לירן כוהנר משתפת ב-3 טיפים שעזרו לה לשרוד את חופשת הלידה

"אני לירן כוהנר גיאור, בת 31, מתל אביב, נשואה לגיא ואימא לשיה בת השנה ו-5 חודשים בדיוק עוד יומיים, אבל מי סופר? אי שם בשנת 2007, כשהייתי בת 18, זכיתי בתחרות מלכות היופי ומאז במקום להיות וטרינרית, שזה היה החלום שלי, התגלגלתי לעולם הבידור.

עולם הבידור כמו שאתם יודעים, הוא עולם די מאתגר. אני לא יודעת אם אתם מכירים אותו לעומק, אבל בתחום הזה אתה לא תמיד יודע מה יהיה בשבוע הבא. יש גם את העניין של הרלוונטיות, שגם זה לא תמיד נעים.

בערך שנתיים אחרי החתונה נכנסתי להיריון בשמחה גדולה, ב"בק אוף מי מיינד" כל הזמן שאלתי את עצמי איך זה הולך להשפיע בעצם על הקריירה שלי, כמה רלוונטי אני אהיה, מה אני הולכת לעשות ואיך זה הולך להיראות. וילדתי. שיה, הבת שלי, נולדה בטירוף גדול, באמת שחיכיתי לזה, ואפשר להגיד שגם אני נולדתי מחדש, כאימא.

לידה של ילד ראשון היא מאוד מטלטלת, אבל החלטתי לקחת את זה למקום טוב ובחרתי לתעל את העניין הזה. עם הלידה של שיה נולדה גם סדרת הרשת "מחוברים להורים", זו הייתה מתנה גדולה עבורי כי יכולתי לשתף באמצעותה את כל מה שעובר עליי. זה היה התיעוד של הצמיחה שלי כאימא ובאמת שהיה שם הכול מהכול. יש שם פרקים על הנקה ועל שיניים, על חום ואפילו טיפים על איך לטוס עם תינוקת לחו"ל.

קיבלתי המון תגובות וטיפים וזו הייתה גם הזדמנות עבורי לחשוף עוד פן אחר על עצמי שלא הרבה מכירים. אתם יודעים, טלוויזיה, מדיה, אינסטגרם, פייסבוק. פתאום יכולתי לשתף ולחשוף באמת רגעים שעוברים עליי ולהראות שכולנו עוברים את אותו קושי, ולכולנו יש את אותן שאלות.

לירן כוהנר. צילום: יובל יוסף

למדתי המון בתקופה הזו ורציתי לשתף אתכם בשלושה דברים שזכורים לי במיוחד ולתת לכם טיפים שבתקווה יעזרו לכם לעבור בקלות את התקופה המטלטלת הזאת:

העצה הראשונה שלי היא: לשתף

במשך שמונה חודשים הנקתי הנקה מלאה. טוב כמעט מלאה, אחרי שלושת החודשים הראשונים החלטתי לשלב בערב בקבוק תמ"ל, ובזכות זה הצלחתי לשרוד שמונה חודשים. זה קרה אחרי חודשיים בהם הנקתי הנקה מלאה והתקשיתי. חברה אמרה לי אז "תשמעי, יש איזו קבוצה מדהימה בפייסבוק שנקראת 'מניקות ומעניקות'". אמרתי לעצמי 'מה עכשיו להיכנס לקבוצות פייסבוק? אני בכלל בן אדם של אינסטגרם'. אבל בכל זאת נכנסתי, ו-וואו, איזו קבוצה. יש שם אחוות נשים עוצמתית, ומרחב בטוח שמאפשר לאימהות לשתף אחת את השנייה בכל מני נושאים שקשה לשתף בהם אנשים שלא מבינים בדיוק על מה אתה מדבר. והטיפים, והעצות, יש שם אפילו פוסטים של נשים שסתם בוחרות לפרוק את מה שעובר עליהן, וכאלו שמספרות כמה הן נלחמות על כן להניק או לא להניק.

להיות חלק מהקבוצה הזאת היה דבר כל כך חזק עבורי, ממש הרגשתי שהיא נותנת לי עוצמה וכוח. אחרי שמונה חודשים מדהימים שיה ואני החלטנו שהגיע הזמן להיפרד מהנקה. היא כבר הייתה מבוססת מוצקים והיה גם טריגר מקסים, קיבלתי הצעת עבודה בניס בצרפת והחלטתי לנסוע. בניגוד לפעמים הקודמות בהן טסתי לחו"ל והייתי מסתובבת אפילו עם משאבה באמצע הרחוב, אמרתי "די".

הנקה הייתה עבורי דבר מאוד עוצמתי ומחבר והקבוצה הזאת אפשרה לי להתעמת עם דברים שחששתי מהם ואף פעם לא העזתי להגיד בקול – מתי באמת הזמן הנכון להפסיק, איך זה ישפיע על הקשר עם התינוקת שלי, איך היא תרגיש, מה אעשה אם היא פתאום תרצה לינוק, ואיך ייראו הלילות וההרדמות שלנו מעכשיו? המון דברים שהציפו אותו ופחדתי מהם.

מה שאני רוצה להגיד זה שפשוט תרשו לעצמכן להיפתח ולשתף – תדברו בקול רם עם עצמכן, תהיו חברים בקבוצות בפייסבוק, תדברו עם בני הזוג, עם המשפחה, עם חברות. תרדו לגינה ותדברו עם אימהות שנמצאות שם כי בטוח שדבר טוב יוצא מזה. אל תישארו לבד. זה כיף זה שיש לנו אחת את השנייה, לי זה עזר המון.

העצה השנייה שלי: תתייעצו עם אנשי מקצוע

אני עשיתי לאמא שלי את המוות בתור תינוקת. עד גיל 6 לא ישנתי לרגע. לא בלילה ולא ביום. אמא שלי שכמובן זוכרת את זה היטב, נהגה לומר לי תמיד "את תראי, הבת שלך גם לא תישן", ואני הייתי מבטלת אותה כי אני אופטימית והכול אצלי אנרגיה חיובית ומחשבות טובות והכול מסתדר. אבל אימא שלי תמיד צודקת ואכן גם הבת שלי לא אהבה לישון. לא בגיל שבועיים, לא בגיל חודש ולא בגיל חודשיים. פשוט לא הצלחתי להרדים אותה.

בשלב מסוים הרכבתי מעין מסלול מכשולים בבית, כי הייתי מרדימה אותה בעגלה. היום אני יכולה לצחוק על זה, אבל הגעתי לרמת תסכול מאד גבוהה, פלוס עייפות שאני לא יכולה לתאר, כולנו מכירות את זה. יום אחד אפילו הגיעה אליי ונרדמתי לה מול הפרצוף באמצע משפט. היא דיברה איתי ואני נרדמתי לה בפרצוף באמצע משפט.

אחרי ימים ולילות נטולי שינה גיא ואני החלטנו להתייעץ עם אשת מקצוע, יועצת שינה.  נפגשתי עם שלוש יועצות שינה והתחלתי תהליך רק עם זו שהתחברתי אליה באמת. המסר שלי במקרה הזה הוא שזה בסדר לפנות לנשות מקצוע, ואם את בוחרת לעשות את זה חשוב  שתאהבי את הדרך שלה, תאהבי את מה שהיא עושה, תרגישי איתה בנוח, לנו זה עשה פלאים.

לירן כוהנר. צילום: יובל יוסף

העצה השלישית שלי: אל תזניחו את הזוגיות שלכם

הנושא הזה הוא לא פחות חשוב בעיניי. גיא, במשך כל ההיריון גיא בעלי היה אומר לי כאילו בצחוק "זהו, אה? אני כבר לא אהיה במקום הראשון עבורך, את תאהבי אותה הרבה יותר ממני". הוא היה חוזר על המשפט הזה הרבה והבנתי שהוא לא באמת אמר אותו בצחוק, הוא באמת האמין שמישהי הולכת לתפוס את מקומו וזה הפריע לו מאוד.

אני מאמינה שהזוגיות שלנו היא כוח גדול, אנחנו צומחים ביחד, גדלים ביחד, ואנחנו מפרים אחד את השנייה. המעבר להורות הוא סוג של רעידת אדמה, ואני רציתי לקחת את זה למקום שיעמיק ויעצים את הקשר שלנו, לאו דווקא שזה יטלטל אותו.

במקום הזה, מה שעובד עבורנו זה בייביסיטר. טיפ נוסף שאני חווה אותו בתקופה האחרונה, זה פירגון, אבל אמיתי כזה. לתת גב אחד לשנייה ולדעת שכשהבן זוג באמת שמח אז אנחנו מלכות. אם למשל גיא רוצה לרוץ ביום שבת 25 ק"מ כי הוא מתכונן למרתון, ולא תמיד מתאים לי להישאר לבד עם שיה, אני מנסה לפרגן ממקום אמיתי. וכשאני נוסעת לשבוע לחו"ל עם חברות שלי, אז גם הוא באמת מפרגן."

הורים וילדיםהיו הורים ברשתהיריון ולידהנשים אחרי לידה