מרקל פורשת: פרידה מהמנהיגה ששינתה את אירופה

אנגלה מרקל, שנפרדת היום מתפקיד הקאנצלרית, אינה ראשת המדינה היחידה שראינו בעשורים האחרונים. קדמו לה לא מעט נשים, חלקן אפילו ידועות. וגם כיום, יש כמה נשים נוספות שעומדות בראש מדינות. אולי הידועה והאהודה ביותר מביניהן היא ראש ממשלת ניו זילנד, ג׳סינדה ארדרן. ארדרן היא גם הצעירה ביותר, גם עשתה היסטוריה כאשר ילדה בעודה בתפקיד, ותמונתה מעטרת סידרה ארוכה של כתבות עיתונאיות ושערים שסיקרו את הדרך המוצלחת שבה התמודדה עם משבר מגפת הקורונה.
אצלנו הייתה גולדה מאיר, בסך הכול האישה השלישית בעת המודרנית שעמדה בראש מדינה. גולדה הייתה היחידה עד כה בישראל, ולמרבה הצער הכהונה שלה לא נרשמה בהכרח כהישג פמיניסטי מרשים, ומה שבעיקר נרשם על שמה היה מחדל מלחמת יום הכיפורים, שבעקבותיו נאלצה להתפטר מתפקידה חודשים ספורים אחרי שנבחרה. 
בין הנשים המשמעותיות יותר שעמדו בראשות מדינה אפשר להיזכר במרגרט ת׳אצ׳ר, ראשת ממשלת בריטניה 1979-1990 שזכתה לכינוי ״אשת הברזל״. ת׳אצ׳ר לא רק הובילה את בריטניה למלחמה שנחשבה מיותרת (על איי פוקלנד הסמוכים לארגנטינה), אלא על שמה נרשמה אחת הרפורמות היותר דרמתיות בבריטניה: תהליך הפרטה מאסיבי ואגרסיבי של השירותים הציבוריים עד ריסוקם בחלק מהתחומים. 
 

אבל אין ספק שכהונתה בת 16 השנים של אנגלה מרקל בגרמניה היא המרשימה והמגוונת ביותר. לא רק משום שצולמה לעיתים קרובות כשהיא עורכת קניות כאחת האדם בסופרמרקט הקרוב למקום מגוריה, אלא בגלל סגנון המנהיגות שלה.
אם מותר לרגע להשתמש במבט הגברי של המיינסטרים, אף אחת מהשלוש – גולדה מאיר, מרגרט ת׳אצ׳ר ואנגלה מרקל – לא עמדה בשום מבחן יופי או מבחן נשיות קלאסי. אף אחת מהן לא הייתה חטובה, ולא הייתה מובילה אופנתית בשום מובן. אבל אלה כמובן הדברים החיצוניים והפחות חשובים. העובדה שתרזה מיי, ראשת ממשלת בריטניה לשעבר, החזיקה מלתחה מהודרת, שכללה גם סטים של נעליים משובחות, לא הפכה אותה לראשת ממשלה טובה יותר או פחות, אלא בעיקר הסיטה את תשומת הלב מן הדברים החשובים.
מרקל המנהיגה הצליחה לצאת מגבולות גרמניה ולהפוך לאישיות ברמה הבינלאומית בכלל והאירופית בפרט. השפעתה על העולם הייתה אדירה, וזה לא מובן מאליו בוודאי לא לאישה שעומדת בראש מדינה, כשסביבה רוב מכריע של גברים כוחניים כאלה ואחרים. אישה שצמחה בכלל במזרח אירופה, הצד הפחות נחשב של גרמניה, ד"ר לכימיה קוואנטית שבחרה אחרי קריירה מרשימה להיכנס לפוליטיקה והצליחה לטפס בה עד לתואר 'האישה החזקה בעולם', תואר שזכתה בו שוב ושוב בכל מגזין נחשב אפשרי סביב לעולם.
 
בלי להיכנס לניתוחים מפותלים ומפורטים מדי, כמו שניתן למצוא בימים אלה למכביר בשלל שפות ועיתונים, אפשר לומר שמרקל בלטה כמנהיגה מתונה באופן יחסי, עם יכולת להוביל מדיניות אנושית מאוד, בוודאי בכל מה שנוגע לפליטים – בעיקר הפליטים הסוריים. גרמניה הציעה בית ליותר ממיליון פליטים, בעוד מדינות אחרות באירופה, גם המערבית וגם מדינות צפון אירופה סגרו את שעריהן, ו/או כלאו אותם במחנות מעצר. זה היה אולי צעדה החשוב ביותר אבל גם זה שהוביל לירידת קרנה במדינתה שלה. ולמרות זאת מרקל הצליחה להפוך את גרמניה לאי של שפיות דמוקרטית, למקום שנעים לחיות בו, לאתר תיירות אטרקטיבי וליעד מבוקש לצעירים שמבקשים לעצמם חיים אחרים, משוחררים יותר, בוודאי זולים יותר, בלי לוותר על איכות, חינוך טוב לילדים ומערכת תמיכה חזקה ואיכותית. 
 

התמונה הבלתי נשכחת של אנגלה מרקל בתערוכת החדשנות בישראל. בלי נשים בכלל. אוקטובר 2018 צילום אבי דוד משרד החוץ

אחת התקופות היותר שנויות במחלוקת במדיניות שלה הייתה העמדה התקיפה והכוחנית שהובילה מול יוון, כשזו התמודדה עם משבר כלכלי עמוק ומטלטל, שנבע, בין השאר, ממדיניות כלל אירופית שגרמניה הייתה שותפה לעיצובה. יחד עם זאת מרגל בלטה מעל מנהיגים אחרים כשלא נגררה באופן אוטומטי אחרי גחמות גבריות לוחמניות והציבה מגבלות ברורות. בכל המובנים האלה אפשר לומר בזהירות שסך ההחלטות המדיניות שלה האלה נבעו מהעובדה שהיא אישה, או כך לפחות אנחנו, כפמיניסטיות, רוצות לחשוב.
במאמר מוסגר חשוב לומר כאן, שמעולם לא הייתה תקופה בהיסטוריה המודרנית שבה נשים החזיקו בתפקידי מפתח בקבלת החלטות לאורך זמן באופן שבו גברים מחזיקים בכל מוקדי הכוח בכל המדינות והחברות. ולכן לא ניתן לדעת מהי בדיוק אותה הנהגה נשית שאנחנו לעיתים שואפות אליה. אפשר רק לנחש. 
 

אנגלה מרקל בועידת ה G-7 בקוויבק 2018. צילום German Federal Go

 
ולכן כל מנהיגה, באשר היא, תמיד נמדדת בתוך עולם של גברים, שבו הם קבעו את חוקי המשחק, שבו הם אוחזים בהגה השלטון, שבו הם מאיישים את מוקדי הכוח וקבלת ההחלטות. ונשים, כשהן מגיעות סוף-סוף לצמרת הזאת, הן נרשמות ברוב המקרים כתאונה נחמדה יותר או פחות, או כאנקדוטה קלה ברצף ההיסטורי.
מרקל הפכה לסמל פמיניסטי למרות שהתנערה מההגדרה הזו מרבית חייה ועד שלהי כהונתה. היא גם לא פעלה בכיוון הזה לאורך השנים והקיפה את עצמה בגברים אבל הצעד הכי משמעותי שלה היה היותה. הכישרון שלה, היכולות שלה מקום שרבים כל כך כשל, מרקל הצליחה לייצר סרגל משמעותי של מנהיגות – לא רק כאישה, אבל אין להתעלם מהעובדה שהיא אישה ומנהיגה וככזו התוותה דרך ונתנה השראה לרבות. 
אנגלה מרקל