היריון לא רצוי: נשים מספרות חוויות מוועדת הפלות

יחסית למדינות אחרות בעולם, ישראל יוצאת דופן למדי ביחס שלה אל הפלות. לכאורה, על הנייר בלבד, יש בישראל ועדה שמאשרת או מסרבת הפלות לנשים, אבל בשטח מדובר בטרטור בירוקרטי שבינו לבין המטרה המקורית אין קשר.

הקריטריונים ידועים ואישה שעומדת בהם (למשל במקרה של רווקה) ההפלה שלה תאושר אוטומטית. לעומת זאת נשים נשואות לא יכולות לבצע הפלה בישראל ויאלצו להצהיר על בגידה או על בעיה נפשית בפני הרשויות. גם מי שתחליט לעבור הפלה פרטית מכספה שלה ולא במימון המדינה, תאלץ לעבור תהליך אישור כזה ואם תבצע אותו ללא אישור היא והרופא שלה עוברים על החוק.

במצב המסובך, המורכב והאבסורדי שנוצר בישראל מוצאות נשים את עצמן באחד הרגעים הרגישים ביותר- מול מכונה בירוקרטית ואלו החוויות שלהן:

סוהא (שם בדוי)  (23) היא סטודנטית בבית ברל.

זה היה שבוע לפני שהלכתי לקבל גלולות ואחרי שקיבלתי מחזור. לא הספקתי לקנות. פשוט לא ספרתי טוב את הימים. חיכיתי למחזור ואין מחזור. עשיתי בדיקה והתברר לנו שאני בהריון.

נלחצת?

ממש נלחצתי! לא ידעתי מה לעשות, לא ידעתי למי לפנות ואיך כל התהליך הזה קורה. כתבתי בקבוצה בפייס מה קרה ומישהי פנתה אלי, היא הייתה מאיזושהי עמותה והסבירה לי את כל התהליכים.

מה היית צריכה לעשות?

זה ממש היה טרטור. קבעתי תור לרופא נשים.כשגיליתי הייתי בשבוע הרביעי ועד שנכנסתי לועדה זה היה שבוע שביעי או שמיני. כל הזמן הזה הייתי בעצבים, היו לי בחילות, לא חזרתי הביתה מהלימודים. חשבתי שאני אכנס לחדר ומולי כמה אנשים וזהו. אבל לא, זה היה ללכת ממקום למקום בבית חולים ממש גדול – הדסה בירושלים, לחפש אנשים. ממש לא "ועדה". אומרים שזה ועדה אבל זה ללכת מרופאת נשים לעובדת סוציאלית ואיזה אחות שחותמת על הטופס, לחכות שעה או שעתיים בתור בין אחת לאחת.

נשמע חוויה לא פשוטה.

וממש חויתי גזענות. לא התיחסו אלי כבת 23 שבאה לעבור הליך רפואי לבד אלא כמישהי ששייכת עדיין להורים שלי וצריכה אישור. שאלו אותי אם ההורים יודעים ומה יקרה אם הם ידעו, הניחו שאני מבית חנינא או ממקום אחר במזרח ירושלים אבל אני מנצרת. החבר שלי היה מירושלים והיה לו רכב לכן היה יותר נח לעשות הכל בירושלים, אבל שאלו אותי שאלות כמו "את לא רוצה להתחתן איתו?". בדרך כלל הבנתי שחותמים בקלות לנשים רווקות…

ההפלה הייתה באותו יום?

לא, ההפלה היתה אחרי שלושה או ארבעה ימים. לקחתי כדורים ואני זוכרת שביום עצמו הרגשתי דוקא סבבה אבל בלילה…. אני הקאתי כל הלילה ובסוף התייבשתי והלכתי לשם שוב למיון וכל היום הייתי שם. כמה טרטור. יום אחרי חזרתי כדי לקבל את הגלולה השניה וזה ממש כאב.

את מצטערת שעשית הפלה?

זו היתה ההחלטה הכי נכונה שיש. אני מצטערת רק שנכנסתי להריון. זה היה טיפשי. אם ההפלות לא היו חוקיות בישראל הייתי פשוט מתחתנת עם החבר ומגדלת את הילד או שפשוט הייתי טסה לחו"ל ועושה את זה.

הועדה נחוצה?

היא תהליך בירוקרטי לא תהליך רפואי. הועדה מיותרת. בדרך כלל אפשר לעבור אותה עם רופאה שמבינה ענין, חותמת וזהו.

***

אליאנה (26) מרחובות, עברה את ההפלה כשהייתה חיילת.

הייתי בת 19 כשנכנסתי להריון. אני ואמא שלי עשינו בדיקת הריון מבית מרקחת. נורא פחדתי והיא קנתה לי את הבדיקה והצבא הפנה אותי למרפאה. עד שקבעו לי תור להפלה הייתי כבר בשבוע שישי. לא רציתי ילדים באותו שלב וגם היום אני לא רואה את עצמי עם ילדים בכלל.

 

אני רבקה, נשואה ובהיריון לא מתוכנן

רבקה, אישה בת 32, נשואה, אם לשלושה ילדים, בריאה ומשכילה נכנסה להיריון מבעלה. אחרי לבטים היא מחליטה שהיא לא מעוניינת בילד נוסף כרגע. איך יקבלו אישה כמוה בוועדה להפסקת היריון?

לטור המלא

 

מה היחס שקיבלת מהצבא?

 נתנו לי אופציה לצאת מהצבא אחרי ההפלה ולא רציתי. הם לא רצו שחיילת תשמור הריון רק כדי לצאת מהצבא. אמרתי שאני רוצה להשאר בצבא ולעבור הפלה. לא התלבטתי בכלל, ידעתי, ושאלו אותי בצבא אלף פעם אם אני בטוחה וגם אמא שלי ניסתה לשכנע אותי אבל היה ברור לי מההתחלה שאני לא רוצה ילד ולא היו לי ספקות בענין.

ואיך התרחש התהליך של הועדה? הוא קרה בתוך הצבא?

לא ידעתי אז על "ועדה". פשוט הפנו אותי לעוד רופאים. אמא שלי באה איתי לבית החולים "אסף הרופא" והכל היה על אזרחי. לא ידעתי שאני בועדה בכלל. לא אמרו לי שצריך בכלל אישור של מישהו. עברתי בין כמה רופאים וכל אחד הטיף לי שאני לא אחראית ולמה לא השתמשתי באמצעי מניעה. ניסיתי להסביר שטכנית לא הייתה חדירה אבל הם לא התרשמו מההסבר. אולי הם לא האמינו לי… אני באתי ממשפחה נורמטיבית והיו כל השיחות הנדרשות ולא שאני לא קיבלתי חינוך לאמצעי מניעה, פשוט חשבתי שאי אפשר להכנס להריון בלי חדירה.

והיום בדיעבד מה את חושבת על התהליך?

ההליך עצמו עבר די בסדר. כשגיליתי שאני בהריון לא האמנתי שזה קורה לי, חשבתי שזה בחיים לא יקרה. כולם אומרים שעל הפלה מצטערים…. ואני לא אומרת שאני אעבור את זה עוד פעם אבל זה לא הליך נורא. אם את חייבת או במידת הצורך, זה לא משהו שנורא לעבור. אני למזלי קיבלתי הרבה תמיכה מהמשפחה שלי.

ואם הפלות לא היו חוקיות בישראל?

הייתי פועלת כך שהן יהיו חוקיות.

****

אדוה לוטן (43) ממבשרת ציון, נשואה+3 הגיעה לועדה כשהיא לא עומדת בקריטריונים שקבעה המדינה לאישור הפלה בישראל.

התעורר החשד שאני בהריון כשהייתי בת 39. זה היה בתקופה שהרגשתי שאני עוד מתאוששת מההריון הקודם, והיה ברור שהריון נוסף, ילד נוסף זה ממש לא משהו שאני רוצה. התחלתי לברר איך לבצע הפלה. ביררתי וגיליתי שצריך לעבור ועדה ואני לא נופלת בקריטריונים שמאפשרים הפלה. הייתי בהלם.

לא היו אופציות?

התחלתי לבדוק והתברר שבאופן רשמי הרבה הפלות נעשות בנימוק "יחסים מחוץ למשפחה" ודיברו בגלוי שנשים משקרות ואומרות שזה הריון מגבר אחר כדי שיאשרו להן. לא הייתה לי כונה לשקר במסמך רשמי שלכי תדעי מה עושים איתו אחר כך. הרמתי טלפון לבית החולים "הדסה עין כרם" לדבר עם העו"ס מהועדות על עוד אפשרויות והיא המליצה על רופא פסיכיאטר שיתן לי אישור שאם אשאר בהריון יגרם לי נזק נפשי.

והוא גבה ממך כסף עבור זה?

לא הגעתי אליו בכלל. אחרי שהתאוששתי מההלם שהיא מציעה לי איך לשקר אמרתי שאני לא מוכנה שגם השקר הזה ירשם אצלם. בתחום שלי, זה לא מופרך שיום אחד אתמודד למשרה שצריך בה סיווג בטחוני ובמהלך הבידוק ישלף המסמך הזה שאומר שיש לי בעיות נפשיות. הרי אנחנו בישראל, זה לא דמיוני ואני כבר עובדת בפרוייקטים שדרוש להם סיווג. זה פשוט העליב אותי. זה ממש פגע בי. למה לשקר בצורה כזו? או מטורפת או לא נאמנה לבעלי?

איך הרגשת?

כעס עצום. הבאתי בחשבון שאאלץ לעשות את הילד וזה הביא אותי לדמעות. זה פשוט לא התאים. אמרו לי שב"אסותא" נוטים לאשר ושהם כבר ימצאו את הדרך לעזור לי… העו"סית שם ריחמה עלי והחליטו ש-39 זה ממש קרוב ל-40 אז אפשר לתת לי אישור על בסיס הגיל. זה לא היה הליך קל אבל אני ממש שמחה שעשיתי את זה ואני מרוצה שעברתי את ההפלה. זה לא היה קשה כמו ההפלה הטבעית שעברתי כשבאמת רציתי ילד כמה שנים לפני.

ואם גם הם היו אומרים לך לא?

הייתי מתחילה לחפש פתרונות לא חוקיים ואני מניחה שתמורת מספיק כסף הייתי מוצאת רופא שיעשה את זה באופן פרטי או שאולי הייתי היום אמא לארבע. הועדה הזאת לא נכונה בצורה שהיא מתקיימת. אישה צריכה להצהיר באיזושהי קונסטלציה שהיא עושה הפלה מרצונה החופשי אבל המנגנון הזה כפי שהוא מנוהל היום פוגע בזכות האישה על גופה וצריך לבטל אותו.