שינה משותפת אחרי סקס: שני חסרונות, יתרון אחד

לבחור החמוד והחביב שסיים לשכב איתי, הסתכל עליי, הסתכל על הבגדים שלו שזרוקים על הרצפה ואז שוב עליי ומלמל "אז אני נשאר לישון?", שלום רב

אני הולכת להפיל עלייך וידוי שכבר זיכה אותי בעבר במבטים המומים/ נעלבים ואמירות נוסח "וואי, את ממש חצי גבר, אה?", וידוי שהוא אמת מוחלטת שאין סיבה להתבייש בה אבל איכשהו, תמיד לא נעים לי להודות בה. אולי כי לא נעים להיות בעמדת מיעוט גם אם מדובר בהעדפה לגיטימית למדי.

מתוך מאות שאלות המיועדות לבחון התאמה בין אנשים, יש שאלה אחת בקיופיד שבכל השנה האחרונה בה אני שורצת באתר ההיכרויות הזה טרם מצאתי מישהו שענה עליה כמוני.

כן, זו האמת. אני לא אוהבת לישון עם אנשים שאינני במערכת יחסים עמם וסקס, מצוין ככל שיהיה איננו "מערכת יחסים". למען האמת, אני ואתה זרים גמורים. אז נכון, אתה פחות זר מהאנשים שמסתובבים שמה בחוץ כי אני יודעת איך אתה נראה כשאתה ערום, איך אתה נשמע כשאתה נהנה ואיך אתה נוגע כשאתה רוצה אבל אתה עדיין זר. העובדה שאני רוצה לשכב איתך לא אומרת בהכרח שאני רוצה לראות את הפרצוף שלך בבוקר או להתכרבל איתך בלילה או להרגיש את הנוכחות שלך לצדי. לא, היא לא אומרת את זה.

כשהשאלה האם להישאר לישון עולה, תמיד עולה יחד איתה גם טבלת 'הבעד והנגד' שלי, בה אני מפרטת (ביני לבין עצמי, כמובן) את היתרונות והחסרונות שיש עבורי ללינה המשותפת. למעט מקרים חריגים בהם נכנסים שיקולים נוספים לתמונה כמו מרחק, עייפות או מצב פיזי מעורער מדי לנהיגה, מדובר באותה טבלה בדיוק. מבחינתי יש שתי סיבות לסרב לשינה הזו ורק סיבה אחת להסכים לה. אמנם אני די גרועה במתמטיקה אבל אני זוכרת ש-2 הוא מספר גדול יותר מ-1.

החיסרון הראשון
הסיבה הפשוטה, הראשונה והברורה מאליה היא שזה מאוד לא נוח. זה אולי נעים לפני, זה אולי נעים אחרי, ייתכן שזה גם נעים מפעם לפעם במהלך הלילה לשלוח יד הצדה ולגלות שאת לא לבד אבל בפועל, אני לא יודעת מה איתך, אני כאן בשביל לישון. נראה לי הרבה יותר נעים לישון על מיטה זוגית עם שמיכה שאף אחד לא גונב ממך בלילה, באיזו תנוחה שמתחשק ובעיקר- בחוסר התחשבות מוחלט באחר. אני לא רוצה להכיל אף אחד עכשיו, אני רוצה לישון.

גבר, לך תנחר בבית שלך. צילום: shutterstock

מן הסתם, כבר ישנתי פעמים רבות בחיי עם אנשים אחרים (לא מדברת פה על טיולים בחו"ל או על צבא אלא על שינה עם אדם שהיו לך איתו מה שנהוג בטעות לכנות 'יחסים אינטימיים'), כך שאני יודעת מה התחושה. אני חייבת לציין שצמד המילים 'ישנתי עם' הן בעצם הגדרה יפה ל'הוא ישן לתפארת ואני נעתי במיטתי בחוסר נוחות ונרדמתי און אנד אוף במהלך הלילה". אז לא, לא כיף לישון עם מישהו. הוא נוחר, הוא מזיע, הוא משתלט על כל המיטה או על כל השמיכה או על שניהם, הוא נוגע בך בטעות עם הרגל או עם היד והוא דורש ממך לצמצם את עצמך ו… עוד לא אמרנו מילה אחת על הבוקר.

אוי, הבוקר.

העולם הזה מתחלק לשני סוגים של אנשים: טיפוסי הבוקר שקמים "עם שיר חדש בלב" והאנשים הנורמאליים. הראשונים פוקחים עיניים, מזנקים מהמיטה בשמחה, מפזרים ערימת חיוכים עוד בטרם נחת על שולחנם הקפה הראשון, רעננים כמו חבילת נענע שנקטפה לפני דקות ומלאי מוטיבציה להמשיך את היום כמו ג'ודוקא בקרב על הזהב. תראה, חביבי, אין דרכים יפות לומר את זה: אני מהסוג השני. אני לא צועקת או מעיפה חפצים אבל בוא נאמר בעדינות שהמעבר בין עולם החלומות לעולם המציאות לא עושה עמי חסד. או בתרגום לעברית: בבוקר אני רוצה לשתות קפה, לעשן סיגריה ולקרוא חדשות וכן, אתה לגמרי מפריע.

קפה, סיגריה ושקט. אור סופר. צילום: אלעד אקרמן

החיסרון השני
הסיבה השנייה היא ששינה היא פעולה סופר אינטימית בעיניי. לא יודעת מה יחשבו על זה הפסיכולוגים מבינכם (ואני גם לא ממש מתעניינת) אבל לישון עם מישהו דורש ממני הרבה יותר מלשכב איתו. סקס לא חייב להיות אינטימי. הוא יכול להיות חייתי, יצרי ותשוקתי או קר, מנוכר וצורם. העירום חושף אתכם עד רמה מסוימת. כל היתר תלוי בכם. שינה, לעומת זאת, היא תמיד אינטימית ותמיד חושפת הרבה יותר ממה שהתכוונתי. אנשים לא באמת מודעים לאיך הם נראים כשהם ישנים. הם גם לא מודעים להתנהגות שלהם בזמן השינה, למלמולים שהם מוציאים מהפה, לריח שלהם, לשפת הגוף שלהם. אני לא בטוחה שבא לי להיחשף לכל זה ואני עוד יותר לא בטוחה שבא לי שאתה תיחשף לכל זה.  

יש דברים ששמורים לזוגיות. יש התנהגויות שאני מוכנה לקבל מאדם שאני אוהבת. זה לא שאם אני אוהבת מישהו, השינה איתו הופכת אוטומטית לנוחה (הו, היא לא. אלוהים יודע שלא) אבל האינטימיות הופכת במקרה הזה לברכה ולא לקללה, כך שהחיסרון הזה הופך ליתרון והמאזן מתהפך- 2:1.

היתרון היחיד
ובפינת הפלוסים ניצב היתרון היחיד שיש לשינה משותפת- סקס על הבוקר. זה, ככל הנראה, הדבר היחיד שאני מאבדת כשאני מוותרת על חלוקת המיטה שלי עם אדם אחר וזה די חבל כי בוקר זה זמן נהדר לעשות סקס ואם מדובר בסקס עם גבר אז זקפת בוקר שלא נוצלה כראוי משולה בעיניי לכרטיס טיסה לאמסטרדם שמישהו החליט לוותר עליו. אני מודה שזה קצת כואב בלב אז לפעמים, במוד המתאים, אני מקבלת עליי את עול השינה המשותפת עבור הסיכוי הסביר-עד-מאוד שהבוקר למחרת יתחיל בנעימים אבל זה לא קורה הרבה.   

בקיצור, גבר, לא אעיף אותך מפה אבל אם אתה באמת מתעניין במה שאני רוצה אני מעדיפה שלא. אל תישאר לישון. אני יודעת שלימדו אותך כל החיים שכל הנשים רוצות ליטופים וקוצי מוצי ושאצל נשים החיבוק חשוב יותר מהסקס עצמו ועוד כל מיני הכללות מטופשות כאלה אבל לא, לא אצלי. יש תחנת מוניות למטה, אתה תסתדר, כן?

 

לעמוד הפייסבוק של אור סופר

לטור הקודם במדור

אור סופראלנבי פינת יהודה הלויסקסרווקותשינה