תופעה: זוגות שבוחרים את מין היילוד

לאחר שלושה בנים היו ג'יין וג'ון קורנוויל, זוג אוסטרלים, נחושים להביא בת לעולם. לכן, הם לא היססו להוציא 50 אלף דולר וטסו לארה"ב כדי לעבור הליך בחירת מין העובר, שנאסר באוסטרליה, אם לא מדובר בעניין גנטי-רפואי. קורנוויל טענה שלפני כן הם ניסוי את כל תרופות הסבתא המוכרות, הכוללות בעיקר תזונה מיוחדת ותנוחות רצויות, אבל ניסויים אלה נכשלו. ההפריה הסלקטיבית, לעומת זאת, הצליחה ולפני כמה חודשים נולדה בתם הראשונה.

עוד באון לייף:

מתברר שגם בישראל מתפתחת לה בשקט תיירות פריון לקפריסין ולארה"ב, שם מותר לבצע את ההליך ללא סייגים, תמורת תשלום. בניגוד לאוסטרליה, ישראל אין חוק שמסדיר את עניין בחירת מין העובר שלא למטרות רפואיות, אבל כדי להסדיר את התחום הוקמה ב-2005 במשרד הבריאות הוועדה לבחירת מין היילוד שמחליטה אם לאפשר לזוג או לאם לעבור תהליך הפריה מלאכותית לצורך בחירת המין. לרוב, מעניקה הוועדה אישורים לזוגות עם ארבעה ילדים לפחות מאותו מין, ללא ילדים מהמין השני, ורק לאחר ייעוץ גנטי ובכפוף לשיקולים אתיים. עלות ההליך, שאינו כלול בסל הבריאות, היא כ-10,000 שקל.

במשרד הבריאות אומרים כי עד היום התקבלו בוועדה כ-600 פניות, מתוכן אושרו 68, תוך שממוצע הפניות לשנה עומד על 64. עד 2010 80% מהפניות היו בקשות לזכר. בשנים האחרונות היו מספר הפניות בבקשה לבן גבוהות פי שלושה לערך ממספר הבקשות לבת.

עם זאת, האישור הראשון שנתנה הוועדה לבחירת מין היילוד בפברואר 2006 היה דווקא לבת. היה זה אישור שנוי במחלוקת שניתן לזוג הורים יהודים-דתיים ללא ילדים ללדת בת מתרומת זרע, מאחר שאבי המשפחה הסובל מבעיות עקרות הוא כהן וביקש להימנע ממעמד העלייה למצוות של בנו העתידי, מעמד שיחייב את ההורים לספר למכריהם כי בנם למעשה אינו כהן. עד היום מאפשרת הוועדה אישורים מסוג זה.

לרוב, הוועדה הארצית רשאית לאשר את ההליך אם קיים סיכוי ממשי וניכר לפגיעה מהותית ומשמעותית בבריאות הנפשית של ההורים או של אחד מהם, או של הילד העתידי, אם לא יבוצע ההליך המבוקש, ואם למבקשת יש כבר לפחות ארבעה ילדים מאותו המין ואין להם ילדים מהמין השני. לכן אין זה מפליא שפניות רבות מגיעות מכיוון המגזר הדתי/ חרדי שממוצע הילדים אצלו גבוה יותר מזה של חילונים.

ואולם זוגות רבים, שכמהים לחוות את שני המינים, מוצאים פתרונות בדמות שיטות לא פולשניות, רפואיות יותר או פחות, שעולות אלפי שקלים ומבטיחות אחוזי הצלחה גבוהים במיוחד. שירי ניר ובן זוגה רצו מאוד בת, לאחר שני בנים. "לפני הילד הראשון היתה לי הפלה טבעית, וכך גם לפני השני, כך שהייתי בלחץ רק להיקלט ותמיד קיימנו יחסים בדיוק בזמן הביוץ. בהריון השלישי כבר לא הייתי בלחץ לילד, אלא לבת. ידעתי שאני רוצה בת ואעשה הכל בשביל זה".

ניר פנתה לד"ר גוגל ומצאה, לדבריה, אנשים הזויים והנחיות מוזרות ולא מובנות. "הגעתי למשל לטלפון של זוג דתיים שמתעסקים בזה ולא מגלים את הסוד שלהם. אחר כך המליצו לי על מישהי בעלת שיטה סודית, שמחייבת אותך לענות על שאלון באינטרנט ולבדוק את מידת ההתאמה. היא אמרה לי שאני לא מתאימה"

לבסוף, פנתה ניר לקבוצת מאמאזון בפייסבוק. "שם קיבלתי שתיים או שלוש המלצות על ד"ר שמעון דסקלו, גינקולוג מהרצליה שמקבל דרך קופות חולים. כבר שאת קובעת תור באינטרנט, קיימת אופציה לתור לקביעת מין היילוד. ברגע שאת מגיעה אליו, הוא עורך תוכנית בת שבועיים, מהרגע של קבלת מחזור ועד לביוץ, שכוללת שתי שטיפות חומץ, תזמון של קיום יחסי מין, בדיקת ביוץ והוא מנחה אותך מתי כדאי לקיים יחסים כדי שיהיה יותר סיכוי לבת".

שירי ניר עם שלושת ילדיה: סער, אור ודניאל

דסקלו מתבסס בעיקר על העובדה כי הזרע הגברי שוחה מהר וחי 24 שעות בגוף. כך לדוגמה, אם קיימת יחסי מין לפני יומיים והיום את מבייצת, הסיכוי לזרע זכרי נמוך. זרע נקבי שוחה לאט והוא בעל יכולת שרידות של שלושה ימים בגוף. יומיים לפני הביוץ יש לעשות שטיפת חומץ שמחסלת את הזרעים הזכריים. לדברי ניר, "בהנחה שהכל תקין והגבר יורה את כולם באופן שווה, השיטה הזו עובדת. אם יש מישהו שלא יורה זכרים או נקבות זה לא יעבוד. זה לא כזה מסובך".

הוא מסביר באתרו כי כדי להבטיח את הופעתו המדויקת של הביוץ בצורה הטובה ביותר, נשים צריכות להגיע לאורגזמה בעת קיום יחסי מין. לדבריו, הפרץ ההורמונלי המתרחש בזמן אורגזמה לשחרור הביצית. הנוסחה, לפיו, פשוטה למדי: "אם רוצים בת, יש לקיים יחסי מין יממה לפני הביוץ ללא אורגזמה ולמחרת יש לקיים יחסי מין עם אורגזמה כדי שיתרחש ביוץ, אך על בן הזוג לגמור בחוץ, כדי שהביצית תופרה על ידי זרעון נקבי שחדר יום קודם לכן. אם רוצים בן, האשה צריכה להגיע לאורגזמה במועד הביוץ המשוער כדי להבטיח שהוא אכן יתרחש, תוך שבן הזוג גומר בחוץ, ולמחרת עליה לקיים יחסי מין מלאים".

דסקלו מסביר כי השיטה לא עובדת על כל הנשים מכיוון ש-30% מהן לא מגיעות לאורגזמה, וכדי להבטיח ביוץ יש לתת זריקה במועד הביוץ המשוער. בשיטה זו קל יותר להביא בנים (עם 85% הצלחה) מאשר בנות (70%). חשוב לציין כי השיטה מתאימה רק לזוגות ללא בעיות פריון.

במכון שפרה של ד"ר עידית בן יאיר, בוגרת מכון ויצמן בתחום הבשלת ביציות ותהליכי השרשת העובר ברחם, מבצעים הזרעה תוך רחמית ומזריקים את הזרע – בהתאם לתיאוריית מהירות ועמידות הזרע – למקום הנכון בזמן הנכון. ד"ר בן יאיר עורכת מעקב ביוץ הכולל אולטרה סאונד ובדיקות דם הורמונליות, ומכוונת את ההזרעה למועד המדויק ביותר. צאי הזרע מוזרקים לאחר שעוברים הפרדה לי מהירות.

אפשרות נוספת היא הסתמכות על תזונה: על פי הסקרים, לשיטת הדיאטה יש כ-80% הצלחה. השיטה מתבססת על כך שמה שאשה אוכלת משפיע על רמות החומציות (PH) בגופה.זרעים נקביים מתחזקים בסביבה חומצית, ואילו זרעים זכריים מעדיפים סביבה בסיסית. לכן אשה שמעוניינת בבנות צריכה לאכול מאכלים כמו דגים וחסה, לשתות הרבה חלב ולצרוך כמה שיותר סידן. מי שרוצה ללדת בן צריכה לאכול בשר, ביצים והרבה חלבונים.

וישנן גם שיטות המבוססות על לוחות שונה: על פי הסינים, אפשר לחזות את החודשים שבהם כדאי להתעבר, בכל גיל, כדי להביא ילד מהמין הרצוי. השיטה מצליחה ב-50% מהמקרים, זאת אומרת הסיכוי שיש ללדת בת או בן בכל מקרה. פסיכולוג הונגרי בשם יוג'ין ג'ונאס בחן את הקשר בין הביוץ לירח ופיתח נוסחה מתמטית סודית שמשקללת נתונים של האשה יחד עם נתונים קוסמולוגיים ומנפיקה רשימת תאריכים לשנה שלמה שבהם מומלץ לשכב כדי להביא בת או בן. הוא טוען שלשיטה שלו 97%, אבל לא נמצאו לכך סימוכין.