החוצפה הבלתי נסבלת של חנן גולדבלט

חנן גולדבלט חוזר ביג טיים. עבריין המין הידוע ששוחרר מהכלא לפני קצת פחות משנתיים מאמין שזה אחלה זמן לעשות קאמבק לתאטרון. כן, אותו התאטרון ששימש בית חם עבור שורה של עבירות מין שביצע גולדבלט לאורך שנים רבות בנשים ובנערות אותן לימד משחק. גולדבלט נשפט ל-6 שנות מאסר, ישב 4 שנים בלבד (מינוס שנתיים בגין התנהגות טובה. כנראה שבכלא לא היה את מי לאנוס), במהלכן כתב מחזמר חדש בשם "חבסה" שעוסק בחייהם של אסירים טרום המאסר ואחריו. בדצמבר יועלה המחזה במסגרת פסטיבל "חג המחזמר"  בבת ים.

במסיבת עיתונאים שנערכה אתמול התבקש גולדבלט להתייחס לתחושת הקרבנות נוכח חזרתו לבמה. הנה תשובתו החצופה: "אני הייתי שמח אם לא הייתם שואלים אותי היום, זה לא המקום, זה לא הזמן וזה לא האירוע. אני חושב שהיה מה שהיה. שילמתי את חובי לחברה ובגדול. אני רוצה לפתוח היום דף חדש. לכן זה לא המקום לדבר, הייתי רוצה להשאיר מאחורה את התקופה הזאת. וזהו, לפתוח דף חדש".

אין ספק, הבחור צ'ארמר אמיתי. בסך הכל הוא רוצה שתצאו לו מהווריד, שתפסיקו לחפור לו על הקרבנות שלו ושתבואו להצגה החדשה והמהממת שלו. אז בסדר, הוא אנס ותקף וניצל והשפיל ופגע וצילק והרס את חייהן של נשים רבות, חלקן צעירות מאוד. אז מה? מה שהיה- היה, אומר לנו גולדבלט, אני רוצה לפתוח דף חדש. במקביל להתעלמותו מהעובדה הפשוטה שלא בטוח בכלל שהקרבנות שלו הצליחו לפתוח דף חדש, שולף גולדבלט כמו קוסם את משפט המחץ, זה שמוציא אותי משלוות רוחי וגורם לי לחפש קיר סמוך כדי להטיח בו את ראשי:

שילמתי את חובי לחברה.

אין דבר שאני אוהבת יותר מאנשים שמשלמים את חובם לחברה, אין דבר שמשמח אותי יותר מאנסים שבטוחים שאם הם ישבו בכלא את פרק הזמן המגוחך שניתן להם (ובישראל, השבח למערכת המשפט, הוא תמיד מגוחך), זכותם לשוב לחיינו עם מחזה דנדש. מי זו, לכל הרוחות, ה"חברה" הזו שהוא שילם לה? הכירו לי אותה, אני מעוניינת ללחוץ את ידה. חנן גולדבלט לא פגע ב"חברה". הוא פגע בנשים ספציפיות עם שם ופנים וחיים שצריכות עכשיו לצפות בפרצופו הזחוח במסיבת עיתונאים ולקרוא על המשך דרכו האמנותית. ואם מתעקשים על כך שגולדבלט שילם משהו לחברה אז גם אני חלק מהחברה הזו שגולדבלט לכאורה שילם לה ואתם יודעים מה? אני אפילו לא התחלתי לפרוע את החוב. והקרבנות של גולדבלט? ככל הנראה לא יפרעו את החוב לעולם.

"את גובה החוב קובע בית המשפט. ברגע שאדם סיים לרצות את עונשו, הוא חופשי לעשות ככל העולה על רוחו"- זה טיעון נפלא. אם כך, אני בעד שכשאתי אלון תסיים לרצות את עונשה היא תחזור לעבוד בבנק, שרוני רון יקים מרכז הפעלות וג'ימבורי לילדים ושטל מור (הצעיר שביצע תאונת פגע וברח ברוכב אופניים, בנו של השופט מישאל חשין) יפתח חנות לאופניים. הרי אם הם שילמו את חובם לחברה, מה הבעיה?

והנה הבעיה – הטיעון הנפלא הזה איכשהו תקף תמיד רק לאנסים ולעברייני מין. לגבי כל עבירה אחרת מתקיימות גם סנקציות חברתיות, מעבר לגזר הדין הפלילי. כשאתי אלון תשתחרר, לא רק שהיא לא תיגע בשום דבר שקשור בהעברת כספים, סביר להניח שהיא תתקשה למצוא עבודה, כל סוג של עבודה. כשרוני רון ישתחרר, אף אחד לא ייתן לו להתקרב לילד, לשום ילד, בשום מקום. אז למה, למען השם, זה בסדר שחנן גולדבלט ישוב לזירה בה ביצע מעשים נפשעים מדי יום, לאותו התפקיד שבמסגרתו התעלל בנשים רבות, לאותו העיסוק שאותו ניצל בשביל לבצע פשעים מחרידים באלימות בלתי נתפסת?

והנה התשובה: כי חנן גולדבלט הוא אנס מורשע, כלומר רק אנס מורשע. הוא לא רצח שום ילד, הוא לא מעל בכספים, הוא לא ביצע תאונת דרכים וברח, הוא לא גנב ולא שיקר ולא סחר בסמים, הוא לא העלים מסים ולא היכה אף אדם בנסיבות מחמירות. הוא בסך הכל אנס והעבירה הזו, ליידיס אנד ג'נטלמנס, נמצאת כבר שנים בתחתית שרשרת המזון. אחרי הקושי הרב להביא להרשעה, מגיעה הרשעה פלוס עונש לא מידתי בעליל שבסיומו חוזר האנס לחייו, כלא היה. אין שום עבירה בעולם שמתקבלת בשוויון נפש כמו אונס. "אנחנו במדינה דמוקרטית מתוקנת ולא יכולים לפסול מישהו אחרי שהוא שוחרר וביקש סליחה. אני לא יכול לעצור יוצר", טוען אורי פרסטר, המנהל האמנותי של הפסטיבל. אז זהו, שלא רק שאתה יכול, אתה צריך.

"מה את מצפה שהוא יעשה? הוא בן 70 וזו הפרנסה שלו!"עוד טיעון מצוין. אין ספק שהדאגה לרווחת חייו של האנס עת יציאתו מכלא נוגעת ללבי. יש רק דבר אחד ביקום שנוגע ללבי קצת יותר מזה- דאגה לרווחת חייהן של הקרבנות. דאגה לכך שאלה לא ייתקלו בתוקף שלהן בטלוויזיה או בקולנוע או בתאטרון. אז מה יעשה עכשיו גולדבלט המסכן? אתם בטח לא תאמינו אבל לא ממש אכפת לי. מבחינתי הוא מוזמן לסדר סחורה באיזה סופר נידח או לנקות רחובות או לפתוח עסק לממכר דגים. ממש לא מעניין אותי מה הוא יעשה. מעניין אותי מה הוא לא יעשה או יותר נכון- מה לא ניתן לו לעשות. לא ניתן לו לעמוד עוד 5 שנים על שום במה ולקבל פרס מפעל חיים על תרומתו לתאטרון.

אור סופראלימות מיניתחנן גולדבלטעברייני מין