לואי סי קיי התנצל. זו לא סיבה מספיק טובה לסלוח לו?

התלונות על הקומיקאי לואי סי.קיי רצות ברשת כבר למעלה משנה. הדבר היחיד שהופתעתי ממנו בסופ"ש הזה הוא מידת ההפתעה שלכם. מכירים את המשפט שלמדנו כשהיינו קטנים "אין עשן בלי אש"? ובכן, בכל הנוגע לאלימות מינית הסיכוי שירוצו שמועות על הטרדות מיניות לגבי מישהו שמעולם לא הטריד אף אחת הוא קלוש מאוד. הסיכוי שסיגל ישבה בביתה וחשבה לעצמה "משעמם לי בתקופה האחרונה, נראה לי שזה זמן נכון להמציא על אבי שהוא חפן לי את הישבן" כשבמקביל חולפת אותה המחשבה בדיוק גם במוחן של צילה וגילה פשוט לא אפשרי. הרבה יותר הגיוני שמישהי הוטרדה וסיפרה רק למישהי אחת שאולי סיפרה למישהי אחרת ואז המישהי האחרת נזכרה שכבר שמעה איזה חצי משפט מאישה נוספת וכו' וכו. זה העשן, חברים.

ועל לואי סי.קיי, כאמור, יש עשן כבר קצת יותר מדי זמן. לפני שלושה ימים קיבלנו גם את האש בדמות תחקיר של הניו יורק טיימס. עכשיו יש לנו מספרים (5 נשים, בינתיים. לא תיפול לי על הלסת אם יהיו עוד) ויש לנו גם פירוט המעשים (שלף את איברו מולן ואונן). במשך עשרות ומאות שנים הסתיימו העשן והאש בהכחשה גורפת פלוס שיכחה קולקטיבית או מדורה גדולה בבית המשפט. בעידן הנוכחי בואכה שנת 2018 העשן והאש מסתיימים בהתנצלות. במחוזות הלבנט קיבלנו אותה אצל ינון מגל, ארי שביט, אלון קסטיאל (לפחות בהתחלה) אלכס גלעדי ויורם זק. בגרסה הבינלאומית קיבלנו אותה מקווין ספייסי ועכשיו גם מלואי. סיי.קיי.

אחרי גברים כמו משה קצב או ביל קוסבי שנראה שהם מעדיפים למות על פני הודאה באשמה ולקיחת אחריות, החבורה הזאת הם מלאכי שרף. וזו בדיוק הבעיה. אחרי שנשים התרגלו כל כך הרבה שנים לביטול הטענות שלהן או להקטנתן ("יאללה, מה הוא כבר עשה לך?") מגיעים פתאום שורה של אנשים ואומרים "מודה אני". וזה כל כך מרענן ומשמח ומרגיש כמו פריצת דרך מטורפת שאנחנו שוכחים פרט מאוד מהותי בסיפור: התנצלות על עוול היא המינימום של המינימום שאדם יכול לעשות. התנצלות היא לא משהו לומר עליו תודה, לא משהו להעניק עליו מדליה, לא משהו שפוטר אדם מסנקציה או מבטל את מעשיו או פותח עבורו "דף חדש וחלק" אוטומטית. ההתנצלות היא הבסיס, המובן מאליו, היא מה שאדם שאיפשהו עמוק בפנים תופס את עצמו כמוסרי אמור לעשות. התנצלות לא אמורה ולא צריכה להסתיים במחיאות כפיים. משום מה, ההתנצלות של לואי סי.קיי זיכתה אותו בקריאות התפעלות ובלא מעט כבוד. הסיבה לכך איננה רק שכולנו כל כך רוצות ורוצים לסלוח לגאון הפמיניסט וההומניסט שהצחיק אותנו כל כך הרבה שנים אלא גם שהסטנדרטים שלנו פשוט נמוכים נורא. סוף סוף מישהו שמודה, יש!

ארי שביט וינון מגל. המתנצלים

אל תטעו, אני מאמינה, כמובן, שהתנצלות היא בגדר חובה, רק שההתנצלויות שראיתי עד היום בעייתיות בלשון המעטה. כן, גם זו האחרונה, של המלך לואי.

ראשית, בואו נדבר על הטיימינג. לואי סי.קיי לא נזכר לפני 48 שעות שמתישהו הוא הוריד מכנסיים וחשף את הזין שלו לפני חמש נשים שונות. הוא גם לא גילה השבוע שיש, בואו נקרא לזה בעדינות "טעם לפגם" במעשיו. הוא לא הבין רק לפני כמה ימים כמה כוח יש לו בידיים וכמה הוא ניצל אותו. לאיזו מסקנה הוא כן הגיע השבוע? אה, שהניו יורק טיימס עלו עליו. אין ברירה, חביבי. העיתונות החליטה, לשם שינוי, לבצע את תפקידה בעולם ולחשוף עבור הציבור מידע שזכותו וחובתו לדעת. המלך שלנו – שהוא לא רק נאור ופמיניסט, אלא גם חכם מאוד – הבין שדחקו אותו לפינה. האופציות נגמרו. יש קמפיין עולמי ותחקיר רציני ומאלה אתה כבר לא תצא נקי. מה נשאר? להודות ולהתנצל. למה הוא בחר להתעלם מהשמועות שהיו עד כה? ובכן, לא הייתה לו שום סיבה מספיק טובה לעשות אחרת.

שנית, בואו נדבר על הנרקיסיזם. מעולם לא נתקלתי בטקסט כל כך קצר שמכיל את המשפט "הן מעריצות אותי" בארבע וריאציות שונות. לצד התזכורת החוזרת ונשנית להיותו מודל להערצה, לואי מצייר את עצמו כסובל וכותב את כל המילים הנכונות כדי לזכות באהדה. כמיטב המסורת, הוא גם מנסה להקטין את אשמתו באמצעות הטענה שבזמן המעשים הוא חשב שלשאול אם זה בסדר לאונן מולן זה מספיק. כמובן, בהתנצלות המהוללת אין איזכור לניסיונות לכסות את מעשיו בעבר או לסירובו העיקש להכיר בהאשמות האלו בעבר.

איזה סוג של התנצלות היה מספק אותך?

זו שאלה טובה. אני לא בטוחה שהסוג הזה בהכרח קיים, אני כן בטוחה שאם הוא קיים טרם נתקלתי בו. בוא נגיד יהיה נחמד אם ההתנצלות הזו לא תגיע רק כשממש אין ברירה ושלא תוכתב מילה במילה ע"י יועצים משפטיים ויועצי תקשורת אבל מה שבעיקר אני שואפת אליו הוא שנפסיק להתמוגג מהתנצלויות של גברים שלא הבינו שחפינת הישבן או ליטוף החזה או הוצאת הזין או "וואי, יא כוסית, מה הייתי עושה לך" היא התנהגות לא לגיטימית.

ונקודה אחת אחרונה שנראית לי מובנת מאליו אבל לאור השמחה שלנו מההתנצלות של הקומיקאי אולי צריך להזכיר אותה – יש מעשים שאין עליהם סליחה. יש דברים ששום התנצלות בעולם לא תוליד עבורך "דף חדש". אם זרקת הערה שאיננה במקומה לאישה זה ראוי להתנצלות. אם ניצלת את המעמד והכוח מול נשים רבות, ככל הנראה שום דבר שתעשה או תגיד לא יחזיר את המצב לקדמותו. תתנצל, תיעלם מהרדאר ותשקיע את שארית חייך בתיקון. זה הטוב ביותר שתוכל לעשות.

אור סופרהטרדה מיניתלואי סי.קייתקיפה מינית