מה גורם לנו להישאר בזוגיות כשכבר ברור לנו שזה נגמר

כולנו מכירים מישהו או מישהי שנשארו במערכת יחסים לא טובה גם כשהיה ברור לכולם שזה צריך להיגמר. ואפשר להניח שזה קרה או יקרה לרובנו – להיות בזוגיות שאנו יודעות שכבר לא טוב לנו להישאר בה, ובכל זאת לא לעזוב. למה? כנראה כי אנחנו רוצות לתת עוד צ'אנס, כי שינויים תמיד יפחידו אותנו יותר מנוחותו של המצב הקיים (גם כשהוא גרוע), או כי עדיין יש רגשות. אולם הרבה פעמים אנו נשארות או נשארים גם הרבה אחרי השלב בו הגיוני היה לקום וללכת, כשכבר ברור ששום דבר טוב לא ייצא מזה, מבלי שיהיה אפשר להסביר את הרציונל שמאחורי ההחלטה להישאר. ובכן, כעת לחוקרים יש לפחות הסבר לאותה תחושה מבאסת שגורמת לנו לדחות את הקץ.

 

שוקלים להתגרש? שתי שאלות יבהירו לכם אם זה הצעד הנכון

כמעט מחצית מהנישואין נגמרים בגירושים – אבל איך תדעו שזה הדבר הנכון עבורכם? לפי מחקר חדש יש רק שתי שאלות שאתם צריכים לענות עליהן כדי לברר

לכתבה המלאה

חוקרים מאוניברסיטת מינהו שבפורטוגל הציעו במחקר חדש השערה לפיה אנשים נשארים בזוגיות גם כשעניינים מתחילים להידרדר בגלל דבר המכונה 'אשליית העלות השקועה' – אנו חושבים על כל מה שהשקענו במערכת היחסים ולא רוצים לחוש שהם התבזבזו, כשלמעשה ההשקעה הזו היא דבר שכבר אינו ניתן להחזר, ועל כן אינה מהווה שיקול רלוונטי לקבלת החלטות לגבי עתיד מערכת היחסים.

דבר דומה קורה כשאנו רואים סרט בקולנוע או הופעה שאינם מסבים לנו הנאה, אך נשארים עד סופם כיוון שכבר שילמנו על הכרטיס, או כשאנו מתעקשים לסיים פרויקט שלא הולך לשום מקום רק כי כבר השקענו בו כל כך הרבה אנרגיה. הדפוס החוזר כאן הוא שברגע שהשקענו בדבר מה, קשה יותר לשחרר ממנו. ולפי המחקר של האוניברסיטה בפורטוגל, שפורסם בשבוע שעבר, זהו דפוס שמופיע גם במערכות יחסים.

נאחזים בעבר ובכל מה שהשקענו. צילום: Shutterstock

כדי להבין איך בדיוק משפיעה אשליית העלות השקועה/אבודה על ההחלטה להישאר במערכת יחסים, החוקרים ערכו שני ניסויים. בראשון, הם ביקשו מ-902 איש לקרוא ארבעה תרחישים שונים של זוגיות בה המשתתף אינו מרוצה ומבין כי ייטיב לו לצאת ממנה, כשהגורמים שהשתנו בכל אחד מהמקרים היו כמות הכסף והמאמץ שהושקעו.

לפי תוצאות הניסוי הזה, ככל שהושקעו יותר מאמצים לשמח את בן הזוג ולשמור על הניצוץ, כמו גם כאלו ששמו כספים רבים בהשקעות כמו בית משותף, כך אכן גדל הסיכוי שיישארו במערכת היחסים, לפחות לפי טענות המשתתפים בסקר. כסף היה גורם שהשפיע במיוחד על החלטותיהם של גברים בהקשר זה.

הניסוי השני שנערך כדי להוכיח את טענת המחקר בדק 275 משתתפים מבין ה-900 הראשונים, ובו המקרה היה אותו תרחיש של מערכת יחסים לא טובה, אך הגורם המשתנה לא היה דווקא כמות הכסף או המאמץ שהושקעו, אלא הזמן שהזוג עבר יחדיו – שנה לעומת 10 שנים. במקרה הזה, נשאלו המשתתפים כמה זמן בערך היו מוכנים להישאר בזוגיות מרגע שהבינו שהיא לא טובה להם. הממוצע עמד על 294 ימים.

"שני הניסויים הללו מאשרים את ההשערה הראשונית לפיה השקעה במונחי זמן, מאמץ וכסף הם אלו שגורמים לאנשים להיות נכונים יותר להישאר ולהשקיע עוד במערכת יחסים שכבר אינם מרוצים ממנה", כתבו החוקרים במסקנותיהם. "ההתעקשות הזו, ההחלטה להישאר ולא לסיים את הזוגיות, בעוד אנו מתחשבים בעד כמה אתה לא מרוצה ממנה, נבחרת על פני הבחירה ההגיונית יותר, שהיא להיפרד, בלי להיתלות בהשקעות העבר".

במקרים אחרים זה לא רציונלי, במקרה של זוגיות זה לא כל כך פשוט. צילום: Shutterstock

לפי פסיכולוגים (וגם כלכלנים), להתנהל על סמך אשליית העלות השקועה (שמכונה גם העלות העבודה) נחשבת להתנהלות לא רציונלית, שכן את ההשקעה שכבר נתת לא תוכל להשיב, ולהאריך את קצו של הדבר בו השקעת לרוב רק ייגרום לאובדן של עוד משאבים.

כמובן שבמערכות יחסים זה הופך להיות יותר מורכב, כשמעורבים רגשות עזים, מחוייבויות גדולות ולעיתים גם ילדים ומשפחות שלמות. אבל אם בכל זאת ניתן לנסות גישה פשטנית ומבודדת יותר, באופן כללי – אם הגעתם למסקנה שאתם כבר לא מעוניינים להיות עם מישהו או מישהי ולא רואים דרך בה המצב משתפר למעט פרידה מאותו אדם, כנראה שעדיף לכם לסמוך על האינסטינקט שלכם, ולא על רגשות האשם או החרטה על העבר. כי בסופו של דבר, מה שכבר השקעתם במערכת היחסים לא תמיד צריך או יכול לקבוע את העתיד שלה.