משה אבגי חוזר לעשות סרטים: "למי אכפת מהנפגעות? פגעת – הורשעת, נקסט"

בואו נדבר על משה איבגי. בואו נדבר על זה שהוא הורשע בחמש עבירות של מעשים מגונים והטרדה מינית בארבע נשים. בוא נדבר על זה שנגזרו עליו רק 11 חודשי מאסר, בוא נדבר על זה שהוא זכה לשחרור מוקדם ויצא לחופשי אחרי חצי שנה בלבד. בואו נדבר על זה שבמשך שנים הוא פגע ורמס והטריד והפחיד נשים, גרם לחלק מהן לטראומות, לחלק מהן לשנות מסלול ולברוח מקריירה שחלמו עליה, לחלק מהן קשיים ביצירת קשרים ומה לא. ואחרי שהן העזו לדבר ולספר קיבל עונש כל כך קטן שהסתכם בשישה חודשים. ועכשיו הוא יוצא לחופשי וחוזר לחיים הרגילים שלו.

כועסים? זה לא הכל. משה איבגי השתחרר ועכשיו הוא חוזר לעשות סרטים. להמשיך לשחק ולביים בסרט שאמור לצאת כבר בשנה הבאה. ולמה לא? 'הוא שילם את חובו לחברה'. "מגיע לו לחזור לעבוד אחרי תקופה ארוכה שלא היה איתנו בתעשייה ושילם את החוב שלו לחברה", אמר המפיק משה אדרי שעובד איתו על הסרט. "אנו קוראים להחזיר את מר איבגי לחיק החברה הישראלי, כי כך ראוי לעשות עם אדם אשר שילם את חובו", נמסר מחברת יונייטד קינג. נשים שנפגעו? למי אכפת? פגעת – שילמת. נקסט.

המשפט המקומם הזה הפך להיות סוג של מוטו, מעין תירוץ שמחפה על חוסר מוסר. בסדר, אז הוא פגע/הטריד/לקח שוחד/ גנב/אנס אבל הוא שילם את חובו לחברה ועכשיו הוא יכול לחזור לעשייה שלו ולהמשיך כרגיל. זה קורה במקרים של תקיפות מיניות, וזה קורה גם במקרים אחרים של פשעים ועבירה על החוק. רונן ביטי שילם את חובו לחברה, אריה דרעי שילם את חובו לחברה, משה איבגי שילם את חובו לחברה, המטפלת המתעללת ציפורה דוד שילמה את חובה לחברה. נכון, אנחנו חברה שבבסיסה עומדת מערכת המשפט, אבל כשהעונשים כל כך מקלים ומגוחכים, איפה הצדק? ואיך יכול להיות שעבריין מורשע ממשיך בחיים ובקריירה שלו בכזאת קלות?

אם יש נקודת אור קטנה בסיפור, זה שהחזרה של איבגי למסך לא עוברת בשתיקה ובעקבות ההודעה על סרטו איגודי הקולנוע, הטלוויזיה והתיאטרון קוראים להוקיע את הסרט החדש: "הובא לידיעתנו שעבריין המין המורשע, השחקן משה איבגי שהורשע במעשים מגונים ובהטרדה מינית כלפי שלוש נשים, ולכאורה על פי עדויות רבות הטריד נשים נוספות מתעתד להוציא לקולנוע סרט חדש. ראוי היה שמשה איבגי יצא בראש מורכן מהחודשים הקצרים בהם שהה בכלא, יביע חרטה מלאה וייתן לנפגעות מרחב בטוח להתחזק ולהחלים. אנו קוראות וקוראים לכלל שותפיו לשעבר של איבגי לתעשייה, שיוקיעו אותו מהתעשייה ומעולם התאטרון ולא ייתנו לו לשוב לזירת הפשע במקום בו יוכל להמשיך ולפגוע בקולגות שלו. מי שיוצר אווירה רעילה על הסט או בתאטרון לא ראוי לעבוד בו".

ההודעה הזאת רצה בקבוצות, בין שחקנים, בעמודי האיגודים. והמשמעות של ההתגייסות הזאת היא עצומה. הפעם לא שותקים, לא מחפים, ואומרים באופן חד משמעי – מגיע לנשים מרחב בטוח. אמירה חדה וברורה שמופנית לא רק לאיבגי אלא לכל מי שחושב שהוא כל יכול בגלל מעמדו: גם אם אתה שחקן מפורסם ומצליח לא נטאטא את המעשים שלך מתחת לשולחן. לא עוד. סוף כל סוף הנושא הזה הופך להיות ממאבק של נשים למאבק משותף של חברה כמו שהוא אמור להיות.

כואב להגיד אבל סביר להניח שהסרט יופק ויושלם עד תומו. משה איבגי על מסך ענק בקולנוע הקרוב לביתכם. ההחלטה אם לצפות או להחרים תלויה בכולנו, וגם בה יש מסר. אם לא יגיע קהל חברות ההפקה הגדולות יבינו מה שתעשיית הקולנוע בארה"ב הבינה כבר מזמן – לעולם יש אפס סבלנות להטרדות מיניות. וביום שהתובנה הזאת תחלחל המשמעות של "הוא שילם את חובו לחברה" תהפוך ליותר ממוטו חלול, וטובתן של הנפגעות תעמוד לפני הכנסות ופרסום.

משה איבגיקולנוע