את צריכה להגיד תודה, אחרי הכל יש לך תינוק בריא

"למה אני לא אסירת תודה? פיזית אני משתקמת. למה בכל זאת אני לא אסירת תודה? כל כך הרבה אנשים אמרו לי את זה, התחלתי לתהות. אנשים שסמכתי עליהם, כיבדתי אותם, אהבתי אותם…אולי לא הייתי אסירת תודה על התינוקות שלי? אולי לא אהבתי אותם כמו שאמא צריכה לאהוב? לא הרגשתי הרבה לגביהם. הייתי מדוכאת. לא הרגשתי כלום בקשר להרבה דברים במשך כמה חודשים. למה לא התגברתי על זה? ואז התחלתי להבין כמה מרושע זה להגיד לאישה שעברו לידה טראומטית פיזית או נפשית שהיא צריכה להיות אסירת תודה, בגלל שכשאתה אומר את זה, היא שומעת שהיא לא אסירת תודה מספיק על התינוק היקר שהיא קיבלה. וזה חותך עד העצם. היא אולי כבר תוהה מה לא בסדר איתה ולמה לא הייתה לה לידה נורמלית ועכשיו אמרת לה שהיא לא אוהבת את הילד שלה מספיק". ככה כותבת גרטשן המפריס, פעילה למען זכויות נשים בלידה, בטור מרגש וחזק שכתבה אחרי שעברה ניתוח חירום קיסרי כדי להביא לעולם את שני ילדיה.

בשנת 1995הכירו בלידה כאירוע שיכול לגרום לPTSD-(הפרעת דחק פוסט טראומטית) או לתסמינים של ההפרעה. היום הולכת וגוברת ההבנה שפוסט טראומה והפרעות חרדה הינם מצבים נפשיים קשים אשר נגרמים בעקבות הלידה ופוגעים באחוזים גבוהים של נשים – כ-4% מהנשים היולדות סובלות מהתסמינים המלאים של תסמונת דחק פוסט טראומטית וכ-25% סובלות מתסמינים חלקיים. לפי הנתונים האלו, כ-50,000 נשים יסבלו מהתסמינים של פוסט טראומה אחרי לידה.

המפריס כותבת: "זה מרושע להגיד 'כל מה שמשנה זה תינוק בריא' בגלל שמה שאת\ה אומר\ת זה שהכאב שלה, הנזק שעברה, לא משנה.. אמא טובה לא אמורות להרגיש דברים כאלו והיא פוחדת כבר ככה שהיא לא אמא מספיק טובה. גיליתי שיש הרבה נשים ששנאו את הלידה של הילד\ה שלהן. נשים שעברו ניתוחים רעים, טובים או רובן שלא היו צריכות ניתוחים בכלל, נשים שלא עברו ניתוחים אבל עברו דברים מזעזעים בשם הלידה. אני לא היחידה. יש אוקיינוס נסתר של כאב בקרב האמהות שעברו לידה נוראית אבל אוהבות את התינוקות שלהן וממשיכות לתהות 'מה לא בסדר איתי? אם רק הייתי אוהבת את הילד שלי מספיק, לא הייתי מרגישה ככה". כשהבינה שיש נשים נוספות שמרגישות ככה אמרה: "שוחררתי דרך הידיעה שהכל בסדר איתי! עברתי תהליך שלא היה קשור ללידה (ניתוח חירום קיסרי) וזה הרגיש כמו תקיפה – אז זה תקיפה. תקיפה מינית מאוד. ואם אני לא כועסת על זה שעברתי תקיפה, אז משהו באמת לא בסדר איתי".

מדגם שנערך בשנת 2014 בקרב יולדות במרכז הרפואי שיבא (על ידי ד"ר ענבל שלומי-פולצ'ק וצוות חוקרים) מראה שהמצב בישראל אף חמור יותר: 40% מהנשים אובחנו כסובלות מחרדה גבוהה; 25% אובחנו כסובלות מדיכאון אחרי לידה ו8% פיתחו פוסט טראומה לאחר לידה. בין הגורמים העיקריים לתסמיני חרדה לאחר לידה סימן המחקר חרדה המתבטאת בחוסר אמון של היולדת בעצמה ו/או בצוות הרפואי. מתוך הנשים שפיתחו הפרעות חרדה אחרי לידה, 75% דיווחו על תחושות של כעס, פחד או ניתוק רגשי במהלך הלידה. למרות המספרים הגדולים של נשים שסובלות אחרי הלידה שלהן, מעטים המחקרים ששואלים – למה? למה כל כך הרבה נשים חוות פחד וחוסר שליטה בלידה? כאילו תחושת הפחד, הניתוק והכעס מנותקות מהמתרחש בתוך חדר הלידה. השימוש במושג 'חוסר אמון' כאילו מתייחס לתחושות פנימיות של היולדת ולא להתנהלות לקויה של הצוות הרפואי. כאן מדובר במחקר שנעשה בבית חולים, המספרים שלו גבוהים הרבה הממוצע, מה שאומר שרוב הנשים האלו לולא המחקר לא היו מאובחנות בכלל. נשים מפחדות להודות איך הן מרגישות, אם מפחד מהתגובה של הסביבה, אם מפחד שיקחו את הילד\ה שלהן מהן ואם שכשהן סוף סוף מספרות על המצוקה שהן חוות – משתיקים אותן.

גרטשן ממשיכה ומוסיפה בפוסט: "הגוף הפיזי שלי החלים מספיק בשביל להיקרא 'בריא' אבל הנפש שלי נפצעה עמוקות והוזנחה. לא הייתי בריאה. אני יודעת שהילדים שלי סבלו בגלל זה. יש לי הרבה על מה להיות אסירת תודה, אבל לא על הלידה שלהם. אף פעם לא על הלידה שלהם. להבין ולקבל את זה עושה אותי בריאה באמת. להודות באימה שבלידות שלהם ממסגר את האהבה שיש לי כלפיהם. עכשיו, כשאתה אומר לי שאני צריכה להיות אסירת תודה, אני מבינה שאתה מראה לי כמה שאתה מפחד. מפחד להסתכל על הכאב שלי. מפחד להודות שאולי יש לי סיבה טובה לכעוס, שאולי נשים באמת מותקפות בשם 'הלידה'. אתה אומר לי שזה בסדר שייקחו בכוח את הלידה מנשים. שזה לא מקובל לחפש דרך טובה יותר להתאבל על מה שאיבדתי. עכשיו אני יודעת. אתה אולי לא מכיר את עצמך. אבל אני כן. ואני מרחמת עלייך".

יש טיפול לפוסט טראומה, חרדה ודיכאון אחרי לידה, כל אחד מהם שונה מהאחר אבל כל אחד מהם יכול להיות מטופל. הצעד הראשון בטיפול – הוא הכרה מהסביבה. לתת מקום לאישה לדבר על מה שהיא עוברת ועל מה שהיא עברה. וצעד חשוב נוסף הוא להבין למה כל כך הרבה נשים עוברות לידות טראומטיות ואיך אנחנו כחברה לוקחים אחריות ופועלים ופועלות לשנות את המצב.

***לפוסט המלא של גרטשן המפריס שחלק ממנו מובא כאן בתרגום לעברית

על  זיהוי פוסט טראומה והגורמים לה לאחר לידה

לתמיכה בנפגעות בהליכי היריון ולידה אפשר לפנות לקו ליולדת – במיילאו בפייסבוק

לתמיכה בדיכאון אחרי לידה אפשר להצטרף לקבוצת הפייסבוק "דיכאון אחרי לידה? – יש פתרון