"בכל פעם שנפרדתי מהתינוק שלי, נקרע לי הלב"

"כמה רציתי אפס הפרדה, ילדתי בבית חולים מאיר בשישי בבוקר. במהלך הלידה התפתח לי חום, שבגללו זמן קצר לאחר הלידה ניגשו אליי והסבירו לי שלא ניתן להעביר אותי למחלקת אפס הפרדה. הם הסבירו לי שצריך לעשות כמה בדיקות לתינוק ובינתיים הוא ילך עם אבא לתינוקיה. לצערי לא התעקשתי ופשוט שלחתי את בעלי עם הנחיות להיות איתו בכל הבדיקות, לדאוג שלא יקלחו אותו ולהחזיר אותו ישירות אליי.

"בעלי חזר בלי הילד ואמר שהוא צריך להיות עכשיו שש שעות בהשגחה באינקובטור בגלל שהיה לי חום. שוב לא התווכחתי לצערי. רק אז הסבירו לי שרק כשהוא יסיים שם נוכל לעבור לביות מלא, אבל יחד עם זאת, אחרי 21:00 בעלי לא יכול להישאר איתי יותר במחלקה הזו. לכן בלב כבד נאלצתי לסרב לביות מלא – אחרי שלושה ימים בלי שינה, בלי אופציה שבעלי יישאר איתי וחסרת ניסיון לחלוטין, פשוט פחדתי להישאר לבד עם התינוק שלי בלילה.

"כך יצא שבכל בוקר בחמש קמתי לקחתי אותו אליי ונשארתי איתו עד 21:00 בערב, ואז נאלצתי להיפרד מהתינוק שלי בדמעות כדי להשאיר אותו בתינוקיה. בכל פעם שנפרדתי ממנו, נקרע לי הלב. ניסיתי לחתום שחרור מוקדם, אבל הרופאים אמרו לי שאני חייבת להמשיך טיפול אנטיביוטי והוא חייב להישאר בהשגחה – ואני ויתרתי. לא ברור לי למה אחרי שש השעות שבהן התינוק שהה באינקובטור לא היה ניתן להמשיך את שאר האשפוז במחלקת אפס הפרדה, שם בעלי יכל להישאר איתי ולעזור לי בלילות."

כך סיפרה לי אוריאל גמליאל ימים לאחר הלידה שלה. מספר שבועות לאחר מכן, בית חולים מאיר הודיע שגברים יכולים להישאר בכל המחלקות. גם הם, כמו רוב בתי החולים במרכז, הבינו שיולדת צריכה ליווי לאחר הלידה, בעיקר כשהיא רוצה להיות עם התינוק שלה כל זמן, ושלא כל היולדות יכולות למצוא נשים שילוו אותן.

אם נחשוב על זה לרגע, נגלה שזה באמת הזוי – הלידה נגמרה, משפחה חדשה נולדה (או התרחבה), אושר גדול ואז מגיע הלילה והאבא נדרש ללכת הביתה. לבד. והאמא נשארת עם פיצי, בלעדיו. אם אין לה קרובת משפחה או חברה שיכולה להישאר איתה, היא תהיה מחויבת להשאיר את התינוק שזה עתה נולד בתינוקיה עם עוד עשרות תינוקות וכמעט ללא מגע אדם, בטח שלא של אמא שלו. 

למרבה השמחה, במרבית בתי החולים במרכז הבינו את האבסורד שבסיטואציה וכיום הם כבר מאפשרים לגברים להישאר עם המשפחות שלהם, אבל משום מה, ברוב בתי החולים בצפון ודרום הארץ, כמו גם בירושלים, עדיין ישלחו אותם הביתה.

כדי ליישר קו עם המדיניות החדשה בכל בתי החולים בארץ, האמהות של ארגון אפס הפרדה (שאני ביניהן) יוצאות בקמפיין חדש: מספחים את הצפון והדרום למרכז ומאפשרים מלווה בלילה לכל יולדת. 

אנחנו מודעות לקשיים, אנחנו יודעות שהחדרים במחלקות היולדות צפופים, אנחנו יודעות שיש נשים שלא רוצות שהבעל יישאר איתן וגם לא רוצות את הבעל של שותפתן לחדר, אנחנו יודעות שיש אבות שלא מתחשבים בשותפות לחדר ולא מבינים שזו סיטואציה רגישה (כמו שיש גם אורחים כאלה ואפילו שותפות) – אבל הכל פתיר. כמו שהצליחו לפתור את כל אלו גם במרכז. כל שנדרש הוא מאמץ מצד צוות בתי החולים, כמו למשל לאכלס בחדרים שותפות עם ליווי דומה. מצד המלווים, מכל מין שהוא, זה ידרוש כמובן להתנהג בנימוס. אבל אם זה אפשרי במרכז, זה יכול להיות אפשרי בכל הארץ.

 אתם מוזמנות ומוזמנים להצטרף אלינו לקמפיין, כדי שיולדות לא ייאלצו, כמו אוריאל, להשאיר את התינוקות שלהן בתינוקיה, מהחשש להישאר איתו לבד בלילה כשהן מותשות מהלידה. וכשהאמא והתינוק – וגם האבא – יוכלו להיות ביחד כבר מהנשימה הראשונה. 

 

 

אמהותאפס הפרדההריון ולידה