שלושה חודשים לאחר מותה של בת הזוג, בית המשפט הכיר בנשואין של זוג לסביות

בוני פורסטר התכוננה לערוך ב-15 בספטמבר טקס זיכרון לבוורלי גרוסנט. אלא שכעת היא מתכננת לערוך באותו היום את טקס החתונה שלהן. במשך 50 שנה היו השתיים בנות זוג, אך מעולם לא הצליחו להינשא. כעת, שלושה חודשים לאחר מותה של גרוסנט, בית המשפט של יוטה אישר בצעד יוצא דופן שהשתיים היו נשואות – פחות כדת אבל בהחלט כדין.

פורסטר מספרת שהיא ידעה שגרוסנט היא הנשמה התאומה שלה מהרגע בו הן נפגשו, במסיבה של חברים בניו יורק 1968. פורסטר היתה אז בת 24 ונשואה לבעל שהתעלל בה בשיטתיות ובאכזריות. היא הגיעה למסיבה עם צלעות שבורות ומשקפי שמש גדולים שהסתירו את הפנסים בעיניים. בראיון ל"וושינגטון פוסט" סיפרה פורסטר כי גרוסנט "הסירה את המשקפיים שלי, הביטה בי בעיניים הכחולות העמוקות שלה ואמרה לי שהיא יכולה לראות את הנשמה שלי. וככה מיד התאהבנו".

בוורלי גרוסנט (מימין) ובוני פורסטר

מאז אותו היום השתיים לא נפרדו. פורסטר התגרשה מבעלה ועברה לגור עם גרוסנט והשתיים תפקדו כזוג לכל דבר, אלא שהן מעולם לא יכלו להנישא: "כל הזמן חלמנו שיום אחד נתחתן, ואפילו קיימנו טקס החלפת נדרים", אמרה פורסטר, "תמיד חשבנו, 'וואו, זה יהיה נפלא אם יום אחד הקשר בינינו יהיה מוכר באופן חוקי". אחרי עשורים ביחד, ב-2015 סוף סוף השתנו החוקים במדינה ואיפשרו לבני אותו המין  להינשא, אלא שאז שתיהן חלו במחלות שהקשו על תפקודן. בעשור האחרון פורסטר סבלה מבעיות גב, לקות ראייה, סרטן השד וזיהום נדיר שפוגע בעצמות. כמובן שגרוסנט היתה לצדה לאורך כל הדרך והטיפולים.

"זה בסדר, בון – את מהשורדות", גרוסנט נהגה לומר לפורסטר לאורך השנים הקשות. "את יפה מבפנים, ואני תמיד אוהב אותך, לא משנה מה. ואני אראה אותך עוברת את זה". והיא אכן ראתה. היא ליוותה אותה ל-29 ניתוחי גב, עזרה לה להתמודד עם העיוורון וגם תמכה בה כשקטעו את שתי רגליה בגלל הזיהום שכמעט קטע את חייה. ולאורך כל ההתמודדויות הללו, השתיים המשיכו להחזיק בשאיפה להתחתן באופן פורמלי. הן אפילו קבלו עידוד מהבישוף טרי אלקינטון מהכנסייה הקתולית של סולט לייק סיטי, שסיפר ש"המשאלה הגדולה ביותר של בוורלי היתה להתחתן עם בוני". אלא שאז, בשנת 2016, גרוסנט החלה לסבול מבעיות בריאותיות קשות גם כן, כולל אובדן ראייה ואי ספיקת לב כרונית. היא נכנסה ויצאה מבתי חולים במשך שנתיים. לפני מספר חודשים היא אושפזה בטיפול נמרץ עם בעיות נשימה, והרופאים אמרו כי כבר אין דבר שהם יכולים לעשות וגרוסנט עברה להוספיס.

לפני שלושה חודשים פורסטר קיבלה טלפון בהול מההוספיס, נראה היה שאלו שעותיה האחרונות של גרוסנט. "כשהיא שמעה את הקול שלי בחדר, היא ביקשה ממני ללכת, כי היא לא רצתה שאראה אותה גוססת", נזכרת פורסטר ברגעים האחרונים שלהן ביחד. "היא רצתה שאזכור את הזמנים הטובים, את הזמנים המאושרים. אבל כל יום היה זמן טוב איתה. אז נשארתי". פורסטר מספרת שהיא הניחה את כיסא הגלגלים ליד מיטתה של גרוסט, החזיקה את ידה ואמרה לה: "אני רוצה להודות לך על כל שנייה בחיינו. על כל רגע שחלקנו, כל ויכוח שהיה לנו, כל חשבון ששילמנו יחד. אני לעולם לא אשכח אותך. אני אוהבת אותך יותר משמילים יכולות לתאר". גרוסט השיבה לה: "בון, אני אחכה לך בזרועות פתוחות, ואני אחבק אותך לנצח".

אך, כאמור, פה לא נסתם הגולל על מערכת היחסים היפה והאמיצה הזו. לאחר מותה של גרוסנט, חבר עורך דין של השתיים, רוג'ר הול, הציע לפורסטר להגיש בקשה לבית המשפט להכיר בהן כזוג נשוי. הול אמנם ידע שהמקרים בהם הכירו בנישואים לאחר מות אחד מהפרטנרים הם נדירים, אך עם זאת הוא האמין שליחסים בין גרוסנט לפורסטר יש סיכוי טוב לעמוד בכל התנאים הדרושים כדי לקבל אישור רשמי. וכך, ב -21 באוגוסט, פורסטר הגיעה לבית המשפט עם ראייה לקויה ועל כיסא גלגלים, כשדגל עם צבעי הגאווה בידה. היא סיפרה לשופט כיצד עזבה את בעלה ועברה לגור עם גרוסנט שבוע אחרי הפגישה הראשונה, על המעבר לעיר אחרת ביחד, על ההליכה המשותפת במצעד הגאווה הראשון בניו יורק ב–1976 ועל התמיכה ההדדית שהן העניקו זו לזו בשנים האחרונות. היא גם הביאה לבית המשפט עדים שסיפרו על הקשר המיוחד בין השתיים והעניקו לו תוקף. לאחר השימוע השופט החליט לרשום את גרוסנט ואת פורסטר כנשואות מזה חמישה עשורים.

"היינו מושלמות ביחד. אני נולדתי למענה והיא נולדה למעני", אמרה פורסטר בבית המשפט. ורגע אחרי זה סיפרה שהיא הולכת לקעקע את שמה של גרוסנט מעל לליבה, יחד עם לב קטן וורד. "אני יודעת שזה יכאב בטירוף, אבל בוורלי שווה את זה".

 

הקהילה הלהט"ביתלסביותנישואים