מתי נכון לחזור לקיים יחסי מין אחרי הלידה?

מזל טוב, את אמא! בניגוד לדעה הרווחת, החסידה לא הניחה על אדן החלון שלך חבילה ריחנית, ומן הסתם התינוק לא יצא מהבטן שלך, אלא מאיבר המין שלך (או בניתוח קיסרי, שכולל החלמה ממושכת גם כן). עברו שבועות או חודשים ונושא הסקס מתחיל לעלות, מצד בן הזוג שלך או מצידך. איך עושים את זה? אם את במערכת יחסים הטרוסקסואלית, סקס מגיע עם חדירה. חדירה לאותו איבר שממנו יצא\ה הילד\ה שלך. האיבר שבתסריט הכי טוב שיכול להיות חווה טראומה של הוצאת תינוק במשקל ממוצע של 3 ק"ג, ובמקרה הפחות טוב גם נקרע ונתפר בתהליך.
מרגע הלידה מתחיל לחץ אינסופי ומתיש מצד החברה (צילום: Shutterstoc)
כשהגעתי לרגע אחרי הלידה שלי בו התחלתי לחשוב על מין, הצעד הראשון היה לבדוק מה האינטרנט אומר על זה. הרגשתי כמו מתבגרת סקרנית שבודקת ברשת דברים על סקס, והצלחתי רק להתרכז בשאלה מה יהיה רשום בהיסטוריית חיפוש שלי, ומה האח הגדול בגוגל יכניס לי עכשיו לפרסומות. אבל ככל שהמשכתי לחפש, התברר לי הפער הגדול בין המידע שקיבלתי במהלך ההריון לבין המידע שזמין עבורי עכשיו. באופן מוזר, במהלך ההריון יש אין ספור מאגרים וספרים שמסבירים לך שבוע אחרי שבוע מה קורה לך פיזית ורגשית ולמה לצפות. קורסי הכנה ללידה מדריכים אותך צעד אחרי צעד למאורע – אבל הכל נעצר שם. הספרים, המאמרים, הקורסים, כולם מסתיימים בלידה. החל מהלידה הפוקוס עובר לתינוק\ת ואת? מילאת את תפקידך. את יכולה להישאר עם הבלבול העצום הזה.
לידה ביקום מקביל
המידע על קיום יחסי מין אחרי לידה מתרכז באתרי החדשות ובאתרים הרפואיים שנותנים כתבות מידע ועצות רפואיות על איך ומתי, ולצדם פורומים של נשים שמדברות ומתייעצות עם נשים. כשקוראות את שניהם, אי אפשר שלא לתהות האם מדובר באותו חוויה, ואם אין שני עולמות מקבילים בהם נשים יולדות. האחד מנקודת מבט גברית נטו, בו הדבר היחיד שמדובר הוא הזמן המומלץ והנכון בו את "כשירה" לקיים יחסי מין, כלומר חדירה. והשני, מלא חששות, תהיות ותחושות לא מעובדות על חשק מיני שנעלם, פחד מהשינויים שהגוף עבר ועובר ועוד.
האתרים הרפואיים לא חוששים לקרוא ל-700 מילה שלהם "מין אחרי הלידה – המדריך מלא" – כאילו יש מדריך לנושא כל כך גדול וסובייקטיבי. כותרות אחרות נראות כאילו נשלפו מבלייזר. "אז מתי אפשר לחזור לעניינים?", שואלים בכללית. איך אפשר לשטח את החוויה הזאת של מיניות משתנה, רגשית ופיזית, למדריך בפורטל זה או אחר? הכללים שם מאוד ברורים, אחרי שישה שבועות – הופ למיטה. כואב? לא נעים? לא נורא. "אחרי כמה פעמים תתרגלי", "זה חשוב למערכת היחסים", "את לא חייבת ליצור מופע אור קולי, רק שגם הוא ירגיש טוב".
השבלוניות לא שייכת רק ליחס לנשים. מסתבר שבעצם כל הגברים הם מעין חיה, שכל כולה מתרכזת רק בעצמה ובסקס. כמו שמישהי ניסחה את זה "יותר קל להתמודד עם הגבר שלך כשהוא 'מתוחזק'", או באתר אחר "מבחינת הגברים, הזמן המתאים לאקט מיני אחרי הלידה, הוא הרגע הראשון שבו יזדמן לכם להיות לבד". כנראה שעורכי התוכן לא רוצים שחלילה תבקשי מבן הזוג שלך להתחשב בך, במי שהביאה לעולם את בתכן\בנכם המשותף. האופציה לא קיימת. "תהיי הבוגרת בקשר". תתפשרי.
"אחרי כמה פעמים תתרגלי" (צילום: Shutterstoc)
הסתרת מחיר האימהות
עולם הרפואה, לפחות מההתנסויות שמסביבי, לא שונה. אחרי 6 שבועות הגעתי לרופאת הנשים שלי ברעדה. אותה רופאה שהייתה רגישה ונעימה כשהייתי פלא שנושא בתוכו חיים, הפכה להיות מאוד מאוד קורקטית ברגע שחזרתי להיות "אישה רגילה". טרם סיימה את הבדיקה, כשאני עוד על המיטה, היא שאלה "באיזה אמצעי מניעה תשתמשי?". רגע, איפה אני ואיפה אמצעי מניעה עוד לפני שאמרת שהכל בסדר? היא פטרה אותי עם נפנוף יד של "הכל בסדר, תרגעי" והגישה לי מרשם לגלולות.
הדברים לא עומדים בפני עצמם, יש מסביבם קונטקסט. מרגע הלידה מתחיל לחץ אינסופי ומתיש מצד החברה שמסביב, שבכוונה או כחלק מנוהג מנסה למחוק כמה שאפשר מהחוויה שלך. מחלימה מהלידה? נו באמת, כולן עוברות את זה. כואב לך? קיימי יחסי מין! רוצה זמן לבד? להתאושש, לעכל את השינוי בחיים שלך? ארחי את הדודות, הסבים, החברים ואת ההוא מהמכולת, לא נעים, הם רק רוצים לראות את התינוקת. רוצה להתרכז בלהיות אמא? הופ, נגמרה חופשת לידה. חזרי לעבודה! ועדיף על עקבים ובלי גרם מיותר או סימן מתיחה על הגוף.
כשהגעתי לשמוע חוויות אחרות של נשים הבנתי שיש עולם אחר לגמרי ממה שמתארים לנו המדריכים השונים. קבוצות סגורות בפייסבוק ופורומים שמתנהלים רובם בעילום שם חושפים מציאות בה עולה בעיקר דבר אחד – חשש. חשש מחוסר הרצון, הפחד מהכאב ואובדן האינטימיות הזוגית. יש נשים שמספרות כי במשך יותר משנה לא רצו לקיים יחסי מין ולא הרגישו משיכה לבני זוגן, יש נשים שמספרות על דחייה מריח הגוף או מהמגע ויש כאלה שמתקשות להתמודד עם השינויים שהגוף שלהן עבר ולהיחשף ביחסי מין. הרבה נשים דיברו על חוסר היכולת של בן הזוג לראות אותן כמו שראה אותן לפני הלידה, כנשים סקסיות וזמינות למגע. הגוף שהוא אהב הפך לאותו גוף שהביא את הילד\ה שלו לעולם, השדיים שהיו "שלו" הפכו לכלי הזנה מטפטף. חלק מהעצות שנשים נתנו זו לזו דיברו על להניק בבית עם כיסוי, לא לדבר עם בן הזוג על הכאבים או על ההחלמה מהלידה כדי לשמור על המשיכה ביניהם. כך הסתרת המחיר של אימהות ולידה עוברת מהעבודה והרחוב אל תוך הבית, המקום שבו את אמורה להרגיש את החופש המוחלט להיות את, כפי שאת באמת.
שאלה של זמן
מין מתוך רצון מגיע מאינטימיות, מכנות ומתחושת ביטחון עם בן\בת הזוג ואם בחרתם לעשות צעד גדול בזוגיות שלכם ולהביא ילד\ה לעולם, איך אפשר לחיות עם פרטנר בתוך אותו הבית כשאת צריכה להסתיר ולהסתתר? אם הוא לא יכול לשאת את זה איך הוא יישא את הקשיים בהמשך הכורכים בגידול ילדים, ניהול קריירה וזוגיות? מה בכל סימני השאלה האלו יכול להביא למקום בו את מרגישה בנוח? יש זוגות שהאתגר של ההורות והקשר הזוגי בתוך וליד זה הפך אותם לצוות, חיזק את הקשר ורק קירב ביניהם. יש זוגות שהאתגר הזה פורר אותם. תחושת הביטחון שלך בתוך הזוגיות אחרי הלידה היא, לטעמי, אחד המדדים החשובים למקום אליו הקשר הזה הולך.
הדבר השני שעלה ברגע שהתחלתי לקרוא ולשמוע מה נשים אחרות אומרות, היה ההבנה שאין שום מדריך לסקס אחרי לידה (או לסקס בכלל). אנחנו נשים שונות, לכל אחת יש את הרצון וההעדפות שלה, והרצון הזה ומה שהוא מכיל בתוכו שונה מאישה לאישה. עם כל הבושה וחוסר הנעימות, ברגע שפתחתי את הנושא עם נשים אחרות הופתעתי לגלות בראש ובראשונה עד כמה הוא מעסיק והעסיק כל אישה שילדה. בנוסף, הופתעתי לגלות עד כמה כולן רוצות לדבר, לחלוק את החוויה שלהן, לאוורר את הנושא הזה. שם קיבלתי את אחת העצות הכי שימושיות: לכתוב בעצמי את המדריך שלי.
אנחנו לא צריכות שיגידו לנו מה לעשות ומתי. אנחנו צריכות את הזמן שלנו. את הלגיטימציה להחליט בשביל עצמנו, כל אחת לפי מה שמתאים ונכון לה. אם את רוצה לקיים יחסי מין שלושה שבועות אחרי הלידה, וטוב לך עם זה – נהדר! ואם לא תרצי תחכי, ותחכו, ככל שיידרש. זה שהפכת לאמא, ואת צריכה לספק את צרכיו של יצור אהוב וקטנטן – לא אומר שאת צריכה לספק גם את צרכי כל העולם שמסביב.