על הטעויות הכי שכיחות שנשים וגברים עושים אחרי פרידה

סטוקינג

5 שנים.

5 שנים עקבתי בפייסבוק אחרי בחורה שהייתי בסוג של קשר איתה. כמובן שמיד בתום הקשר אינפרדנו זו את זו (לא זוכרת מי בדיוק העיפה את מי) אבל המשכתי לעקוב אחרי הפרופיל שלה למרות שכמעט כולו היה חסום עבורי. המעקב כלל בהייה בתמונה שהוחלפה פעם בשנה בערך, חיפוש אינטנסיבי אחרי תגובות שלה אצל חברים משותפים, חיפוש אחר תמונות בהן הוא תוייגה וכל בדל מידע אחר שאיכשהו הצלחתי להגיע אליו. למה עשיתי את זה? כי לא יכולתי אחרת.

תקופת הריגול אחרי האקס כמעט בלתי נמנעת. זה טבעי לרצות לדעת מה קורה בחייו של הבן אדם שעד לפני רגע היו שזורים בחייך שלך אבל בעידן הנוכחי, מדובר כבר בתופעה של ממש שלא עושה חסד לאיש. אם עד עכשיו "לרגל" אמר להתעניין אצל חברים משותפים מה קורה איתו/ה, היום מדובר בסטוקינג של 24 שעות ברשתות החברתיות, פייסבוק בראשן. גם אלה שהבינו שכדאי ורצוי לאנפרנד את האקס, כמוני, לא פטורים מהתופעה.

סטוקינג של 24 שעות ברשתות החברתיות. צילום אילוסטרציה: shutterstock

יש מי שיאמר שזה לא נורא לעקוב אחרי האקסים ברשת. הרי הסטוקינג הזה ילך ויפחת עם הזמן וייגמר כשהעניין בהם ייגמר. בגדול, הם צודקים, הבעיה היא שזה עלול לקחת שנים. במהלך השנים האלו, חוץ מכמה צביטות בלב והרבה סבל לא יצא לכם כלום מהריגול הזה. להימנע ממנו דורש החלטה מפורשת שלכם לעצמכם, נחישות, עקשנות והתמדה – "אני לא אסתכל היום בפרופיל שלו/ה ולא אקרא בשקיקה את התגובות שלו/ה באיזה שרשור של חבר משותף כי אני לא רוצה להכאיב לעצמי ולהזכיר לעצמי נשכחות. זה לא קל אבל זה אפשרי.

דרמה

אני וידיד יושבים אצלי בבית, נמצאים בעיצומו של צפיית בינג' ב'כתום זה השחור החדש'. הטלפון שלו על שקט. בין הפרק השני לשלישי, הוא מציץ במסך הטלפון. 10 שיחות שלא נענו. 3 הודעות סמס. באחרונה כתוב : "תתקשר דחוף בבקשה".

"אני לא יודע מה לעשות", הוא אומר לי, "להתקשר אליה?"

בסופו של דבר הוא מתקשר כי כשמישהו שהיית איתו לפני דקה ורבע אומר לך להתקשר דחוף ומתקשר 10 פעמים בשלוש שעות זה קצת מלחיץ. ובסוף מה? מהומה רבה על לא דבר. היא מקשקשת משהו על זה שסבתא שלה לא מרגישה טוב והיא הייתה זקוקה למישהו שיתמוך בה. נו, באמת, אחותי. בשביל זה בדיוק המציאו את המונח "חברה טובה". האקס שלך הוא לא חברה טובה. הוא האקס שלך והדרמה שאת מייצרת היא קצת, איך לומר בעדינות? מעוררת רחמים.

שלא תבינו לא נכון, היו הרבה רגעים בהם שקלתי לשלוח סמס באמצע הלילה, לכתוב מכתב ארוך וקורע לב או פשוט להופיע על מפתן הדלת של אחד האקסים שלי. מה ההבדל ביני לבינה? ובכן, אני השארתי את זה ברמת המחשבה. היא ביצעה.

מזכיר לי ששמעתי פסיכולוגית אומרת פעם שזה בסדר גמור מדי פעם לרצות להרוג את הילד שלך. כעס- גם כשהוא גדול מאוד- הוא רגש טבעי, מה שלא בסדר זה לבצע את זה בפועל.

לא, אל תסמסי לו בשלוש בבוקר. צילום אילוסטרציה: shutterstock

אל רשימת הדרמות שאפשר לחולל נכנסים גם קריעת כל התמונות המשותפות, מחיקה שיטתית ומיידית של החברים המשותפים בפייסבוק ושלל משפטי מחץ שנאמרים בפגישות אחרונות או בטלפון עם שיער מתנופף ומבט מצועף. ובכן, זה מיותר. גם אם זה מרגיש ככה, את לא הראשונה שנגמרה לה הזוגיות. גם אם זה כואב עד שאין חשק להתעורר בבוקר ונדמה שהכאב הזה יישאר כאן לנצח, מדובר בכאב זמני. אל תגיעי לבית של האקס שלך בשתיים בלילה ותאמרי לו בדמעות שאת לא מוכנה לוותר עליו. יש דברים שעובדים רק בטלנובלות גרועות במיוחד בערוץ ויוה.

סקס עם האקס

נראה לי שאני לא מכירה אפילו זוג אחד שלא נפל למלכודת הדבש הזו. הלב קצת שבור, המיטה חצי ריקה, הגוף רעב וזקוק לנחמה ויש כאן מישהו במרחק נגיעה שיודע בדיוק מה ואיך אתם אוהבים. לא תלכו על זה? בטח שתלכו. ותצטערו על כל רגע. מספר הפעמים בהם מצאתי את עצמי נופלת למלכודת הזו הוא כמספר האקסים שיש לי. כן, הבנתם נכון, מעולם לא סיימתי מערכת יחסים בלי לשוב לזרועותיו/ה של הפרטנר/ית לשעבר ללילה נוסף אחד לפחות.

אחת הבעיות הכי גדולות בסקס עם מישהו שאהבנו הוא שהאקט הזה הוא סוג של עבודה בעיניים. למרבה הצער, במרבית המקרים, מדובר בסקס מצוין, לפעמים הוא אפילו מצוין יותר מהסקס שהיה בקשר עצמו. אולי בגלל ששני הצדדים מתאמצים יותר, אולי בגלל הגעגועים, אולי כי לסקס הזה נכנסות אמוציות ואגרסיות שלא היו בו קודם. תהא הסיבה אשר תהא, סקס עם האקס מעניק כמה שעות של הנאה צרופה. יחד עם זאת, חייבים לזכור 2 אמרות בנאליות שחוקות אבל נכונות מאוד בכל הנוגע להנאה הזו – הראשונה: "לכל שבת יש מוצאי שבת" והשנייה- "אין מתנות חינם". או בתרגום לעברית פשוטה- אתם עוד תשלמו על זה, חמודים. אתם עוד תשלמו על זה ביג טיים.

איך שלא נהפוך את זה, מגע מיני אינטימי עם מישהו שחשנו אליו רגשות עזים לפני זמן קצר הוא פשוט לא רעיון טוב. כמעט תמיד יש צד אחד שרוצה קצת יותר וגם אם התמזל מזלכם ושני הצדדים מרגישים בדיוק אבל בדיוק אותו הדבר זה עדיין רעיון גרוע. סקס מקרב בין אנשים, בעיקר בין כאלה שהקרבה לא זרה להם, רק שאחרי הקרבה הזו עתיד להגיע ריחוק כי הרי כבר נפרדתם והסיכויים שהריחוק הזה יעשה לכם נעים קלושים ובכל זאת, מרביתנו לא עומדים בפיתוי. מודה, גם אני לא.

אחרי הקרבה יגיע הריחוק. צילום: shutterstock

כמובן, בגלל שכולנו יודעים שמדובר ברעיון גרוע, הסקס הזה מגיע "בילט אין" עם ערימה של תירוצים לעצמנו: "אבל זה סקס ממש טוב, לא חבל לוותר עליו?", "אני ממש ממש ממש אחרי זה. אין לי בעיה רק לשכב איתו", "דיברנו על זה והכל ברור וידוע", "טוב, זה לא חכם אבל אני נורא מתגעגע אליה ולילה אחד לא באמת ישנה משהו" וכו' וכו'. עשו לעצמכם טובה – אם החלטתם (או החליטו בשבילכם) שזה נגמר אז זה נגמר. לחלוטין. גם במיטה וגם מחוצה לה.

הכפשת האקס

אני וחברה יושבות בבית קפה ומרכלות על כל העולם ובעלו. בשולחן ממול יושב בחור שדומה שתי טיפות מים לאקס של ד' מלפני 6 שנים. השניים לא בקשר כבר לפחות 4 שנים ו-ד' בזוגיות מאושרת כבר שנה. פתאום היא אומרת: "את קולטת איך יצאתי עם האפס הזה 3 שנים? מה חשבתי לעצמי? וואי, הוא היה כזה עצלן וטיפש ובמיטה הוא היה זוועת עולם! איך סבלתי אותו?"

בלעתי את הרוק, הנהנתי ונמנעתי מלומר את המשפט שעבר לי בראש: "ובכן, מותק, יצאת איתו 3 שנים. כנראה שמשהו שם עבד, לפחות לתקופה מסוימת, קפיש?"

אם יש משהו שאני משתדלת להימנע ממנו ככל האפשר הוא לזלזל באקסים שלי. אם יש משהו שאני שונאת לעשות זה להאזין למשפטים נוסח "וואי! איזה אפס היה האקס שלי!". אולי בתקופה הראשונית, זו שמגיעה מיד לאחר הפרידה, להעצים את כל התכונות השליליות של האקס מעניק הקלה מסוימת אבל בטווח הארוך מדובר במעשה מטופש לתפארת ובעיקר, לא הוגן בעליל, לא כלפיו ולא כלפי עצמך.

אני כמובן לא מדברת כאן על מקרים יוצאי דופן של התעללות שיטתית ועקבית בצד אחד אלא על בני זוג רגילים שהביחד שלהם פשוט לא עבד והם החליטו לפרק את החבילה על העדר התאמה.

לזלזל באקס שלך פירושו לזלזל בעצמך. מי בדיוק בחר להעביר חלק מסוים מחייו – בין אם מדובר במספר חודשים ובין אם מדובר בשנים רבות – במחיצתו? מישהו הצמיד לך אקדח לרקה? האיש הזה היה הבחירה שלך. אז נכון, אנשים משתנים וגדלים ומתבגרים ומחליטים שמה שהתאים להם בתקופה מסוימת כבר לא מתאים להם עכשיו אבל זו עדיין לא סיבה מספיק טובה להכפיש את מי שהתאים לכם אז. תנו כבוד לבחירות שעשיתם כשהייתם צעירים יותר, גם אם בדיעבד הן התבררו כטעות או ככאלו שלא הייתם עושים היום.

האקס שלך הוא לא חלאה ולא זבל. צילום: shutterstock

יותר מדי אנשים מתארים מערכות יחסים מורכבות, ועמוסות רגש תחת התואר הלא מחמיא "בזבוז זמן" וזה גם עצוב בעיניי וגם חוטא לאמת. בלי "בזבוז הזמן" הזה הייתם קצת אחרים היום. כולנו רוצים לצאת מהעבר עם התובנות החשובות אבל שיחזירו לנו את הזמן האבוד אבל מה לעשות, חברים, העולם לא ממש מתנהל ככה. להצטער על מערכות יחסים במהלכן גדלתם, השכלתם, התקדמתם, למדתם מה אתם מוכנים לקבל, מה חשוב לכם, איך להתפשר ואיך זה לחלוק את החיים עם ישות שהיא לא אתם, זה לא בזבוז זמן. ומה שהכי עצוב בסיפור הזה הוא שהיכולת שלכם לזלזל ולהכפיש את האדם שהייתם איתו נולדה הודות לניסיון ולתובנות שרכשתם, בין היתר בזכותו.

האקס שלך הוא לא זבל ולא אפס ולא חלאה. הוא מישהו שאהבת מאוד פעם, היה ביניכם מה שהיה ונגמר כי לא התאים יותר. האקסים שלך הם במידה רבה מי שהיית. תני להם את הכבוד הראוי להם.

התנהגות פזיזה

נפרדתם לפני רגע, את עצובה, מיוסרת, סובלת, עצובה וחייבת משהו שירים אותך למעלה? זה לגמרי הגיוני. יחד עם זאת, התקופה אחרי הפרידה היא בעצם התחלה חדשה והיא גם ככה עמוסה ברגשות עוצמתיים למדי. זה לא הזמן להחלטות גדולות, בעיקר לא לכאלה שאין מהן דרך חזרה.

שופינג באלפי שקלים? זה נהדר אם יש לך איך לשלם עליו אחר כך. אם אין לך, מדובר ב"פיצוי" שיזיק כהוגן לחשבון הבנק שלך. קעקוע חדש שמסמל את הדרך החדשה? לא, לא עכשיו. קחי קצת זמן לפני שאת מקשטת את הגוף שלך לכל החיים. אני מכירה מישהי שמתעוררת כל בוקר עם קעקוע של לב שבור על הזרוע שהיא עשתה בגיל 20, יומיים אחרי שהחבר החייל שלה נפרד ממנה. כבר שנים שהיא רוצה לכסות אותו ולא מוצאת את הזמן והכסף לזה. למחוק את הקעקוע שעשיתם ביחד ומסמל את הקשר שלכם? לא, לא כרגע. הקעקוע יישאר שם. אם עדיין תרצי למחוק אותו עוד כמה חודשים או שנה או שנתיים, תמיד תוכלי לעשות את זה. ריבאונד עם עובר אורח? לא בהכרח רעיון רע, כל עוד את מוודאת שהצד השני מודע לעובדה שהוא סוג של פלסטר על הפצע. בכלליות, לא יודעת כמה לקפוץ בבהילות למיטה עם מישהו חדש יגרום לך להרגיש טוב יותר. אולי גם פה שווה לקחת את הזמן.

זה לא הזמן לקעקוע חדש. צילום אילוסטרציה: shutterstock

המקרה הכי קיצוני ששמעתי אליו בהקשר של התנהגות פזיזה אחרי פרידה שייכת לחבר שמיהר להחליף את מסלול התואר בו הוא למד (ובו גם האקסית שלו למדה) כי לא רצה לפגוש בה בטעות במסדרון במהלך יום הלימודים. בנאדם, לא מחליפים מסלול לימוד בגלל שנפרדת ממישהי. פשוט לא. ובטח ובטח שלא עושים את זה 48 שעות אחרי הפרידה.

להתבוסס ברחמים עצמיים ולהימנע מהפקת לקחים

הקשר נגמר ונדמה שבדיוק כמו בסדרות הטלוויזיה, אין זמן נפלא יותר מלרבוץ על הספה בסלון עם קופסת גלידה, קופסת טישו, קופסת רחמים עצמיים והרבה רגשות שליליים שנעים בין כעס לעצב לרצון לנקום. מה שכחנו? אה, כן, שבקשר הזה היו שני אנשים ולשניהם, בהכרח, יש חלק בכך שהקשר הזה לא עבד. במקום להזכיר לעצמכם שוב ושוב עד כמה האקס חרא של בן אדם, שווה לבדוק איפה אתם שגיתם ויכולתם לעשות אחרת ובעיקר להרים את העיניים ולהסתכל קדימה – מה בדיוק אתם לוקחים מהקשר הזה לקשר הבא? מה חשוב לכם? על מה לא תהיו מוכנים יותר לוותר? מה לא קיבלתם בקשר הקודם שאתם מעוניינים בו בוודאות? איפה אתם יכולים להשתפר? מה אתם לא מוכנים לסבול? הפקת לקחים זה קצת יותר אפקטיבי מלאכול גלידה. אה, וזה גם לא משמין. אפילו לא קצת.

לעמוד הפייסבוק של אור סופר

לטור הקודם במדור

אור סופראלנבי פינת יהודה הלויאתרי הכרויותדייטים