מכתב לתמי אולמן: מכרת את נשמתך לשטן

אחרי כמעט חמש עשרה שנה בכל מיני הליכים, החל מפליליים וכלה באזרחיים, בכל מיני בתי משפט ובכל מיני ערכאות יש לי הרבה מה להגיד על עורכי דין. פגשתי כמעט את כל הסוגים והמינים, עם התמחויות שונות ומשונות, מכל גיל, מין ומוצא. פגשתי עורכי דין יסודיים שהתקטננו על כל סעיף וחפפנים נוראים שכמותם לא ברא השטן. פגשתי חכמים ומושחזים, מהאנשים האינטליגנטיים שהכרתי וגם כאלו שהיו סתומים כמו כפכף של ים. פגשתי טובים ומקצועיים, אכפתיים, בעלי לב טוב וגם כאלו שההרשעה הייתה הדבר היחיד שענין אותם, שלעסו מסטיק בבית משפט ושיחקו אנגרי בירדס בנייד. מכירה את כולם.

 

תמי אולמן: אולי אבא של ורד לב הוא הקרבן פה?

"ורד לב לקחה את הסוד הזה לקבר ומצד שני – האבא חי ואומר 'לא עשיתי'. למה להעדיף את העדות שלה על העדות של האב?" עו"ד תמי אולמן, אחת הסנגוריות המשפיעות בישראל בריאיון בלעדי

לכתבה המלאה

 

רק סוג אחד של עורכי דין לא פגשתי. את הסטריאוטיפ הזה המכוער, שאין להם ערכים, שלא אכפת להם מכלום חוץ מכסף וכל שאר התכונות המפלצתיות שהפכו עורכי דין לפאנץ' ליין של בדיחות מרושעות.

תמיד פגשתי אנשים עם כל הטוב ועם כל הרע, בני אדם. פשוט כאלו שיש להם כמה אותיות לפני השם ויש להם מקצוע ויוצאים מהבית לעבודה כדי להתפרנס כמו כולנו. אף פעם לא פגשתי את הסטריאוטיפ.

אני מכירה היטב את עבודתם של סניגורים. חלילה לי מלומר מילה בגנותם של האנשים האלו ואין לי טענה גם כלפי מי שמיצג אנשים שאנסו ורצחו, התעללו, שיקרו ובגדו. המערכת הזאת עובדת כי כולם זכאים ליצוג וזכותם של אנשים לשכור את האדם שיסנגר עליהם בדרך הטובה ביותר. בכל זאת, פתאום, כשקראתי את הראיון עו"ד עם אולמן, פתאום הבנתי מאיפה מגיעות אותן בדיחות על מי שמכר נפשו לשטן וכו'.

לא כעסתי ולא נעלבתי מהשתלחותה המכוערת של עו"ד אולמן בחלשים אותם רמסו האנשים שהיא מיצגת. חשתי משהו שדומה יותר לפליאה. להשתאות. כמעט חוסר אמון. מן הראיון עולה תמונה של אישה אינטילגנטית אבל כזו שכדי להצדיק את עיסוקה מפנימה בצורה המופלאה ביותר עמדות של אנסים, פדופילים ושל רוצחים. אין שום הפרדה מקצועית ראויה בין ההגנה שאותה היא מספקת לאנשים האלו עם הנשמה הרקובה שלהם, לדעות שלה בעצמה וזה כבר מתחיל להיות מפחיד. מגעיל אפילו, לתחושתי.

אם אין מושג כזה אז כנראה שצריך להמציא אותו: "בורות הגנתית". הידע זמין והגברת פשוט עוצמת עיניים, שמה ידיים על האוזניים וזועקת כמו בגן ילדים כדי לא לשמוע. תסלחו לי, אבל אותם לקוחות החולירות מסובבים אותה בכחש וגם על האצבע הקטנה. אמירות מגוחכות שמפנות אצבע מאשימה לקורבנות הן לא חכמה גדולה, אבל גם להסביר שנפגעות גילוי עריות מתאבדות בגלל מחלת נפש קודמת ולא בגלל הפגיעה ושגם ניצולי שואה עברו טראומה והנה, עובדה, הם לא התאבדו, זה כבר באמת פטפוטי ביצים ברוטב טריאקי. ואני עוד עדינה.

מי מכר לגברת את התיאוריות האלו? אנסי הילדים שהיא מגוננת עליהם כי רחמיה נכמרים? כל מי שהראש שלו מוברג הדוק במקום הנכון, רק יגחך מהטענות הטיפשיות האלו. עם כל אצטלת "אני לא בית משפט" היא לא שוכחת לרגע לזרוק לעזאזל את האובייקטיביות המהוללת ולהצטרף בשם המצפון אל הפדופילים והרוצחים. הרבה עורכי דין פגשתי בחיי והרבה אמרו לי שלא תמיד הם מצליחים לעשות לגמרי את ההפרדה בינם לבין התיק, אבל חוסר המקצועיות הזה כבר מגוחך ולא פלא שהפרקטיקה של הגברת משגשגת. הם אומרים לה את מה שהם רוצים שהיא תגיד, והיא אומרת להם מה שהם רוצים לשמוע. דבר אחד בטוח: היא לא פסיכולוגית ולא פסיכיאטרית ולכן חובה עלי להרים יד ולנפנף בה במרץ כי יש לי משהו להגיד: את עורכת דין, לא מומחית לבריאות הנפש, אז אנא חסכי מאיתנו את התיאוריות הרדודות שלך.

אל תדאגי לרגע, עו"ד אולמן, רק עשיתי לך פרסומת. לדעתי, כל מי שחיפש עורכת דין נטולת מצפון וכיוון שמסכימה להשמיע כל טענה מגוחכת ואינפנטילית בספר, יגיע אלייך עכשיו. בריצה. לא תפסידי כסף. פגשתי הרבה עורכי דין בחיי, חלקם אחלה וחלקם סתם. אבל לשכמותך נחשפתי זו הפעם הראשונה. אני מקווה שאת מתעשרת, הרי אני בעד העצמת נשים. רק אל תצפי שבגלל הסולידריות הנשית נמחא לך כפיים על כל דבר שתגידי. אני מרגישה שאיבדת את הצפון, ירדת כל כך מהפסים שאני לא חושבת שתוכלי לחזור אליהם אי פעם ולכן קראתי את האמירות שלך ולא כעסתי. רק ריחמתי עלייך כל כך שמכרת את הנפש שלך ועשית את זה בשביל פדופילים, רוצחים ואנסים. אם תרצי אשלח לך במתנה את "הבנאליות של הרוע" של חנה ארנדט. יהיה לך מעניין.