לחזור ללב הקונצנזוס בכמה צעדים פשוטים

לפני המדריך, רגע של אופטימיות: באופן כללי, לציבור הישראלי זיכרון סלקטיבי בכל הנוגע לסלבריטיז שלו. הוא זוכר מי לא שירת בצה"ל גם אם זה קרה לפני 22 שנה וגם אם הסיבה נמצאת תחת חיסיון רפואי אבל הוא כמעט אף פעם לא זוכר נערות ונשים שנוצלו מינית בדרך כלשהי. מה שאני מנסה לומר הוא שבשורה התחתונה, גם אם "מעדתם" יש לכם סיכוי טוב שאיש לא יזכור את זה. סביר להניח שהניסיון להעלות מחדש את קלונכם יתקל בהשתקה או בצמצום "המעידה".

ועכשיו, כפי שהבטחתי, המדריך. קחו נשימה עמוקה ועקבו אחרי ההוראות. שימו לב: המדריך הוא מדריך ליניארי. אין לזלזל בחשיבותו של כל שלב ושלב ואין לדלג על שלבים בדרך לתהילה המחודשת. שיהיה בהצלחה.

1.      שלושה חודשים ראשונים: שמור על זכות השתיקה. אל תתראיין לעיתונים. אל תדבר עם איש על חלקך בפרשה שאתה, לכאורה, מואשם בה. אם נקלעת לסיטואציה בה מצלמים אותך, הקפד על מבט נוגה של איש שחרב עליו עולמו. אם יש ביכולתך להזיל דמעה מאולתרת – הידד.

2.      בתום תקופת השתיקה – התראיין לאחד המוספים הגדולים ביותר בארצך. מסור שם את גרסתך לאירועים בישירות עממית מתובלת בערמומיות מעושה. אם יש לך מישהו להאשים, נגיד איזה קרוב משפחה, מה טוב. בכל מקרה, נסה לרכב על איזשהו דיכוי שעברת בעבר. לכולנו יש. אתה פשוט צריך לחשוב על זה לעומק. אולי אתה הומו? אולי אתה נכה? אולי אתה עולה חדש? אולי אתה מזרחי? הרי אתה חייב להיות משהו, לא? אחרי שתמצא את המשהו הזה, נסה בכוח לדחוף אותו למרכז הבמה. אגב, זה לא משנה אם באמת נעשה לך איזשהו עוול או לא, מה שמשנה הוא שתצליח להסית קמעה את הדיון מהפשע שלך לפשע שביצעו אחרים.

3.       אם יש ביכולתך לחזור לזרועותיה של איזו אקסית מהעבר זה מצוין. זה יגרום לציבור להאמין שהנה, אתה "מתיישר". אם היא גם מסכימה להיכנס להיריון ממך זה מעולה. אנחנו בישראל מאוד אוהבים הריונות. בן לילה תהפוך מרווק הולל שלא מבקש תעודת זהות לפני שמבצעים בו מין אוראלי לאיש משפחה לתפארת. תחי המעברים החדים!

כל אלו הם מהלכים נהדרים אך לא די בהם. אבל אל דאגה. עם קצת מזל, צה"ל יפתח במבצע צבאי בעל שם פאלי במיוחד, מה שיאפשר לך במספר צעדים פשוטים אך מחושבים לכבוש בחזרה את לב הציבור. הנה:

4.      העלה סטטוסים תקיפים כנגד אמנים שמאלנים. ברוח המקום והתקופה, השתלב בהמון הכללי המתלהם והזועם והבע את כעסך על חוסר הפטריוטיות של אותם אמנים. אין צורך לדייק בעובדות או להתהדר במקוריות יתר. קח בחשבון שכל זרקור אלים שיופנה אל אמן אחר, יסיט ממך את אור הזרקורים השלילי שהיה מנת חלקך במשך זמן רב מדי. כמובן, אל תגזים. אין צורך לדרוש במותם של אלו או משהו קיצוני כזה. דרוש לשלול מהם את תעודת הזהות או את הדרכון. זה יספיק.

5.      במקביל לסטטוסים כנגד שמאלנים, הקפד לומר מפעם לפעם איזו אמירה ימנית תלושה שלכאורה תומכת בלחימה. שים לב, בהמשך לסעיף הקודם: גם כאן אינך נדרש ליתר מקוריות. ה"פתרונות" שאתה מציע לא אמורים להיות ישימים או אינטליגנטיים או אפילו לא אנושיים. מה שחשוב הוא שתקבל מלא טוקבקים מפרגנים על ההברקה.

6.      הצטלם עם דגל ישראל או עם טלית. אם יוצא לך לבקר בכותל ולהתפלל לשלום הפצועים זה נהדר, רק אל תשכח לקחת איתך מישהו שינציח את הרגע. אם לא, גם תמונה שלך עטוף מכף רגל ועד ראש בדגל כחול לבן עשויה להספיק. היא תבהיר לציבור שהתואר "זמר לאומי" שהמציא יועץ התקשורת שלך לא התפוגג. העובדה ששמך נקשר בפרשיית מין מביכה לא הופכת אותך לפחות ישראלי או לפחות ציוני. להיפך. המלחמה על הבית היא מלחמה על הבית. גופן של נשים הוא גופן של נשים. אין קשר בין השניים.

7.      בקר פצועים – בימים טרופים אלה כדאי שתעשה את דרכך לבתי חולים בהם מאושפזים חיילים שנפצעו בקרב. שב איתם מעט, זמזם עבורם איזה שיר, העלה חיוך על שפתיהם, הזל דמעה או שתיים וכמובן – צלם את המאורע והעלה לרשתות החברתיות. אל תתרברב, עשה זאת בצנעה. התמונה תרוץ ברשת בכל מקרה.

8.      הצטרף לכל יוזמה פסאודו-פטריוטית שתדפוק על דלתך. כמובן, העלה הוכחות לאינסטוש.

9.      הוצא שיר לאומי חדש – השיר חייב לדבר ללב הציבור הדואב וחייב להכיל התייחסות ישירה לשלומם של חיילי צה"ל. זה לא צריך להיות שיר טוב, בהכרח. אף אחד לא יבדוק לך בציציות כרגע. זכור שהמשפט "כשהתותחים רועמים המוזות שותקות" מתייחס רק לעמדות של שמאלנים מסריחים. המוזות שמתיישבות עם גל הלאומנות דווקא לא שותקות בכלל. יש באפשרותן להזיז הרים ולהחזיר עולמות לאחור. רק תהיה עקבי. "הפאדיחה" תישכח לך. נשבעת.

10.  התקשר ליועץ התקשורת שלך לומר לו תודה. הוא עשה הרבה בשבילך.

אור סופראייל גולןאלימות מיניתעברייני מיןרני רהב