כשהדמות נוסכת אומץ בשחקנית: אוון רייצ'ל ווד לא מוכנה יותר שינצלו אותה

בפוסט אמיץ חשפה אוון רייצ'ל ווד כי מי שהתעלל בה לאורך שנים רבות הוא בריאן וורנר, הידוע לעולם כזמר הרוק מרילין מנסון. ווד, שבשנת 2018 הייתה חלק מהמאבק לאישור חוק זכויות למען ניצולי תקיפה מינית, סיפרה כבר אז כי הייתה קורבן להתעללות פיזית, נפשית ומינית על ידי בן זוגה לשעבר. אז, סיפרה כי באחד המקרים היא התעוררה בזמן שמי שטען בזמנו שאוהב אותה, אנס אותה כשחשב שהיא מחוסרת הכרה. "סיימתי לחיות בפחד מנקמה, מלשון הרע או מסחיטה. אני כאן כדי לחשוף את הגבר המסוכן הזה בפני התעשיות הרבות שנתנו לו מקום, לפני שהוא יהרוס חיים נוספים." כתבה אתמול ווד בפוסט אישי באינסטגרם, והוסיפה "אני עומדת עם הקורבנות הרבים שלא יושתקו עוד". הפוסט הזה הוא המשך לחשיפה שנתנה להתעללות לפני שנתיים אולם אז לא ציינה מי הוא זה שהתעלל בה וגרם לה להרס עצמי ואף לפגיעות עצמיות. 

בשנים האחרונות, ווד מככבת בסדרה "ווסטוורלד", שם היא מגלמת את דמותה של דולורס – ישות בעלת בינה מלאכותית המנוצלת שוב ושוב, מינית ופיזית, על ידי בני האדם, לצרכי שעשוע גרידא. בהמשך העלילה (זהירות ספוילר) היא פורצת את הגבולות הפיזיים והמחשבתיים שהציבו לה בני האדם ומשתלטת בחזרה על החופש שלה. בדומה לעלילה של דולורס, ווד משחררת את האמת לעולם ושמה סוף לניצול. הפוסט האמיץ שלה הוא רק חלק קטן במסע השיקום שלה ושל הקורבנות, אך הוא החשוב מכולם, כי הוא פותח את הדלת עבור קורבנות נוספים. קורבנות שיכלו להימנע אם "מתלונן/ת אפס" היה נלקח ברצינות.

במקביל לפוסט שהעלתה ווד, ארבע נשים נוספות פירסמו את החוויות הקשות שלהן כבנות הזוג של מנסון. אשלי וולטרס, אחת הקורבנות, סיפרה כי הרגישה "רכוש שלו" וכי הוא נהג להציע מפגש מיני עמה לחבריו ולשותפים עסקיים פוטנציאליים. וולטרס ומתלוננת נוספת בשם שרה מיקנלי, מספרות שעד לימים אלו הן מתמודדות עם פוסט טראומה ודיכאון וכי מה שהניע אותן לדבר זה לגלות שעוד נשים רבות עברו התעללות תחת ידיו של מנסון.

הזמר מרלין מנסון צילום shutterstock

כמעט שלא ניתן לקרוא את הדברים שלהן מבלי לרפרר במחשבות על עוד עשרות מקרים דומים. סיפורי ההתעללות של אר קלי בקורבנותיו, מעלים את אותה התמונה. עשרות, אם לא מאות מקרים, שהיו ידועים לכל הסובבים את אותו "סו קולד" סלב. מאחורי כל סיפור כזה עומדות כל כך הרבה עיניים של מפיקים, סוכנים, קולגות ואנשי צוות שהסתכלו לצד השני בזמן שהתעללות מינית ופיזית התרחשה מתחת לאף שלהם. בדומה לסיפור אר קלי, ולמקרים רבים נוספים בהם הואשם ידוען בחשד לתקיפה מינית או פיזית, גם כאן הוגשה בעבר תלונה במשטרה כנגד מנסון, שנסגרה מ"חוסר ראיות".

בכל "תיקי הידוענים" הכתובת הייתה על הקיר. תמיד פער הגילאים ספק אם חוקי, תמיד ישנה השפלה פומבית. תמיד האופי האלים של הפרסונה ידוע לכלל. תמיד יש את אותו "מתלונן/ת אפס" שהיה הראשון לזעוק אבל אף אחד לא הקשיב. וקצו כל הקיצים. לא עוד להנחת הסלב הזאת שמאפשרת למתעללים להמשיך במעשיהם הנתעבים. לא עוד להרים גבה ביום שאחרי 'פיצוץ' הידיעה ולהגיד 'כן, זה היה ידוע'. לא עוד לתעשייה שמטפחת אנשים אלימים ומאפשרת להם לעשות כאוות נפשם.

הגיטריסט דן קליירי צייץ כי עבד באופן ישיר עם מנסון בשנים 2007-8. הוא מספר כי בשנה הזאת ראה כיצד מנסון, על פי מילותיו "שבר" את ווד. ב2014-15 עבד כעוזר האישי שלו והיה עד להתעללות של מנסון כלפי חברתו לשעבר לינדסי. "הוא היה מאיים עליה, חותך אותה, קובר אותה, משפיל אותה בפני העולם". אז איפה לעזאזל היית עד עכשיו קליירי? "כולם בסביבה הקרובה אליו יודעים את זה" הוא אומר ומחדד: "אבל כולם (כולל אני) מפחדים להגיד משהו בגלל "הקוד". אנחנו צריכים להתפרנס, וקשה למצוא עבודה בתעשיית המוזיקה אם אתה לא יכול לסתום את הפה. אבל זהו, מספיק."

זה היה המקרה אצל משה איבגי, שכולם ידעו אבל לא דיברו, זה היה המקרה עם  יהודה נוריאל, זה היה המקרה אצל רועי צ'יקי ארד והרשימה רק מתארכת. לאחרונה התפרסם ב"המקום הכי חם בגיהנום" מקרה דומה על התעללות לכאורה של המפיק המוזיקלי ושדר הרדיו מומי לוי בנערים שהיו מתנדבים בתכנית הרדיו שלו. גם שם סופר על פער גילאים משמעותי, משחקי שליטה מוחית, טשטוש גבולות, אובססיביות וקנאה, אך מעל הכל – גם לאחר המקרה הזה קולגות רבים יצאו בווידוי כי ידעו מה מתרחש מאחורי דלתות האולפן.
המוזיקאי איתי לוקאץ' כתב בפוסט: "אני חושב שהגיע הזמן שנדבר על מה שכולנו במקום כזה או אחר ידענו כבר שנים ארוכות. ולמקרה שזה לא ברור אני אבהיר: אני מאמין לכל מילה ומילה של כל אחד מתשעת המתלוננים האמיצים ולכל אחד מהמתלוננים שבחר שלא להיחשף. אני מצטער שלא היה לי איך לעזור… הסצנה לא שותקת יותר". ובכן, להכות על חטא לא עוזר יותר ידידיי.

התקופה האחרונה צועקת יותר מתמיד "ערבות הדדית" ו"אחריות אישית", ומקרים כאלה מזכירים לי תמיד שדבר פשוט כמו לפקוח עין או לשאול את השאלה שלא תמיד נעים לשאול- יכול להציל למישהו את החיים. לקחת ברצינות טענות של מישהו/י יכול להציל חיים של אחרים. ומעל הכל: לדעת ולא לעשות עם זה כלום, זה להיות אשם באותה המידה.

אוון רייצ'ל וודאר קלימרלין מנסון