האם תרומת חלב אם מסכנת את חיי התינוק?

אביגיל קובליו, בת 27 מהצפון, היא אימא לתינוק. מסיבה רפואית, היא מתקשה להניק, ומדווחת כי כשבנה ניזון מחלב האם שלה בלבד הוא ירד במשקל. אחרי שחשה שבנה לא שקט כשהיא מאכילה אותו גם בתחליף חלב (תמ"ל), היא החלה לחשוב על תרומת חלב אם מאישה אחרת.

עוד באון לייף:

מאוד פשוט היום למצוא ברשת מנת חלב אם שאובה: אפשר פשוט להיכנס לאחת הקבוצות שמציעות תרומות חלב אם ולמצוא שם הודעות כמו זו, שפורסמה על ידי מישהי בשבוע האחרון: "יש לי המון המון מנות קפואות שנשאבו מינואר עד מרץ ונשמרו במקפיא בצורה טובה. אני אוכלת בשר, לא מעשנת אשמח לתרום בזמן הקרוב". אופציה נוספת היא להיכנס לאתר 'מאמילק', בנק חלב אם קהילתי שבו מפרסמות נשים שיש להן חלב לתרום ומי שמעוניינת יוצרת קשר.

אך בשני המקרים, מדובר בחלב אם שלא נבדק, לא עבר פיסטור והאם שמקבלת את התרומה לא יודעת האם האימא התורמת אכן בריאה והחלב לא מסכן את התינוק שלה. במדינת ישראל עדיין אין בנק חלב אם מוסדר ועל כן משרד הבריאות מזהיר כי תינוק ששתה מנת חלב שהגיעה מאם חולה עלול להדבק בשלל מחלות זיהומיות כמו: איידס, צהבת ו-CMV.

גם מנת חלב שלא אוכסנה בתנאים נאותים עלולה גם להיות מזוהמת או מקולקלת. מצד שני, מדובר פה בנשים שמוכנות לתרום, וללא כל תמורה, חלב אם, נוזל טבעי שהוכח מדעית כחיוני והכי בריא לבריאותו של התינוק. המחקרים מראים חד משמעית שחלב אם עדיף ובריא יותר לתינוק מתמ"ל, אז מה עושים?

*****

התורמות הן בדרך כלל נשים ששאבו ותינוקן מסרב בוקר בהיר אחד לשתות. הן נתקעות עם סטוק של שקיות חלב מוקפא וחבל להן לזרוק את הנוזל היקר ששאבו במאמצים היומיומיים. השלב הבא יהיה הצעתו ברשת כתרומה. אחת כזו היא אליזבט רביב-ווש מרעננה שהציעה ממש לאחרונה את חלב האם שלה בקבוצה בפייסבוק.

"בתי בת שנה וארבעה חודשים ועדיין יונקת, אך נשאר לי עודף של חלב שאוב", מסבירה רביב-ווש,  "אם לא הייתי מאמינה שהחלב שלי טוב, לא הייתי נותנת אותו לאף אחד. מצד שני, אין פיקוח, אבל אישה יכולה לשאול אותי מה שהיא רוצה".

אם אימא שחוששת תבקש ממך לבצע בדיקת דם, תסכימי?

"אם היתה מרחיקה לכת ומבקשת שאעשה בדיקת דם, הייתי עושה כי אין באמת דרך לדעת אם החלב בסדר, אלא פשוט מסתפקים בלהאמין שלמי שתורמת חלב אם כמוני אין אינטרס לשקר או להגיד משהו לא נכון. באותה מידה, יכולתי גם לזרוק את החלב הזה, ובכל זאת בחרתי להציעו לתרומה".

ואכן, היא מדווחת, מישהי כבר באה בשבועיים האחרונים ולקחה את מנות החלב: "היא גרה באזור ירושלים. שלחה מישהו שהגיע עם צידנית וקרחונים ורץ מהר למקפיא הבא. היא לקחה עשר שקיות ומסקרן אותי אם הילד שלה אוהב או לא אוהב את החלב שלי אבל לא היה לי נעים לשאול".

קובליו, מצידה, החליטה גם היא להשתמש בתרומת חלב האם שקיבלה לאחרונה: "לפני יומיים קיבלתי תרומה של שקית חלב ומיד ראיתי שבני מתחיל להרגיש טוב יותר וחשתי שהוא נינוח יותר. התרומה הגיעה דרך מישהי שיועצת ההנקה שלי מכירה. הוצאתי כסף לתת לה, אבל היא אמרה: 'מה שאני רוצה ממך, זה רק חיוך'".

את לא חוששת שהמנה הזו לא אוכסנה כראוי או שלאם מחלות רקע כלשהן שיכולות לעבור לתינוק שלך?

"סמכתי על יועצת ההנקה שמכירה  את אותה אישה עשר שנים שאם היא נותנת זה בסדר. היא גם הצהירה שהיא לא מעשנת ולא שותה אז הרגשתי ממש בסדר שיגיע דרכה. עכשיו יש דרך האתר מישהי שיצרה קשר שיש לה חלב לתרום לי ואני לא מכירה אותה. אמרתי שאשמח, אבל אני כן חוששת, הכי חשוב לוודא שאין לה איידס.

"אבקש צילום של בדיקות הדם שעשתה בתחילת ההיריון כדי לראות שהיא אכן מחוסנת ולא נשאית של שום מחלה מסוכנת. אם אין לה צילום כזה – לא אתן לבני את החלב שלה. מצד שני, אני אומרת לעצמי: 'יש מישהי שרוצה לתרום חלב אם, היא לא באה להרעיל את הילד שלך'. זה שאין פיקוח זה מרתיע, אז אני בעיקר הולכת עם תחושת בטן".

למרות הסיכונים, האתר 'מאמילק' מדווח על ממוצע של למעלה מ-13,650 כניסות לאתר בשנה. לא כל הנשים שנכנסות אכן יבחרו לקבל תרומת חלב, אך בהחלט מדובר ביותר ויותר נשים שמתעניינות בנושא ולא פוסלות אותו על הסף. בין המתעניינים, גם בני זוג הומוסקסואלים, שרוצים להאכיל את ילדיהם בחלב אם כי הוא הבריא ביותר.

הדגש פה הוא על הבחירה החופשית של ההורים, כפי שמסבירה מיטל ויינברגר מ'מאמילק': "אין ספק שזה לא מוסדר כמו בבנק חלב אם, החלב לא עובר תהליך בדיקה. אני לא לוקחת אחריות על החלב אלא משאירה את זה לאחריות של כל אימא כלפי עצמה. אימא שבוחרת להשתמש בתרומת חלב אם צריכה להבין שיש בזה סיכון מינורי".

מיטל ויינברגר הקימה את האתר 'מאמילק' עם בעלה אלעד לפני כשלוש שנים, בעקבות מחסור שלה בחלב אם עבור בנה, ובהקמת האתר קיוותה שיהיה קל לה ולנשים נוספות להשיג חלב אם. "כאימא לילד שמאוד סבל מתמ"ל ולאחר שהבחנתי ששימוש בתרומת חלב אם ממש הציל אותו ברמה הבריאותית, אני מרגישה גאה להיות פלטפורמה לדבר כזה", היא אומרת.

איך אתם שומרים על עצמכם מפני תביעות אפשריות?

אלעד: "אנחנו כותבים באתר שלכל אימא אחריות לבדוק את זה מול האם ממנה היא לוקחת את התרומה. זה כמו שיתבעו עכשיו את פייסבוק שמישהו התאבד כי מישהי אחרת קראה לו גזען. במילים אחרות, אנחנו פלטפורמה, ומה שאנשים עושים-  הם עושים כחלק מהחופש הבסיסי של בני אדם".

בזמנו, את תרומות החלב הראשונות עבור תינוקם לקחו מיטל ואלעד ויינברגר מאימא מוכרת, את השאר כבר הסתובבו ואספו ברחבי הארץ. "זה מאוד חשוב לבוא ולראות את האם התורמת, לשאול אותה שאלות ולראות איך הבית נראה, אם הוא נקי וכו'", היא מוסיפה. כמובן, אין לראות את דבריה של ויינברגר כהמלצה בכתבה של 'עשה ואל תעשה', כי לא תמצאו איש שימליץ לכם על כך או ייקח אחריות אם תחליטו להשתמש בתרומת חלב אם להאכלת תינוקכם ומשהו יקרה לו בעקבות כך.

יצא לך לוותר על תרומה בעקבות אימא ובית שלא נראו לך?

מיטל: "כן, זה קרה לי פעם אחת. הבטן שלי אמרה לי לא להשתמש בחלב של אישה מסוימת כי משהו בה ובבית המוזנח שלה גרם לי להרהר בדרך האחסנה של החלב. אותה אימא כלל לא יודעת על כך".

בשנת 2012, עם הקמת 'מאמילק' ובעקבות פרסום ב-Ynet, החל משרד הבריאות לבדוק את פעילות האתר. אך שלוש שנים אחרי זה, בני הזוג ויינברגר אומרים כי לא קיבלו שום פנייה ישירה ממשרד הבריאות בנושא.אלעד מצידו חושב שמשרד הבריאות לא צריך להתערב בנושא: "מדובר במזון על שאנשים מעבירים אחד לשני. זו הפרשת גוף. זה כמו שתגידי לאימא לא להגיש אוכל לאורחים שלה בחג ועל כן משרד הבריאות לא יכול לבוא ולהגיד לאנשים דבר בנושא".

גם יועצות הנקה החלו להציע את אופציית תרומת חלב אם מאימא אחרת לנשים שמתקשות בהנקה. אפילו הנציגות הישראליות של ליגת לה לצ'ה, המקדשת את ההנקה הישירה, עומדות לקבל בקרוב הנחייה שהן כן יכולות להשמיע באזניה של אישה שמתקשה בהנקה את האופציה של תרומת חלב אם.

מסבירה חנה כצמן, יו"ר ליגת לה לצ'ה בישראל: "המדיניות שלנו השתנתה, אבל טרם עודכנה. מדריכות הנקה יוכלו מעתה להעלות את הנושא ולעודד את האימא לחפש מידע אבל לא נמליץ על אם זו או אחרת כתורמת מסיבה משפטית. אנחנו לא רוצות לקבל אחריות שאנחנו קישרנו במידה והתינוק נהיה חולה. החידוש הוא שאפשר להציע את זה לאימא כאופציה כי עד כה היה אסור".

אבל זה עלול להיות מסוכן

"אני לא מכירה מקרה של מחלה כי מעט מחלות עוברות כך. גם אם האימא נשאית איידס מאוד קשה להעביר את המחלה דרך חלב אם, גם אם תיאורטית יש את האפשרות לכך".

אז ממה נובעת ההקלה שלכם בנושא?

"זה מגיע מהמדריכות שהיו מתוסכלות מהמצב. זה הגביל אותן שלא היתה לנו אפשרות להציע את זה ומי כמונו מכירות את החשיבות בחלב אם. יש סכנה מסוימת גם במתן תמ"ל".

ברחבי העולם קיימים מאות בנקים מוסדרים לתרומות חלב אם, הפרוסים באירופה, ארצות הברית ובמדינות נאורות נוספות. בבנקים הללו נבדקות המנות, נארזות ומועברות לתינוקות הזקוקים לכך. כצמן מליגת לה לצ'ה: "הדוגמה הכי טובה לכך היא ברזיל- יש כ-200 בנקי חלב וכל המדינה נרתמת לעניין, אפילו הדוורים אוספים חלב אם ממקומות מוזנחים".

אך גם בעולם פרוסות רשתות קהילתיות לתרומה או אף למכירת חלב אם ומדינות אחרות אינן חפות מטעויות ומחדלים פיראטיים בנושא: רק בשבוע שעבר פורסם כי זוג הורים מארה"ב דיללו במים את חלב האם של ביתם התינוקת במטרה לחסוך בהוצאות להשלמת מזון באמצעות תמ"ל. כתוצאה מכך, נגרמה לבתם בצקת מוחית קשה שהביאה למותה מהרעלת מים. לאורך השנים, נודעו בעולם גם על מקרים בהם הורים שאבו חלב אם, מהלו אותו בחלב פרה כדי לייצר יותר מנות חלב ומכרו ברשת.

מקרה נוסף, בישראל, שפורסם בספטמבר 2009 בערוץ 10, חשף כי תינוק כבן ארבעה חודשים שהיה מאושפז בבית החולים שניידר בפתח תקוה קיבל בטעות בקבוק חלב אם של אימא אחרת, נשאית של נגיף ה-HIV, הגורם למחלת האיידס. האם הזו כלל לא ידעה שהיא חולה, ורק בדיקות שלה בעקבות הטעות חשפו את הנושא, מה שגרם לבהלה בצד מחאה ציבורית על כך שנשים בהריון לא מחויבות לעבור בדיקות איידס. "התינוק לא נדבק ומלכתחילה הסיכוי להדבק שאף לאפס", אומרים לנו השבוע ב'שניידר'.

אך הסיכוי שיידבק, קטן ככל שיהיה, בהחלט קיים, כפי שמסבירה ד"ר ליזה רובין, מנהלת המחלקה לאם ולילד במשרד הבריאות: "אנחנו לא תומכים בזה (בתרומת חלב אם לא בדוקה, מ"פ). אנחנו חושבים שחלב אם שעבר מאם אחת לילד לא שלה עשוי לכלול חומר ביולוגי ואנחנו חושבים שרצוי שזה ייעשה בדרכים מבוקרות".

כיצד אישה יכולה לבדוק שהתרומה אינה מזוהמת, מהולה במים או של אישה חולה במחלה שיכולה לעבור לתינוק?

"כרגע אין לה דרך לעשות זאת ואנחנו לא ממליצים להשתמש בזה. הכללים שקבענו לשימוש של חלב אם מתורמת מדגישים את העובדה שנשים שמעוניינות לתרום חלב אם צריכות לעבור מיון כדי לוודא שאין להן גורמי סיכון למחלות מדבקות. כמו כן, חלב אם צריך לעבור פיסטור, מיון והקפאה. כיום, אף אחת מהדרכים הללו לא נעשית למעט אולי הסיפור של ההקפאה".

אז אישה שלוקחת מנות חלב כאלה ברשת בעצם מסכנת את התינוק שלה?

"היא לוקחת בחשבון שהיא יכולה לסכן את התינוק שלה. בראש ובראשונה הסכנה בהעברת איידס, וישנה גם אפשרות שהחלב מזדהם תוך כדי השאיבה, ונוסף לכך יש אפשרות להדבקה ב-CMV(סוג של הרפס) או בצהבת, זאת למרות שיילודים אמורים לקבל חיסון לצהבת בלידה".

מסמך עליו התבסס משרד הבריאות בבחינת הסיכונים ודרכי הפעולה הינו של בנק תרומת חלב אם מאיטליה. מהמסמך עולה בעיקר שלא רק איידס, צהבת ו-CMV על הפרק. בכללים להחרגה של תורמות חלב אם פוטנציאליות מושם דגש על דברים באורח החיים שלהן, שעלולים לפסול אותן מלתרום חלב אם, ובהם: נשים שקיימו יחסי מין בלתי מוגנים בששת החודשים שקדמו לתרומת החלב, נשים שנזקקו לתרומות דם או לרכיבי דם, נשים שלהן פירסינג או קעקוע שבוצעו במכשירים לשימוש רב פעמי, נשים שעברו דיקור סיני על ידי מטפל בלתי מוסמך המשתמש במחטים לשימוש רב פעמי.

מוחרגות נוספות הן למשל נשים שחיו בבריטניה שישה חודשים ומעלה בתקופה שבין 1980-1996 או קיבלו תרומת דם בבריטניה בין השנים הללו. הסיבה: בשנים האלה התגלו בבריטניה מקרים של פרות שלקו במחלת 'הפרה המשוגעת', מחלה עצבית-ניוונית שכאשר היא מועברת באמצעות אכילת בשר פרה לאדם, היא גורמת למחלת קרויצפלד-יעקב, מחלה מוחית חשוכת מרפא וקטלנית. החשש הוא שנשים שחיו בבריטניה ואכלו בשר בקר בשנים אלה עלולות דרך חלב האם שלהן להדביק תינוק ב'קרויצפלד יעקב'.

ואלו רק חלק קטן מהאזהרות, כפי שאומרת כצמן מ'ליגת לה לצ'ה': "קשה לדעת עד הסוף אם זה אמין כי זה לא רק שאת סומכת על האימא, את סומכת על בן זוגה ועל כל בני הזוג שלה בעבר. אני מעדיפה להמליץ לנשים למצות את ההנקה הישירה ולא על ידי תרומה כי יש סכנה מסוימת בתרומות".

במשרד הבריאות לא קיים רישום של מקרי הדבקה במחלות מתרומת חלב אם. ד"ר ליזה רובין, מנהלת המחלקה לאם ולילד במשרד הבריאות מסבירה: "אין רישום כי השימוש אינו מעוגן בחוק ולא בפיקוח וכל מי שמשתמש- עושה את זה מתחת לשולחן. אנחנו פועלים להקמת בנק לתרומות חלב אם כי ילדים צריכים ויכולים ליהנות מחלב מאם תורמת".

השאלה מדוע לא מנסים במשרד הבריאות למנוע תרומות חלב אם לא מפוקחות מתחת לשולחן, לא זכתה למענה עד למועד פרסום הכתבה אך מפרוטוקול של ישיבה של הוועדה לזכויות הילד מנובמבר 2013 עולה כי רק כאשר יוקם הבנק והנושא יוסדר ניתן יהיה לאסור את הסתובבותן של מנות בלתי בדוקות של חלב אם לכל דורש.

מתי יוקם בנק חלב בישראל? לאורך השנים ניסה משרד הבריאות לקדם יוזמה של הקמת בנק שכזה. גם הוועדה לזכויות הילד של הכנסת פנתה לאורך השנים בקריאה נרגשת למשרד הבריאות לטפל בנושא החשוב הזה, בעיקר כחלק משירות חיוני כל כך בבתי החולים עבור פגים. בדומה לנושאים אחרים במדינה שנוגעים ליקר לנו מכל, דוגמת גני הילדים לפעוטות הבלתי מפוקחים, גם נושא זה לא קרם עור וגידים בגלל כסף.

ד"ר רובין: "לא הוקם עד היום בנק לתרומות חלב אם מפני שהמשרד לא הקצה כסף להקימו. לפני כשמונה שנים ישבה וועדה מטעמנו וניסחה קווים מנחים להקמת הבנק ולפני כשנה וחצי פרסמנו את המסמך שלנו ובו הדרישות של בנק חלב אם כולל סדרי עדיפויות המתייחסים למי להקצות את החלב כאשר יוקם. חלב אם הינו מצרך נדיר וגם כאשר יש בנק תמיד יש מחסור ועל כן צריך להחליט מי התינוקות שהכי זקוקים לזה".

בארץ מתארגנת בימים אלה יוזמה של הקמת בנק חלב אם באמצעות עמותה בפיקוח משרד הבריאות. העמותה נמצאת בשלבי רישום סופיים, אחר כך ייאספו תרומות לקיום הבנק ובמשרד הבריאות מאמינים כי ייקח מספר שנים עד שיוקם. בגלל המחסור בחלב, ובגלל שברור שהעדיפות היא לפגים, הסיכוי שלבנק יהיה מספיק חלב עבור כל אותם תינוקות שפשוט זקוקים להשלמה של תרומת חלב מאימא אחרת הוא לא גדול.

"התרומה ברשת היא תוך כדי סיכון", מדגישה ד"ר רובין ממשרד הבריאות, "יש מחקרים שמראים שיש סיכון ממשי לגבי זיהום משני של חלב ולהעברת מחלות. על כן, חשוב שהתורמות יעשו זאת דרך הבנק בעתיד".