יואב אבן, אין לי שום סיבה להאמין לך

הכתב לענייני בריאות של חדשות ערוץ 2, יואב אבן, חשף אתמול את מה שרבים כבר ידעו. לפני כארבע שנים הוא נעצר בחשד לביצוע אונס. התיק נגדו נסגר מחוסר ראיות. כעת הוא כותב את גרסתו שלו לאירועים באמצעות ספר ויראלי שמופץ חינם באינטרנט, בשם "הצד שלו".

אם אבן חש שנעשה לו עוול ושהוא הואשם במשהו שהוא לדידו מעולם לא ביצע, המלחמה על "טיהור שמו" בהחלט מתקבלת על הדעת. לו הייתי במקומו, סביר בהחלט להניח שגם אני הייתי מנצלת את כישורי הכתיבה שלי כדי לספר את השתלשלות האירועים מנקודת מבטי. האקט הזה מתבקש, אולם תוצרי הלוואי של האקט הזה בלתי נסבלים בעיניי.

יותר מכל, המהלך הזה של אבן העלה מחדש ברשתות החברתיות את הדיון שמעולם לא גווע באמת, על מה שמכונה "תלונת שווא". עבור רבים, אלה שלא קראו את ספרו של אבן, אלה שלא קראו את גרסת המתלוננת, אלה שלא בקיאים בנתונים על אודות פגיעה מינית בישראל, אפשר לתמצת את פרשת אבן למשפט: "עוד כלבה שהפילה על גבר אונס שמעולם לא קרה. מסכן". וככה, בפשטות, הם חורצים את הדין, לא רק בסיפור הספציפי הזה אלא בסיפורי אונס רבים שמסתובבים כעת בבתי המשפט. לדידם, אבן הוא הדוגמא האולטימטיבית למגיפה שיש להפסיק- נשים נקמניות, מניפולטיביות ונצלניות שמתלוננות על עבירות מין שביצעו בהן גברים זכים. הגברים נלחמים בעור שיניהם, עוברים גיהינום עלי אדמות אבל אז האמת יוצאת לאור, התיק נגדם נסגר והם משוחררים עם שלט שהם נושאים בגאון "אתם רואים? שחררו אותי! ידעתי תמיד שאני חף מפשע!".

כמה נקודות שאיכשהו נשכחות בדיון הזה: יואב אבן שוחרר מחוסר ראיות ולא מחוסר אשמה. צמד המילים "חוסר ראיות" הוא דרכה של הפרקליטות לומר: קיבלנו שתי גרסאות לאותו האירוע ואין בידינו די ראיות בשביל לעמוד מאחורי גרסה אחת ולהגיש כתב אישום. אנחנו לא יודעים בוודאות שיואב אבן ביצע אונס. אנחנו גם לא יודעים בוודאות שיואב אבן לא ביצע אונס". בתרגום חופשי לעברית: הוחלט שלא להגיש כתב אישום כי אין מספיק ראיות שיוכיחו את האישום הזה. למרבה הצער, היעדר הראיות הצפוי בעבירות מסוג זה מתפרש אצל הקורא הסביר כ"תלונת שווא"- הגיעה אישה למשטרה, התלוננה על דברים פליליים שלא קרו מעולם ונתפסה בשקר, התלונה שלה הייתה לשווא כי האירועים לא התרחשו. היא המציאה אותם בגלל הרצון לנקום/הרצון להתלבש על גבר מפורסם/רוע לב/בושה/ אכזבה וכו'.

אולם, לא זה מה שקבע בית המשפט, אליו התיק מעולם לא הגיע. זה מה שקבע יואב אבן ואלה שממהרים לצקצק בלשונם על נשים זולות שהורסות לגברים תמימים את החיים הנפלאים שהיו להם. אם כבר ממהרים לאמץ את גרסת גורמי המשפט, אולי כדאי לאמץ את הגרסה הנכונה ולהודות שאנחנו לא יודעים באמת מה קרה שם. לקרוא את הספר של אבן- שכתוב לתפארת, בשפה קולחת ומשכנעת- ולקבל את גרסתו על תלונת שווא פירושו להחליט שיש די ראיות לכך שיואב אבן חף מפשע.

ובכל זאת, אנשים רוצים הכרעה, מישהו להאמין לו, משהו להאמין לו, את האמת המזוקקת. ואם כבר מבקשים לתפוס צד בסיפור, אולי כדאי להעלות את הנקודה השנייה שתמיד נעלמת בדיון הזה: אחוז תלונות השווא על עבירות מין בישראל הוא זעום ביותר ונמוך יותר מאחוז תלונות השווא על כל עבירה אחרת (גניבה, נזק לרכוש וכו'). יחד עם זאת, האחוז הקטן הזה זוכה לחיבוק חם ואוהב על ידי גברים שמכפילים, משלשים ומרבעים את האחוז הזה ומעלים אותו על נס כשדנים בעבירות מין. אילו סטטיסטיקות נעלמות מהשיח הזה? מספר הנשים שעברו תקיפה מינית, מספר הנשים שהעזו להתלונן על התקיפה המינית הזו, מספר השנים שלוקח להכניס חלאה כזאת לכלא, מספר השנים (ופעמים רבות גם חודשים) שהחלאה הזאת אכן יושבת בכלא נוכח העונשים המביכים והמגוחכים הניתנים על עבירות מין בישראל ומספר הפעמים שגבר שביצע עבירת מין המשיך בשגרת יומו הברוכה כאילו כלום לא קרה. לזה, כמובן, אפשר להוסיף את מספר הפעמים בהם אישה שעברה פגיעה  מינית נשאלה "מה לבשת?"/ "היית רטובה כשזה קרה?"/ "למה עלית אליו הביתה?" וכו.

אבל למה להתעסק במספרים האלה שעולים בהרבה על מספרי תלונות השווא? הרי הרבה יותר סקסי לדבר על תלונת שקר. בעצם, יש כאן סיפור שמתאים לסרט הוליוודי שובר קופות: עלילת שווא, סבל של האיש הטוב עליו העלילו, מאבק הירואי של האיש הטוב, יציאתה של האמת לאור וקתרזיס. כבודו ושמו של האיש הטוב שבו לבעליהם, האישה הרעה נחשפה. יש צדק. מקווים שנהניתם מהפופקורן, היציאה מהאולם מצד ימין.

הנקודה השלישית שיש לשים לב אליה היא שרק יואב אבן, הכתב הבכיר והמתוקשר, מסר לכם את גרסתו המלאה-מאוד לאירועים. הוא עשה את זה בספר בן למעלה מ-400 עמודים ובכישרון רב. גרסתו עמוסה, עסיסית, מרתקת ונוגעת ללב. איזו גרסה חסרה לכם, אם אתם כבר אתם מתעקשים להכריע? אה, נכון, זו של המתלוננת. חסר לכם החצי השני של המטבע. תוכלו למצוא אותו בדוחק ברשת אבל לא בגוף ראשון. היא לא כתבה שום ספר. אולי היא פשוט לא כותבת טוב. אולי זה לא עלה על דעתה. אולי היא עסוקה בלקק את פצעי האונס שעברה. לכו תדעו.

ודבר אחרון: בפוסט שפרסם אבן בפייסבוק הוא כתב: "מתלוננות שווא פוגעות לא רק בגברים חפים מפשע אלא גם בנפגעות אמיתיות של תקיפות מיניות, שבגלל המעלילות- נתקלות לעיתים קרובות בחומה אטומה של חוסר אמון כשהן אוזרות אומץ ומתלוננות". לא, מר אבן, נפגעות "אמיתיות" של תקיפות מיניות נתקלות בחומה האטומה שאתה מתאר ברגע שהאונס הפיזי שלהן נגמר. הן נתקלות בה במשטרה, בבית המשפט, בתקשורת ולפעמים גם אצל חבריהן ומשפחתן. זה לא קורה בגלל תלונות שווא שמוגשות פה חדשות לבקרים, זה קורה בגלל שהן ואני חיות בתרבות אונס בה נשים בלבוש חשוף "מזמינות את זה". בתחילת החודש הבא ייערך ערב מחווה לאנס מורשע ובמשכן הכנסת יושב אדם נגדו הועלו טענות קשות על סרסרות בנשים והטרדות מיניות, אבל אף אחד לא מתכוון להוציא אותו משם. העולם בו אנחנו מתקיימות מאמין אוטומטית לגברים שטוענים לחפותם, מקטין וממזער את חומרת המעשים או דוחה את עצם קיומם בשאט נפש. אין לזה שום קשר לתלונות שווא.

שים לב, שאבי וייס, מנכ"ל חברת החדשות, בחר להאמין לך הרבה לפני שהסיפור שלך הגיע לבית המשפט. הוא בחר להאמין לך מיד וללא סייגים. לא רק שהוא לא פיטר אותך, הוא המשיך לשלם את משכורתך ביד נדיבה. למה הוא עשה את זה? כי הוא האמין לך.

ושאלה אחת לסיום- נניח שרק בגלל מתלוננות שווא, נפגעות תקיפה מינית נתקלות בזלזול וחוסר אמון, למה בעצם זה קורה? האם אנחנו רוצים להגיע למצב בו אנחנו הולכים לתחנת המשטרה ומתלוננים שפרצו לנו לבית והשוטרים לא מאמינים לנו כי "הרבה אנשים התלוננו לפניכם שפרצו להם לבית ומסתבר שהם עשו זאת רק כי הם רצו את כספי הביטוח או כי שעמם להם היום בבוקר"? איך תלונת שווא של אישה אחת משפיעה על תלונה של אישה אחרת ולמה זה קורה רק כשמדובר בעבירות מין?

בשורה התחתונה, אין לי סיבה מספיק טובה להאמין ליואב אבן, לפחות לא יותר מאשר למתלוננת נגדו.

אונסאור סופריואב אבןעברייני מין