הרצח שמטלטל את בריטניה: לא היתה לי ברירה, הייתי חייב להרוג אותה

פיטר מורגן, מיליונר בריטי בן 54, איש עסקים ונדל"ן ואב לשני ילדים, שכר את שירותיה של ג'ורג'ינה סימונדס כנערת הליווי האישית שלו למשך שלוש שנים. בעבור 10,000 ליש"ט לחודש (כ-50 אלף שקל) וטובות הנאה רבות נוספות, הוא דרש שלא תעבוד עבור אף גבר אחר. כשגילה שהיא רוצה לעזוב אותו ולעבוד עבור גברים אחרים, הוא חנק את סימונדס ורצח אותה. כעת הוא עומד לדין בגין מעשיו, וטוען בפני בית המשפט שלא היתה לו ברירה אלא להרוג אותה.

 

האתר שנותן לצרכני זנות סטירה מצלצלת בפרצוף

בשבוע הראשון להרצתו אתר שירותי המין "בנות גן עדן" קיבל אלפי פניות מגברים, שנאלצו לגלות שכל הבנות באתר הן קרבנות שנרצחו בעת עבודתן

לכתבה המלאה

מורגן צותת ליותר מ-500 שיחות טלפון של סימונדס עד ליום בו רצח אותה. בשלוש השנים בהן שכר את שירותיה הוא כינה עצמו ה"שוגר דאדי" שלה, לקח אותה למלונות, לטיסות ולספא, מימן עבורה ניתוח שאיבת שומן ונתן לה לגור בצריף מבלי לשלם לו שכר דירה. באחת השיחות האחרונות של סימונדס עם בן הזוג החדש שלה הוא גילה שהיא מתכננת 'לברוח ממנו' כדי לעבוד עבור גברים אחרים. דבר היעדרותה של סימונדס בת ה-25 נודע למשטרה כשזו לא הגיעה לאסוף את בתה בת ה-5 מבית הספר. כמה שעות אחרי כן, מורגן הודה בפני המשטרה במעשיו ואמר שהוא אהב אותה, אבל להרוג אותה היתה הברירה היחידה.

"באמת לא רציתי להרוג אותה – או לא יודע בעצם, אולי כן. לתכנן מראש רצח זה לא דבר שעושים בקלות, אני יכול להעיד", מורגן אמר לשוטרים ב-12 בינואר, יום מותה של סימונדס, אחרי שככל הנראה חנק אותה. אולם כעת, עם הגיעו למשפט, מורגן מכחיש את מעשיו על בסיס אחריות מופחתת – המיליונר לוקה בתסמונת אספרגר ונמצא על הספקטרום האוטיסטי. לדבריו, המצב הזה השפיע על שיקול דעתו, על ההיגיון ועל השליטה העצמית שלו.

פיטר מורגן. צילום באדיבות משטרת ווילס

"הוא שמע את ג'ורג'ינה מדברת על כמה שהיא תוכל להרוויח יותר כנערת ליווי בלונדון", אמר התובע וויליאם יוז בבית המשפט. "לטענתו, היא רצתה שיעביר את הצריף בו התגוררה על שמה ואז התכוונה לעבור ללונדון ולהמשיך לגזול את כספו. זה הרתיח אותו והוא התחיל לחשוב איך לשים סוף לבעיה הזו". התובע הוסיף כי לסימונדס היתה תמונה של מורגן עם נערת ליווי אחרת, ולכן הוא חשש גם מסחיטה.

המשפט נגד מורגן מתנהל בימים אלו, ומעורר זעזוע רב בקרב הציבור בבריטניה. אחד הממצאים המצמררים שעלו במשפט הוא רשימת קניות שערך מורגן יום לפני הרצח ובה כלי הרצח וחפצים ששימשו אותו כדי להסתיר ולהעביר את גופתה של סימונדס. "זה מבהיר שמורגן התכוון לרצוח ותכנן את הרצח הזה מראש ", אמר התובע. בין החפצים היה כרטיס סים שמורגן טען שקנה כדי להתקשר להזמין מונית עבור עצמו אחרי שנפטר מהגופה. אחרי הרצח, הוא נסע למשרדו והמשיך בעסקיו כרגיל.

ממצאים רבים מצביעים על אשמתו של מורגן ברצח – הוכחות פיזיות שקושרות אותו לביצועו וכמובן גם ההודאה עצמה. למרות שהנאשם שינה גרסאות רבות למה שקרה בדיוק באותו יום, בתחנת המשטרה מורגן לקח אחריות על מותה של סימונדס ואמר שאינו יודע למה עשה זאת. "הוא טען שהיא שתתה והשתמשה בקוקאין, ולאחר מכן הופכת לעצבנית וחסרת היגיון. הוא אמר, 'פשוט עשיתי את זה', ואז הוסיף, 'כשעשיתי את זה לא הרגשתי שום חרטה'. הוא אמר לשוטרים במקום שלא ציפה לתמורה לכספו וטען שהיא הנפש התאומה שלו". בבית המשפט מורגן טען שרצה רק להפחיד אותה, אבל אז גם אמר ש'לא רצה להרוג אותה – אבל בעצם אולי כן'.

ג'ורג'ינה סימונדס. צילום באדיבות משטרת ווילס

איך שלא מסובבים את זה, סימונדס בת ה-25 נפלה קרבן לגבר שהשתמש בכספו כדי לקנות אותה – לא רק את שירותי הזנות שלה, אלא ממש ציפה לקבל בתמורה לכספו את החופש שלה. היא נפלה קרבן לאובססיביות של אדם שלא ידע לקבל "לא" כתשובה, וכשרצתה להשתחרר מהכבלים בהם כלא אותה מצאה את מותה, למורגן "לא היתה ברירה אלא להרוג אותה".

וזוהי רק עוד הוכחה עצובה מאוד שהזנות הורגת – גם כשהיא לא הכי משפילה שאפשר, גם כשהיא מספקת תנאי מחייה טובים יותר לעוסקות בה, ואפילו כשאת מספקת את שירותי הזנות רק לגבר אחד. בסופו של דבר כשגבר חושב שהוא יכול לקנות אישה, את חיבתה ואת שירותי המין שלה, הוא יכול להסיק מכך בקלות שהחיים שלה נמצאים בכף ידו. ובמקרים נוראיים כמו זה, גם לקחת אותם.