חטפה תינוקת לפני 20 שנה וגידלה אותה. כעת היא נשלחת לכלא ל-10 שנים

זפאני נרס נחטפה מידי הוריה בגיל שלושה ימים. במשך כמעט שני עשורים היא גדלה אצל האישה שחטפה אותה, שני קילומטר מהבית בו התגוררה משפחתה הביולוגית – שכל שנה חגגה את יום הולדתה של התינוקת החטופה, מבלי לאבד תקווה שיום יבוא והם יימצאו אותה. היום הזה הגיע לפני שנה וחצי, לגמרי במקרה, והפך את חייה של בת ה-17 דאז על פיהם. אתמול החליט בית המשפט לשלוח את האישה שחטפה אותה לכלא לעשר שנים. אך מה שמשפחת נרס ציפתה שיהיה אושר גדול התגלה כהפך המוחלט, אל מול הגילוי שהרס את חייה של בתם האובדת.

עוד באון לייף: 

זפאני נולדה ב-27.4.1997 בקייפטאון לסלסט ומורן נרס, שנתנו לה את שמה מיד אחרי שנולדה. שלושה ימים אחרי כן, האם הטרייה בת ה-18 התעוררה בבית החולים וגילתה שהתינוקת נעלמה מהעריסה שלצידה. "רצנו בכל בית החולים, התינוקת לא היתה בשום מקום. נעלמה", אמרה סלסט נרס, בת 36 כיום. האישה שחטפה אותה, כיום בת 52, התחפשה לאחות מצוות בית החולים כדי לחטוף תינוק מאחד מחדרי היולדות. שש שנים אחר כך, היא כבר ניגשה לרשויות כדי לרשום את הבת תחת שמה החדש ועם תאריך לידה מזוייף.

זפאני בשלושת ימיה הראשונים. צילום משפחתי

במשך מעל ל-17 שנה, זפאני גדלה בשם אחר לגמרי מזה שנתנו לה הוריה, מרחק שני קילומטר מבית משפחתה, מבלי לדעת כלל על קיומם. החוטפת גידלה אותה כבתה שלה, ושלחה אותה לאותו התיכון אליו נשלחה אחותה הביולוגית הצעירה ממנה. התלמידים בבית הספר נדהמו מהדמיון בין השתיים, שגם הפכו לחברות טובות. לאחר ששמעו על כך, הזוג נרס רקמו תוכנית כדי להיווכח במו עיניהם ולבדוק האם יתכן שהיום לו חיכו כל כך הרבה שנים סוף סוף הגיע.

בפברואר 2015, סלסט ומורן ביקשו מבתם הצעירה להביא את חברתה החדשה לאכול המבורגרים בסניף של מקדונלדס. הם צפו בהן מרחוק ונוכחו בעצמם עד כמה דומות השתיים, מה שהביא אותם ליצור קשר עם הרשויות. בדיקות DNA הוכיחו את הבלתי יאומן: הצעירה בת ה-17 שהתחברה אל בתם היא אכן התינוקת האובדת אחריה חיפשו כל השנים.

מיד לאחר מעצרה, החוטפת טענה להגנתה שלא שהתה בבית החולים במועד החטיפה ושהתינוקת נמכרה לה בתחנת רכבת מאישה בשם סילביה, שסיפקה לה טיפולי פוריות אחרי שחוותה כמה וכמה הפלות. אולם מהר מאוד השופט הפריך את הטענה הזו וקרא לה "אגדה". בהוראת השופט, שמה של החוטפת כמו גם השם שנתנה לתינוקת מרגע שחטפה אותה לחזקתה לא נחשפו לציבור כדי להגן על פרטיות הילדה.

השופט ג'ון הלופה, שטיפל בתיק וקבע אתמול את גזר דינה של הנאשמת, הסביר בפניה את חומרת מעשיה: "גרמת כל כך הרבה נזק לזפאני, שבמשך 17 שנה לא ידעה שאת לא אמה הביולוגית. את למעשה בגדת בה. היתה לך כל הזדמנות להשיב את הילדה, שנה אחרי שנה". הוא שלח אותה ל-10 שנות מאסר, אחרי שהתביעה דרשה שתשב 15 שנים.

"אתם לא חושבים אפילו לרגע שזו האמא שלי"

אבל הסיפור מורכב יותר מהנראה לעין. נכון, נעשה כאן צדק עם משפחה אומללה שחוותה אובדן קשה ומייסר במשך כמעט שני עשורים, שזוכה כעת לתיקון לו ייחלה במשך שנים, מבלי לוותר לרגע על התקווה. אולם נראה שיותר מכל, מי שמדגימה את האובדן הכפול שהתרחש כאן היא זפאני עצמה – שעד היום מתמודדת עם הגילוי הנורא שכל חייה היו שקר בצילו של פשע נורא שביצעה האישה הקרובה אליה ביותר, אמה. כעת, היא צריכה לראות את אותה אם שטיפלה בה במשך כמעט 18 שנה, הולכת לכלא.

ההורים לא וויתרו על התקווה שהיא תחזור, אבל מה עם מה שהילדה רוצה? מודעת חיפוש אחר זפאני

"אלוהים יודע למה הוא שם אותה בידיי. אני מודה לו על 17 השנים ו-10 החודשים שהיו לי איתה. היא הביאה לי כל כך הרבה אושר. אני לעולם לא אשכח זאת. אני אוהבת אותה, ואם היא תרצה בי, אני תמיד אהיה בחייה", כך אמרה החוטפת בראיון לתקשורת המקומית. ראיות מאותה תקופה הוכיחו שזה לא היה הניסיון הראשון שלה לגנוב תינוק מהעריסה, באותו בית חולים. היא נכנסה למחלקת היולדות שוב ושוב עד שלבסוף הצליחה לקחת את זפאני בת שלושת הימים לחסותה, לאחר שחוותה כמה וכמה הפלות – שהפכו אותה לנואשת לילד משלה שתוכל לאהוב.

ונראה שגם זפאני עצמה לא הגיעה למסקנה חד משמעית לגבי המקרה הזה, ולא הסכימה לקבל את הדין כמובן מאליו. "אתם לא חושבים אפילו לרגע שזוהי האמא שלי? בין אם זה נכון או לא, זה לא משהו שאתם יכולים לשחק איתו", כתבה זפאני בהצהרה פומבית המופנית כלפי התקשורת, שחשפה עד כמה מבלבל מצבה. המקורבים אליה אומרים שהתיק הזה חירב כלות את כל הזהות והתפישה העצמית שלה.

בעת המעצר זפאני כבר היתה כמעט בת 18, הועברה לרשות משפחתה הביולוגית מיד עם המעצר של האם החוטפת. אולם היא העדיפה לחזור לבית שבו גדלה, לחיות עם מי שהכירה כאביה – בעלה של האם החוטפת, ולשמור על השם שזו נתנה לה. הנסיונות ליצור מחדש את הקשר עם משפחתה הביולוגית לא עלו יפה, דבר המובן אם מפנימים את מורכבותו של המצב. עד היום היא המשיכה להתגורר בבית החוטפת ובעלה, שטוען שבתו מתמודדת עם אובדן אימה.

לדברי פסיכיאטרים, הנאשמת עצמה לא מאמינה עד כה שהיא ביצעה פשע כלשהו. היא מרגישה שהיא סיפקה לה אהבה והיתה אמא טובה עבורה. מה שמסביר את חוסר החרטה הגלוי שלה, כשלדבריה כל אשמתה היא שאהבה ילדה שאף אחד לא רצה. "אף אחד לא מאמין לי כרגע, ואני קורבן בעצמי. רימו אותי לתוך דבר שלא הייתי מודעת אליו", היא אמרה בראיון לפני שהורשעה במרץ האחרון. היא טוענת גם שהיו לה מסמכי אימוץ חתומים אך אלה אבדו. בעלה גילה את דבר עברתה של אשתו רק כשזו נעצרה, אולם גם הוא ממשיך לתמוך בה. "תמיד נודה לה על שהיתה אמא נפלאה".

אופוריה לא היתה שם. האב הביולוגי מורן נרס מחוץ לבית המשפט, צילום: רויטרס

גם הזוג נרס לא חווים את האופוריה שהיה ניתן לצפות שיחוו אם הסיפור הזה היה מתגלגל כמו באגדות, עד עצם היום הזה. הזוג נרס התקשה לשמר את נישואיו אל מול הכאב הנורא שבאובדן בתם, עד שלבסוף הם התגרשו בפברואר 2015, סמוך להפליא למציאת הבת. "אין לי מערכת יחסים עם הבת שלי, וזה כואב", אמר האב הביולוגי מורן נרס בבית המשפט. במציאות הכה מורכבת הזו, טעונת הרגשות, הבלבול, הכאב וההאשמות, לא נמצא לבסוף האושר המיוחל. לא נוצרה משפחה חדשה – שתיים נהרסו. ביניהן יש ילדה אחת אבודה, שמצאה את עצמה ביום אחד בלי אמא. אפילו לא אחת.