נוכחות חסרה: האבות שבחרו להישאר מחוץ לחדר הלידה

במשך אלפי שנים לא היה נהוג שגברים ייכנסו לחדר לידה. אישה יולדת הוקפה בצוות מילדות ורופאים, והגבר המתין בחוץ, בחוסר וודאות ומתח רב לפעמים, עד הרגע בו האחות במדים מעומלנים הייתה מגיחה החוצה לספר לו שנולד לו תינוק חדש.

נוכחות של אבות בחדר לידה החלה לתפוס תאוצה בשנות השבעים ובישראל של היום כמעט כל האבות או האבות לעתיד לוקחים חלק פעיל בלידה ובהכנות אליה. הם מתייצבים כמו שעון לקורס ההכנה ללידה, לסיור בחדר לידה, למפגש עם הדולה, לכל הבדיקות והסקירות ובסופו של דבר מגיעים לחדר לידה כשהם מסוגלים לדקלם את תכנית הלידה שנבנתה עבור בת הזוג שלהם בעל פה ומתוך שינה.

ועדיין, גם היום, יש זוגות שדווקא מעדיפים שהבעל לא יהיה בפנים ברגע המכריע. למה? לכל אחד סיבות משלו.

"החלטתי מראש שבעלי (היום הגרוש שלי) לא יהיה איתי בחדר הלידה וזה אכן מה שקרה בפועל", מספרת טליה, בת 36, אמא לילדה בת 8. "ראשית, לא היה לי מתאים להיות כל כך חשופה מולו. שנית, פחדתי שתהיה לו טראומה. היום, כמובן, זה מצחיק אותי מאד שבכלל חשבתי על משהו כזה. כנראה לא ידעתי בכלל מה זה לידה. ושלישית, גם הוא הסכים לכך די בקלות".

לא התאכזבת שלא היה צורך לשכנע אותו?

"בדיעבד, זה די רמז מה מצב היחסים בינינו, רמת החברות, הפתיחות והקשר הרגשי. התגרשנו שנתיים אחרי שהבת שלנו נולדה".

התגרשנו שנתיים אחרי. צילום אילוסטרציה: shutterstock

והוא עצמו לא התחרט?

"האמת שכן. והוא אף אמר את זה בקול רם, כי זה באמת היה רגע מופלא שהוא פספס. ועדיין, הוא הצטער לא כי לא היה שם איתי, אלא כי הוא לא ראה את הבת שלנו מגיחה אל אוויר העולם".

אז מי כן היה איתך בלידה?

"אמא שלי ואני מאד שמחה על כך. בעלי היה כמעט עד הלידה עצמה, 12 שעות של צירים. ברגע האמת גירשתי אותו".

את מצטערת על זה היום?

"הייתי בת 28 ולא הבנתי כלום מהחיים שלי. היום, למשל, כשאני רואה "בייבי בום", המחשבה על הרגע הזוגי שפספסנו גורמת לי צער מאד גדול. נכון ש"בייבי בום" זה ריאליטי, זה מבוים וערוך, ועדיין מראים שם רגעים של קשר ושותפות ואז אני מבינה – כמה כל זה היה חסר לי בזמנו".

"בעל חרדי לא יהיה בחדר הלידה מטעמי צניעות"

בשנת 2005 התפרסם בישראל מחקר שערכה שרון מושיוב-יגורוב, אחות חדר לידה בבית החולים וולפסון, במסגרת עבודת הגמר שלה לתואר שני בסוציולוגיה של הבריאות. במחקר נטען שגברים רבים שמשתתפים בלידה תופסים אותה כטראומטית. אבל זה משהו שהם אף פעם לא ידברו עליו וזאת מכמה סיבות – זה מביך להודות שאתה מפחד ונלחץ כאשר בת הזוג לידך עוברת תהליך עוצמתי פי כמה, שכרוך בסטרס וכאב. מצד אחד האדם הכי קרוב אליך נמצא בסיטואציה מאד לא פשוטה ואתה מאד רוצה לעזור ומצד שני אתה מבין שאתה בר תחליף לגמרי וכל רגש שלך מתבטל ברגע. אתה אפילו לא "עזר כנגדה".

"במגזר יש ביטוי 'סגולה ליציאת הילד, יציאת הבעל'", מספר עופר (שם בדוי), חרדי, אב ל-4. "מקובל שהבעל יוצא בשלב הלידה הפעילה מטעמי הצניעות. כי אסור להסתכל על איבר המין של האישה על פי ההלכה".

אבל לא חייבים להסתכל, אפשר לעמוד בחלק של הראש, לא?

"זה נכון, אבל יש עוד סיבה טכנית. בחדר לידה מותר רק שני מלווים. חוץ מזה, משלב מאד מוקדם בלידה לבעל אסור לגעת באישה כי היא טמאה. בקיצור, בעל חרדי בחדר לידה פשוט לא יעיל. רוב הנשים מעדיפות שיהיו איתן אמא, אחות או דולה – נשים שיכולות לעזור, לגעת, לעסות, ללטף, לחבק. זה לא שלבעל אסור להיות בפנים, פשוט מקובל לצאת. אגב, אם מדובר בניתוח קיסרי, אז אין שום מגבלה, האישה נשארת טהורה".

מקובל שהבעל יוצא בשלב הלידה הפעילה. צילום אילוסטרציה: shutterstock

זה לא קשה לך כאב? שאתה לא נמצא שם ברגע הלידה?

"הרבה יותר קשה השלב שאחרי. אשתי ואני עברנו לידה שקטה. כמעט חודשיים לא יכולתי לחבק ולנחם אותה ברגעי המשבר. וגם אחרי לידות רגילות, ברור שהיא תרצה חיבוק, וגם אני ארצה שהיא תחבק אותי. וככה, כל עוד המגע בינינו אסור, אפילו אם אני מביא לה פרחים או שוקולד, אני חייב להניח אותם על השולחן או על המיטה ורק אז היא יכולה לקחת".

כלומר אפילו את התינוק לא מעבירים מאחד לשני?

"לא. אני מניח אותו ואז היא לוקחת או להיפך".

זה נשמע מאד מבאס.

"כן ולא. בעיני יש לזה יתרון מדהים. אישה מקבלת את זמן ההחלמה שלה בלי כל הלחץ מהצד. גבר לא יכול להגיד לה שתלך לטבול במקווה כי יש לו צרכים. רק כאשר האישה מוכנה מבחינה פיזית ונפשית, היא טובלת. אם חושבים על זה מנקודת המבט שלה, זה נותן לה המון כוח ושליטה".

זה נכון, אבל בלי חיבוק זה מאד קשה.

"כמובן, זה לא שחור ולבן, יש יתרונות וחסרונות. מאחר ובעיני זו חובה דתית, אני לא באמת אשב לבדוק מה עדיף, ובכל מקרה אעשה בצורה שאני מאמין, אבל כמובן שאני גם רואה לא מעט יתרונות".

"בהיריון האחרון הוא אפילו לא הגיע איתי לסקירות ולבדיקות"

אז מה בכל זאת גורם לרוב הגברים להיות נוכחים בלידה? לחץ חברתי? בטוח שבינם לבין עצמם הם מבינים שזה לא יהפוך אותם לאבות טובים יותר, כי מבחן התוצאה מתחיל כאשר היולדת חוזרת הביתה מבית חולים וזקוקה שם לכל תמיכה אפשרית. מה קורה אם הזוג מחליט באופן מודע שבזמן הלידה הגבר לא נכנס פנימה?

"בעלי היה איתי בלידה הראשונה, וברגע שהתינוק יצא ועדיין היה מחובר אלי בחבל הטבור הוא הרגיש מאד רע וכמעט התעלף", נזכרת נטלי, בת 38, אמא ל-4. "בלידה הבאה הוא ביקש ממני לא להיכנס. אני קיבלתי את הבקשה הזו בהקלת מה. אמא שלי אחות בבית חולים וכמובן שהעדפתי אותה על פניו".

בלידה הבאה הוא כבר ביקש לא להיכנס. צילום אילוסטרציה: shutterstock

אז הוא העדיף פשוט לחכות בחוץ?

"כן, בלידה השנייה הוא חיכה במסדרון עד שאלד. אני זוכרת איך אני שוכבת על המיטה, באמצע הצירים, אין עלי כלום חוץ מכותנת בית חולים והוא צועק לי מהדלת אם יש לי כסף למכונה של הקפוצ'ינו. בלידות הבאות הוא כבר לא נכנס בכלל ובהריון הרביעי אפילו לא הגיע איתי לסקירות ובדיקות".

ולא הייתה לך בעיה עם זה?

"ממש לא. לגמרי מבחירה. זה לא עושה אותו אבא פחות נהדר".

ואיך מגיבים אחרים כשאתם מספרים שבעלך לא נכנס איתך ללדת?

"אנשים מגיבים בפליאה. כולן ממהרות לעדכן שהבעל נכנס איתן בכל הלידות. מבחינתי – אפשר לחשוב שבעלי הפסיד משהו. הרבה יותר חשובה לי התמיכה שלו כאשר אנחנו נצא מהלידה ונלך הביתה".

ואם אמא לא הייתה יכולה לבוא איתך?

"אז הייתי מבקשת מאחותי. ואם אחותי לא הייתה יכולה, אז הוא באמת היה נאלץ להיכנס. בעיני בעל הוא ממש לא העדיפות הראשונה להיכנס איתך לחדר לידה".

האם חייבים בן/בת זוג בלידה?

האם גבר בחדר לידה זה הכרח או טרנד אופנתי? אז נכון, שבן הזוג הוא האדם הכי קרוב אלינו על פני האדמות וברור שנרצה אותו שם איתנו. אבל לפעמים יש לזה מניע נוסף, מניע אחר. אולי חלק מאיתנו בכלל רוצות אותו שם כדי שיראה כמה אנחנו סובלות ומתאמצות ביצירת החיים החדשים? אולי כי סוף סוף אנחנו מרגישות שאנחנו כאן בתפקיד הראשי? אין ספק, הכנסת גברים לחדר לידה זה חלק מהמהפכה הפמיניסטית. אבל כמה במהפכות רבות, לכל תגובה יש תגובת-נגד וכרגע הלחץ החברתי פשוט לא משאיר לרוב הגברים ברירה אחרת חוץ מלהיות מלוהקים פעם אחרי פעם לתפקיד משנה בשובר הקופות "פלא הבריאה" שמתרחש כל כמה דקות. נותר רק לקוות שבעוד מספר שנים המצב יתאזן וכל זוג שעומד להביא לעולם אדם חדש, יוכל להחליט בלב שלם מה טוב רק לו ולא בהתאם למה שטרנדי באותו זמן.

הכרח או טרנד אופנתי? צילום אילוסטרציה: shutterstock

"כדולות, אנחנו מלוות ברוב המקרים זוגות. זה רק הגיוני בעיני שהאדם שהכי משמעותי לאשה בחיי היום יום ולאורך ההיריון יהיה שם ברגע הקסום הזה של הבריאה, וברגעים המאתגרים שבדרך לשם", מסבירה רוית שטרן גינת, יוזמת ומנכ"לית של גְּדוּלָּה – מרחב להתפתחות ועוצמה נשית, בית להריון, לידה, הורות והתפתחות נשות מקצוע. "מחקרים מראים שנוכחות בן/בת זוג בלידה מפחיתה את רמת המתח וכתוצאה מכך את רמת הכאב של היולדת בצורה משמעותית. אבל זה לא תמיד עובד. חוויית הלידה, קשה ככל שתהיה עבור היולדת, יכולה להיות קשה מאד גם עבור בן/בת זוג או השותף ללידה. זה קשה ומאתגר לראות אדם שאתה אוהב מתמודד עם כאב, זה קשה להתמודד עם חוסר הוודאות והתהליך הארוך ולעתים מתסכל כל כך. חוסר האונים בחוויית הלידה יכול ליצור אפילו טראומה לפעמים. זו הסיבה שאני חושבת שלכל זוג יש את התשובה הנכונה עבורו ושחשוב לספק גם לבן/בת הזוג מידע, תמיכה וכלים שיהפכו את הלידה לחוויה טובה לכל הצדדים".

אבותחדר לידהלידה