פרופ' יריב יוגב: סטרס קיצוני בהריון גורם למוות בגיל צעיר

האם יש טפשת הריון?

אתחיל בלספר לכם על מחקר שהתפרסם לפני שנה ומשהו. כל שנה מתפרסמים בערך 1.6 מיליון מחקרים. העיתון שנחשב הטוב ביותר זה Nature ושם התפרסם המחקר. הם שאלו שאלה שלא היה צריך בכלל לעשות מחקר כי זה ברור, הם שאלו האם יש טפשת היריון. מה הם עשו? הם לקחו נשים ועשו להן MRI, אבל לא סתם MRI, MRI מיוחד כזה שמזריקים חומר ורואים איזה אזורים עובדים ולא עובדים לפני ההיריון, ואז כשהן נכנסו להיריון הם עשו להן עוד פעם MRI ואז הם גילו שנשים נכנסות להיריון הן מאבדות רקמה מוחית. ואוו, נשים מאבדות רקמה מוחית. אבל אז עשו להן כל מני מבחנים של מחשבה, זיכרון, תפיסה קוגניטיבית וראו שלא נפגע כלום, אז הם אמרו רגע משהו מאד מוזר, הן גם מאבדות רקמה והמוח משתנה, אבל בבדיקות שעושים לא מוצאים שום דבר שנפגע, ואז מה הם אמרו. הם אמרו בוא נראה מה האזורים האלה עושים, ומסתבר שהאזורים שבהם יש שינוי גדול במוח של האישה, זה שינויים שקשורים לאמפתיה, לקשר לתינוק, לתחושת אחריות והורות, כל מני דברים כאלה.

איך הם הוכיחו את זה? בזמן שהנשים אחר כך היו אחרי הלידה, הכניסו אותן עוד פעם ל- MRI והראו להן תמונות ב- MRI של תינוקות ומדי פעם גם הראו להן תמונות של התינוק שלהן, ורק שהתינוק היה שלהן, האזור הזה נדלק. אז קודם כל האישה עושה שינוי בהיריון במוח, שינוי מוכח שגורם לה ליכולת אמפתיה ולהיות אימא. רצו לבדוק כמה זמן זה נמשך, וראו שגם אחרי שנתיים יש את אותו אפקט, ואז מה עניין את החוקרים? לבדוק אם יש את זה גם לאבא. ועשו בדיקה ומה ראו? אין. זאת אומרת, יכול להיות שאצל האבא יש תכונות אחרות.

פרופ' יריב יוגב צילום: יובל יוסף

כמה משפיע הסטרס של האם על העובר ברחם?

אנחנו במשך הרבה מאד שנים היינו שבויים בקונספט שהעובר חי לו באיזו הגנה ברחם, שמה שקורה מחוץ לרחם בכלל לא משפיע עליו, ובעצם רק אחרי שהוא נולד אז מתחיל הסיפור. היום אנחנו יודעים שהחיים מתחילים הרבה יותר מוקדם.

אנחנו יודעים להגיד שהאימא בהיריון היא הסנסור לעובר, ויש על זה אלף ואחת אמונות תפלות, נכון? כי אם אישה יש לה צרבת זה אומר מה? שלאישה יש שיער.

ואם אישה למשל נורא רוצה משהו לאכול ולא נותנים לה, אז מה יהיה לתינוק? כתם לידה.

אז אתם רואים שהאימא היא סנסור.

איך הוכיחו את זה? במחקר לקחו שני זנים של חולדות, זן אחד של חולדות חשפו אותו בהיריון כאילו עכשיו סתיו, מבחינת מזג אוויר, לחות וכדומה. לקבוצה אחרת של חולדות עשו כאילו זה קיץ וראו איך נולדות הוולדות. אז ראו בעצם שאלה שחשפו אותם לסתיו, הוולדות של החולדות נולדו מלאי פרווה כאילו מוכנים לחורף ואלה שהיו בקיץ ונולדו אחר כך לאביב נולדו ערומים לגמרי. זאת אומרת, אמרו שברור שמשהו בסנסור של האימא, בתחושות שלה, היא מעבירה מסרים לעובר.

אבל השאלה היא מה קורה כשהסיגנל שהאימא מעבירה לתינוק הוא סיגנל לא תקין, למשל סטרס, למשל מה קורה כשיש יותר מדי מזון כמו סכרת בהיריון.

מה קורה כשיש מעט מדי מזון – מחלות של השליה, אימא שלא אוכלת מספיק, שיש לה איזה שהן מחלות, או שהשליה לא מתפקדת והעובר לא גדל כמו שצריך. אז מתחילות הבעיות.

פרופ' יריב יוגב צילום: יובל יוסף

אנחנו יודעים היום בוודאות שהעובר יודע לתכנת את עצמו, הוא יודע להגיב לשינויים האלה בכל מיני אופנים.

אנחנו יודעים היום בעקבות מחקרים שמצבי סטרס קיצון בחיים התוך רחמיים משפיעים על העובר גם בעוד 50 שנה.  עלה על זה ראשון לפני שנים בן אדם שקוראים לו ברקר. ברקר ישב באנגליה, הוא בכלל היה אפידמיולוג בריטי והוא רצה לדעת איפה אנשים באנגליה מתים ממחלות לב בגיל צעיר, אז הוא מסתכל על המפה של בריטניה והוא מגלה דבר מדהים, הוא אומר משהו פה לא הגיוני, מחלות לב זה מחלות של אנשים עשירים, שמנים, שיש להם סוכרת, שיש להם הרבה כסף, ופתאום הוא מגלה שבאזורים הכי עניים באנגליה, באזורים איפה שיש עיירות כורים וכדומה, שם יש יותר תמותה בגיל 50. ואז הוא בודק באיזה משקלי לידה נולדו הילדים האלה שמתו בגיל 50 והוא גילה דבר מדהים. הוא גילה שהילדים שנולדו קטנים מתחת לאחוזון 10 במשקל, ואלה שנולדו מאד מאד גדולים, אלה הילדים שמתו בגיל 50 ממחלות לב. ואז הוא מציע איזה תיאוריה, הוא קורא לה "תיאוריית הגניבה" שמה שקורה, זה אנחנו גם יודעים, שכשעוברים לא רואים מספיק דם אימהי עשיר בחמצן ובכל מני חומרים טובים, אם זה בגלל מחלת שלייה, אם זה בגלל שהיא לא אוכלת, העובר אומר רגע, רגע, רגע, בחוץ קטסטרופה, אני צריך להרוויח זמן לפני שאני נולד, אז הוא מתעדף, הוא אומר אני לא שולח דם לבטן, אני לא שולח דם לכליות, אני שולח ל- 3 מקומות חשובים: אני שולח למוח, ללב, ואני שולח לעוד איבר קטן שנמצא מעל הכליה שמייצר את כל ההורמונים. אז זו הייתה התיאוריה של ברקר. אחר כך רצו להוכיח את זה אבל אי אפשר לעשות עבודה בבני אדם, נכון? אני לא יכול לקחת נשים בהיריון ולחשוף אותן עכשיו ל- 500 קלוריות ולהגיד הנה נראה מה יוצא, אבל היו כאלה שעשו את העבודה הזאת בשבילנו, הנאצים. אז הלכו והסתכלו על מה קורה בהולנד, מה קרה בהולנד? בהולנד בין נובמבר 1944 למאי 1945 היה מצור קשה על הולנד, רק חצי שנה. בחצי שנה האלה נשים שהיו בהיריון אכלו לא יותר מאשר 400-500 קלוריות, היה רעב ממש כבד. אז אפשר להסתכל ולראות את הנשים האלה מה קורה להן, והסתכלו לראות מה קורה להן אם הן נחשפו בתחילת ההיריון, באמצע ההיריון או כאלה שנחשפו בסוף ההיריון. מאז פורסמו 50 או 100 עבודות בספרות שהראו שחד משמעית הילדים האלה נולדו לא הרבה יותר קטנים, סה"כ חצי קילו פחות, במקום 3,300, 2,800, במקום 2,700, 2,200, לא איזו טרגדיה גדולה, אבל הילדים האלה חלו ומתו בגיל 50, היה להם הרבה יותר מה שאנחנו קוראים סינדרום מטבולי, יתר לחץ דם, כי הכליה לא קיבלה דם, מחלות לב, סוכרת כי העובר כשהיה ברחם אמר אני לא שולח דם ולא מפתח את הלבלב, אני עסוק בלפתח את המוח. אז קודם כל זה מודל מטורף שהיום כאמור אנחנו יודעים שמצבי סטרס קיצון בחיים התוך רחמיים משפיעים על העובר בעוד 50 שנה.

 כשהבת שלי הייתה קטנה, היא שאלה אותי "אבא, מה אתה עושה?" אמרתי לה אני רופא, היא אמרה נו יש מלא ילדים שאבא שלהם רופא, אז אני אומר לה אני גניקולוג, אז היא אומרת 'אבל בכיתה יש עוד 2 הורים שהם גניקולוגים, מה אתה עושה?' אמרתי לה אני עושה את הבלתי אפשרי. כי אם התחום שלי זה לקחת נשים שבניגוד לכל הסיכויים עם הרבה מאד מחלות והרבה מאד מצבים, להעביר אותן היריון תקין ולהפוך אותן לדבר הקסום ביותר שנקרא אימא, ושואלים אותי תמיד אם אני מתרגש, אז היום ניתחתי מישהי אחרי הרבה זמן וההתרגשות בחדר לידה הייתה בשיאה, גם שלי.

פרופ' יריב יוגב צילום: יובל יוסף

מהו סטרס שיגרום נזק 50 שנים קדימה?

אם הלכתי לזארה ולא היו הנעליים שרציתי זה סטרס ? פחות. השוודים לקחו נשים שהיו בהיריון, מיליון נשים שמת להן אבא, אימא, אח או אחות במהלך ההיריון והסתכלו לראות איך זה משפיע על הילדים שלהן והם ראו תופעה מטורפת, הם ראו שהנשים שנחשפו לזה בטרימסטר השני, אמצע ההיריון, ובטרימסטר השלישי בסוף ההיריון, נתגלו הרבה יותר מקרי סכיזופרניה בילדים. ואז אמרו, סכיזופרניה בילדים? לא יכול להיות. ואז בא חוקר מאונ' בן גוריון ואמר "גם לנו יש סטרס, נכון? יש טילים, מלחמות" . הלכו לבדוק מה קרה במלחמת ששת הימים, במהלכה היה מצור על ירושלים ומשבר גדול. בדקו את אותם ילדים שנולדו בירושלים בתקופת המלחמה וגילו שבבנים זה לא פגע, אבל בנות שהיו ברחם ונולדו, סבלו יותר מסכיזופרניה. זאת אומרת, תקופת סטרס בהיריון לא משאירה את העובר לגמרי חסין.

למה להשלים את הפער מהר מדי אצל ילדים שנולדו קטנים בעצם מסכן אותם?

באו רופאי הילדים ואמרו אנחנו רוצים לבדוק את אותם ילדים שנולדו קטנים, שאנחנו יודעים שיש להם יותר מחלות שהם גדלים, איך נפצה אותם על התקופה הזו התוך רחמית? מודל האימא היהודייה, עוד קרמבו, עוד פסק זמן, רק תגדל, תגדל, תגדל. ומה גילו? גילו שהילדים שהשלימו מהר מידי את הפער, ובגיל שנה, למרות שנולדו קטנים, בגלל איזה שהוא קיפוח תוך רחמי, ובגיל שנה הוא היה במשקל תקין והאחות בטיפת חלב אמרה 'זה מדהים', הילדים האלה הם הילדים הכי חולים, כיוון שאין להם את היכולת של לבלב וכליה להתמודד עם העומס המטורף שהעמיסו עליהם, והילדים האלה פיתחו מחלות, וכבר בגיל מוקדם. זאת אומרת, אתה רואה הרבה בנות כאלה שהיו ברחם שכבר בגיל 23 או 24 כבר יש להן סוכרת ויתר לחץ דם. אז כשהבת שלי אמרה לי אבא מה אתה עושה, אמרתי לה אני עושה את הבלתי אפשרי, אני מסביר שכשאנחנו מטפלים היום באישה בהיריון, אנחנו לא מטפלים באישה בהיריון, אנחנו מטפלים באישה בהיריון ובנכדה שלה. למה? כי אם אני עושה לה היריון תקין ומנטרל את ההורשה החדשה, אני מייצר לה עוברית נקבה בריאה יותר שהיא תהיה אימא בריאה יותר בהיריון שלה. זאת אומרת, היום אנחנו בעצם שינינו את הקונספט. בכלל רופאים שמתעסקים בהיריון, הם הרופאים היחידים חוץ מהפסיכיאטרים שמתעסקים בשני פציינטים בזמן נתון, נכון? אנחנו היחידים שיש לנו שני פציינטים. מסתבר שאין לנו שני פציינטים, יש לנו 3 לפחות, כי ההשפעה שלנו על האימא היא לא רק על האימא, היא גם על הילדה וגם על הנכדה העתידית. זאת אומרת בעצם כל מה שאישה עושה בהיריון ישפיע באופן מהותי על התפתחות ארוכת טווח.

מה מותר? מה אסור?

אז עכשיו השאלה, אז מה אני צריכה לעשות בהיריון? אני רגילה… אני אדבר עכשיו יותר לאט ב- 5 דקות. אז האישה אומרת טוב אז אני רגילה לשתות אלכוהול, אז מותר אלכוהול בהיריון? ואם בא לי ג'וינט, אז מה כל ההיריון 9 חודשים פעם אחת אני אעשה איזה פאף בערב במרפסת עם בעלי, זה מה שיביא לי ילדה סכיזופרנית?אז האמת שאנחנו לא לגמרי יודעים. אני חייב לומר לכן, למטופלות שלי אני מרשה לשתות כוס יין פעם בשבוע בהיריון משבוע 12, ולאלה שנהנות מג'וינט פה ושם אני אומר להן שזה גם בסדר פעם ב ג'וינט כי אני חושב שזה הכול עניין של מינון, של היגיון

ומה המשקל המומלץ בהריון?

אנחנו יודעים היום שנשים שיש להן אובר וויט, השמנה קלה והשמנה, לא שהן לא צריכות לעלות במשקל בהיריון, הן צריכות לרדת במשקל בהיריון כדי למנוע סיבוכים ארוכי טווח.

שינוי קונספט מטורף, למה?כי העובר מקבל תשדורות מוטעות שגורמות לו לשינויים מהותיים שאותם הוא גם מוריש לדורות הבאים.

 

בריאות נשיםהכנה ללידההריון ולידה