הגיע הזמן לחנך בנים לא לאנוס

אז ביום שישי הלכתי לצעוד בסולידריות עם אחיותיי הנשים באשר הן. צעדתי עם אלפי בנות ונשים בצעדת השרמוטות, כי נשבר לנו הז*ן לחיות בחברה שעדיין נשלטת בידי נורמות של גבריות מיושנת ופשוט לא סופרת את קורבנותיה, נשים וגברים כאחד.

אני בת 36 ולדעתי הייתי בערך פי שניים מהגיל הממוצע שם. מצד אחד היה לי כל כך עצוב לראות כאלה כמויות של נערות, ילדות כמעט, שמזדהות עם המטרה, ולדעת שבשנת 2019 ושום דבר לכאורה לא השתנה. מצד שני היה מעודד לדעת שזה רק לכאורה, כי צעדתי עם אלפי בנות צעירות, אמיצות, שגדלו והתחנכו בעידן הרשתות החברתיות ועם חשיפה עמוקה לתיאוריות פמיניסטיות. היו שם צעירות שמבינות שהמציאות מעוותת, שהכל הוא חלק משיטת הדיכוי הפטריארכלי העמוק בו אנו חיים, והן גדלות לתוך מאבק לשנות. 

צעדת השרמוטות. צילום: לינור דויטש

 

אם מישהו היה אומר לי בנערותי שאצעד בגאון בצעדה בשם "צעדת השרמוטות" יחד עם עוד כמה אלפי אנשים, הייתי ודאי מזמינה אותו למועדון חובבי הפנטזיה והמדע הבדיוני של חננות-העל בו הייתי חברה. בעיקר כי גם אני גדלתי, כמו כולנו, בעולם בו 'שרמוטה' היא אם כל הקללות, אימתה של כל נערה ואשה, ומילה בעלת קונוטציה כל כך שלילית שמרביתנו היינו נרעדות רק מלשמוע את שמנו מוזכר בכלל באותו משפט עם אותה מילה. 

אבל אם נחשוב על זה רגע, למה בעצם? אם נקבל את הפרשנות של שרמוטה כאשה שעושה סקס, אפילו עם פרטנרים שונים רחמנא ליצלן, איך יכול להיות שב-2019 זו עדיין מילת הגנאי החמורה ביותר? ואיך זה שהנאה ממין היא בסדר רק לגברים, ואנחנו עדין חיים בסרט לפיו אם גבר עושה סקס הוא זיין ואם אישה עושה סקס היא "זונה"? תגידו לי מה המשמעות של זה אם לא מישטור מוחלט של הגוף הנשי, ובקליפת אגוז, מהות הפטריארכיה לפיה הגבר הוא המרכז והאישה היא כלי שרת?

הדרך לשמר את כל הכוח והפריבילגיות הבאות עם הבדלי המעמדות היא יצירת מיתוסים ומנגנון הפחדה חברתי עמוק, שייצר שליטה חיצונית בגוף הנשי על ידי הדבקת מיתוסים, ויקבע נורמות כפולות מושרשות כה עמוק שגם 150 שנה לתוך המהפכה הפמיניסטית אנחנו עדין שקועות עמוק בתוכן. לכן יש כל כך הרבה כח בריקליימינג – לקיחת בעלות על המילה, על שם הגנאי הכל כך נורא. שרמוטה, שרמוטה, שרמוטה – אם נצעק אותה המון, בקול ובעצמנו, נוציא מהמילה הזאת את העוקץ. 

צעדת השרמוטות. צילום: לינור דויטש

 

אם המשמעות של 'להיות שרמוטה' היא לא לציית למוסכמות חברתיות שנקבעו כדי לשלוט בנשים אז עדיף לנו כבר להיות 'שרמוטות גאות', כי זה לכאורה על הסקס, אבל באמת זה על הכל. שכבת? שרמוטה. לא שכבת? בת שרמוטה. דיברת בקול רם? שרמוטה. חרגת באיזושהי צורה מהמקום שהוגדר לך? שרמוטה. מנסה להגן על זכויותיך? שרמוטה. 

אני מקווה שאתם מצליחים לראות את חוט השני הכרוך בין זה לבין תרבות האונס בה אנחנו חיים, תרבות שמאשימה ומענישה את הקרבן ולא את האנסים. כזו שאומרת שסקס הוא משהו שגברים אמורים לרדוף או לקחת. תרבות שבה מחנכים בנות להיזהר אבל לא מחנכים בנים לא לאנוס, שאם התלוננת אז למה רק עכשיו, ואם לא התלוננת אז למה לא התלוננת. תוך התעלמות מוחלטת ממסכת הייסורים שהמשטרה ובתי המשפט מעבירים מתלוננות, במקרה הטוב נותנים עונש מגוחך ורוב הזמן בכלל לא. ככה זה כשהשיח הוא עדיין 'למה לבשת חוטיני או מחשוף', 'למה צעדת בחושך לבד', 'למה הלכת למסיבה', או 'איך לא נזהרת לשתות מכוס ולא מבקבוק סגור'.

הבשורה היא שלמרות הבקלאשים (תגובות הנגד) הרבים, המהפכה הפמינסטית פה כדי להישאר. מזמינה אתכן/ם לבוא לצעוד איתנו בשנה הבאה.

פגיעה מיניתצעדת השרמוטותתרבות האונס