יו הפנר ומרילין מונרו מעולם לא נפגשו, אך גם בחייה וגם לאחר מותה הוא המשיך לנצל אותה

מי תיאר לעצמו שמותו של יו הפנר בשיבה טובה יעורר כל כך הרבה תהודה ועניין? מייסד ועורך מגזין הפורנוגפיה המפורסם בעולם, פלייבוי, הלך לעולמו ביום רביעי האחרון, והעולם מסרב להיפרד מדמותו השנויה במחלוקת, איש אחוזת ה"שפנפנות" שהקיף עצמו בנשים יפהפיות ש"העניק" לנשות העולם "שחרור מיני" (לכאורה). בין ה"מתנות" האחרונות שהאיש הזה הותיר אחריו, היתה הידיעה על מקום קבורתו – הפנר קנה את חלקת הקבורה הסמוכה לקברה של לא אחרת ממרילין מונרו וכעת ייקבר לצידה.   אך מה בין השחקנית הנערצת והמנוחה לבין אליל השפנפנות? פרט הטריוויה המשונה הזה מסתיר מאחוריו סיפור ארוך ועתיק יומין, שמלמד לא מעט על שתי הדמויות הללו. תשפטו בעצמכם. הפנר, שנפטר בשבוע שעבר בגיל 91, נולד באותה השנה בה נולדה מונרו אשר מתה בהיותה בת 36 – הוא ב-9.4.1926 והיא ב-1.6.1926. השניים מעולם לא נפגשו פנים אל פנים, אך מסלולי חייהם נפגשו בנקודה אחת קריטית במיוחד, כאשר מגזין פלייבוי הראשון אי פעם ראה אור ועל שערו תמונתה של מונרו, עם תמונות עירום של הכוכבת בתוכו, מה שהפך אותה ל"נערת השער הראשונה של פלייבוי". מרילין מונרו נולדה בלוס אנג'לס בשם נורמה ג'ין מורטנסון. אמה מסרה אותה לבית אומנה מיד אחרי לידתה, השיבה אותה לחזקתה כשהילדה היתה בת 9 וחודשים ספורים לאחר מכן סבלה מהתמוטטות נפשית בגין הסכיזופרניה ממנה סבלה. נורמה ג'ין עברה בין משפחות אומנה, באחת מהן סבלה מהתעללות מינית שהפכה אותה למסוגרת ולמגמגמת. אחרי שנים בחזקת המדינה, בגיל 16 היא התחתנה עם גבר בן 21 כדי להימלט מלשוב לבתי היתומים, וגרה איתו עד שגויס (4 שנים לאחר מכן הם התגרשו).

מרילין מונרו בצעירותה כדוגמנית. צילום: ויקיפדיה

כשהיתה בת 18, מונרו התגלתה על ידי צלם והחלה לדגמן לו ולקולגותיו. שיערה הברונטי נצבע לבלונד המפורסם, והיא תויגה כדוגמנית פין-אפ שכיכבה בעיקר בפרסומות ובמגזיני גברים. בשנים הבאות היא ניסתה להגיע לתעשיית הקולנוע, נשלחה ללימודי משחק וקיבלה כמה תפקידים קטנים, אך כדי להמשיך ולהתפרנס המשיכה לדגמן ולהצטלם.   ב-1949, כשהיתה במצוקה כלכלית, השחקנית האנונימית דאז מרילין מונרו הצטלמה בעירום לסשן של צלם בשם טום קלי, עליו קיבלה סכום מגוחך של 50$. באותה עת היא כבר אימצה את שם הבמה הידוע, אך על התמונות חתמה בשם "מונה מונרו". בספר 'מרילין: חייה במילותיה שלה', סיפרה: "אני לא יודעת למה (חתמתי בשם אחר – נ.ב), רק שרציתי להגן על עצמי. הייתי עצבנית, נבוכה, אפילו התביישתי במה שעשיתי, ולא רציתי שהשם שלי יופיע על תמונות הדוגמנות האלה".   נקפוץ ל-1952, שלוש שנים אחרי כן. מרילין החלה לקבל יותר ויותר תפקידים בסרטים חודשים ספורים אחרי אותו סשן צילומי עירום. ההמראה היתה מהירה, ומהר מאוד היא הפכה לשם מוכר בכל בית ודמות נערצת בקרב רבים. במקביל, יו הפנר, שהחל לרקום את המגזין, רכש את אותן תמונות עירום מקלי הצלם ב-500$. הוא פרסם אותן כידוע במגזין הראשון שהוציא לבית פלייבוי, מבלי שמעולם ביקש את רשותה של השחקנית. על השער נכתב: "לראשונה במגזין, בצבעים מלאים, מרילין מונרו המפורסמת בעירום".   "מעולם לא קיבלתי אפילו תודה מכל אלו שהרוויחו מיליונים על תמונת עירום של מרילין", אמרה מונרו באותו ספר על חייה. "הייתי צריכה לקנות בעצמי עותק של המגזין כדי לראות עצמי בתוכו".   בימינו, פעולה כזו היתה מקבלת כותרת של 'תמונות מודלפות', אך באותם זמנים אף אחד לא ידע ולא תהה האם מונרו נתנה להן את הסכמתה. היא גם לא הרוויחה עליהן דבר מלבד אותם 50$. הפנר, לעומת זאת, ביסס את מעמדו כידוען בזכות אותן תמונות והרוויח עליהן הון תועפות, לא רק במכירות אותו מגזין (50 אלף עותקים במספר), אלא גם בכך שקשר את הצלחתו בתהילתה – דבר אשר המשיך ועשה עד ליום מותו, וגם לאחריו.

שער מגזין פלייבוי הראשון, בכיכובה של מונרו

מרילין מונרו מתהפכת בקברה ב-1962, מונרו נמצאה מתה בחדרה על ידי עוזרת ביתה, לאחר שהתאבדה באמצעות לקיחת מנת יתר של תרופות. היא נטמנה בקבר קירי, חלקה מספר 24 ב"מסדרון הזכרונות" בבית הקברות ווסווד ווילג' בלוס אנג'לס. שלושים שנה לאחר מכן, ב-1992, הפנר קנה את החלקה הסמוכה אליה ב-75 אלף דולר, ושם אכן נטמן השבוע.   המשמעות הסמלית של הסיפור הזה היא מזעזעת, גם אם לא מאמינים בחיים אחרי המוות, או במשמעות כלשהי למקום בו תיקבר גופתך. הטקסים שנטועים כל כך עמוק במסורות השונות, לוויות, אזכרות, גילוי מצבה, פקידת הקבר – כולם מצביעים על כך שבחברה שלנו יש כבוד רב למתים אחרי מותם, ולמקום בהם נטמנו. במקרה הזה, בערמומיות רבה, הפנר זכה לומר את המילה האחרונה בסיפור, בניצול ציני של סמליותה של הקבורה. הוא חתם את סיפורו השזור עם סיפורה של מונרו, והניח עצמו לצידה במנוחת עד, במה שלבטח היה מטריד את מנוחת העד שלה. נזכיר שוב שבחייהם השניים מעולם לא נפגשו. יש המדמים מהלך זה להתנגבותו של זר למיטתה של אישה.   אך מעבר לסימבוליות המטרידה ביותר של כל זה, יש בחתימת הגולל זו של הפנר על חייו גם השפעה נוראה על סיפורן של נשים בכל העולם. הוא הצליח לחתום את סיפורו שלו כמי שהיה אמון על שחרור מיניותן של נשים ולסיים את חייו מוקף ביפהפיות שה"שחרור" שלהן היה כולו סביבו, וברמה יותר סמלית – סביב רצונותיהם של גברים.   וכך, גם במותו, הפנר נצמד ליפהפיה אחת, אישה שבמהלך חייה הקצרים נאבקה ללא הרף במיקום שלה בפנטזיות של גברים. מי שהיתה סמל ליופי ומיניות נשית בלתי מרוסנים, נכנסה בעל כורחה לתפקיד בפנטזיה החולנית של הפנר בחיים שאחרי המוות, ככלי משחק בסיפורו שלו. חשוב שהעולם יידע שמרילין מונרו לא הסכימה לדבר מכל זה, לא בחייה וגם לא במותה.

למרות הכל, נקווה שתנוח על משכבה בשלום. קברה של מרילין מונרו, צילום: Shutterstock

יו הפנרמרילין מונרותמונות עירום