אובמה מבין שנשים הן לא רק גימיק

אני יודעת שבישראל נהוג לומר שאובמה הוא נשיא בלתי פופולארי. זה נכון באופן חלקי. למרות זאת, מדובר באדם שעומד בראש המדינה החזקה בעולם, מנהיגת העולם החופשי. ולא, זה לא פוסט על הנאום הצפוי של נתניהו בקונגרס.

לפני ימים אחדים הפציע אובמה בשיאו של טקס הגראמי – פרסי המוסיקה – בארה"ב ופנה לא רק לאומנים המפורסמים שישבו באולם, אלא למיליוני הצופים האמריקנים, צעירים ברובם, ונשא מסר חשוב: "על כולנו," אמר אובמה, "ליצור תרבות שבה אלימות נגד נשים ואלימות במשפחה אינם מקובלים". זו לא הייתה הפעם הראשונה שאובמה נדרש לנושאים "רכים" שנוגעים לנשים.

למעשה מראשית ימיו כנשיא החליט אובמה להפוך את סוגיית השוויון המגדרי במקום גבוה בסדרי העדיפויות שלו כנשיא. וזה לא מובן מאליו.

למשל, בנאום מצב האומה שנשא בשנה שעברה, דיבר בהרחבה על הצורך לסגור את פערי השכר בין גברים לנשים. לפני חודשים אחדים יצא בקמפיין למניעת אלימות מינית והטרדות מיניות בקמפוסים ברחבי ארצות הברית. בחוק הבריאות שעמל כל כך קשה להעבירו, יש התייחסות מיוחדת לנשים, ואחד התמריצים לקידום החוק היה, כפי שהסביר, העובדה שבין העניים שאין ידם משגת לשלם לביטוח פרטי, יש רוב של נשים, ולכן הוא ראה דחיפות גדולה לקדם את החוק.

אפלייה נגד נשים היא לא עניין של נשים

משום מה הצליח אובמה להבין שאפלייה של נשים או אלימות נגד נשים אינה עניין של נשים. הוא הבין את המובן מאליו כמעט, שאלימות נגד נשים היא עניין חברתי כללי. הוא גם לא מתבייש להיות מזוהה עם הנושא הזה של, איך נאמר, נשים. אובמה לא חושב שיש פחיתות כבוד לעסוק בענייני הטרדות מיניות, לצד ענייני ביטחון "ברומו של עולם" כמו אפצצות על דאע"ש, או ביטחון לאומי.

להיפך, אובמה מבין שחברה שבה נשים הן חפצים, או אוייבקטים להטרדות, חברה כזאת היא חברה חולה. הוא מבין שאם יש הטרדות מיניות בקמפוסים זו לא תהיה פחיתות כבוד אם הוא יתייחס לזה וייצא בקמפיין לאומי להעלאת מודעות ולהפסקת הנגע.

אבל כל זה לא קורה אצלנו. כי כשבמשטרה נאלצים 6 ניצבים להתמודד עם חשדות להטרדות מיניות של שוטרות או חיילות צעירות וזוטרות – לכולם ברור שזה עניין של המשטרה, ושעל המפכ"ל ושאר בכירי המשטרה לטפל בזה.

או כשמתברר שבמוסדות אקדמיים אין טיפול נאות בתלונות על הטרדות מיניות, אז מובן מאליו שזו בעייה של ראשי המוסדות האקדמיים. או כשבתקשורת נחשפו מקרים של הטרדות מיניות – אז כמובן שעל אנשי התקשורת לעשות בדק בית.

אבל אין עניינים כלליים ועניינים של נשים. עניינים של נשים ויחס לנשים הוא עניין כללי כמו כל עניין אחר. ולא היה מזיק לראש הממשלה שלנו לעשות פסק זמן מהסוגייה האיראנית, לא ייפגע כבודו, לא ייחלש כוחו, אם יואיל ויאמר משהו בנושא ההטרדות המיניות במשטרה או בכל זירה ומקום אחר.

האמירה, ספק בבדיחה ספק ברצינות ש"הגיע הזמן למנות אישה למפכ"ל המשטרה", אינה רצינית. אובמה, פופולארי או לא, הצליח לפצח משהו חשוב ולקחת בחשבון גם את הנשים לא רק מהפה ולחוץ, לא רק כעלה תאנה אלא לעומק. להבין את המנגנונים והחסמים והמערכות שמונעות את השוויון המגדרי בכל הרמות, ולפעול לפירוקן וסילוקם מהדרך. נשים ליד השולחן שבו מתקבלות ההחלטות הם רק דרך אחת – חשובה ביותר – בדרך לשוויון הזה. וגם שם, בעוד בחלק משמעותי מהמפלגות בישראל אין כלל נשים (החרדים), בחלק אחר יש מעט מאוד נשים (הליכוד), הצליח אובמה לא רק למנות נשים לתפקידים בכירים בממשלה, אלא גם להקיף את עצמו בכוורת מגוונת שבה נשים נמצאות בעמדות בכירות.

אז קדימה, נתניהו, נשים זה לא גימיק.