות של מרטופל ושל שכמותו – הם לא מבינים שלא מספיק לדבר את זה, להראות את זה, ללבוש את זה. אם אתה לוקח על עצמך מאבק חברתי, אתה לא יכול להילחם אותו לבדך. אתה לא יכול לנהוג באנוכיות ולדפוק אחרים בדרך להצלחתו. מה היתה ההצלחה הגדולה ביותר של המאבק הפמיניסטי בשנים האחרונות? הרגע בו נשים איחדו כוחות במלחמה נגד תוקפים מיניים והחליטו להתאחד ולתמוך זו בזו – בקמפיין #MeToo. מרטופל עשה בדיוק את ההפך. העובדה שהוא תוקף מיני בעצמו שידע רק לשקר, להסוות וללבוש על עצמו סיסמאות שלא תואמות בשום צורה את התנהגותו, היא אחראית מרכזית נוספת לכישלון שלו.

הכישלון העסיסי הזה, בסופו של הסיפור הכי ציני ומופרך ששמענו כבר הרבה זמן, הוא כישלון אחד שדווקא משמח אותנו לראות. כי כשמגיע, מגיע.

בגדיםמקום עבודהפמיניזםתקיפה מינית