על המספר האידאלי של פרטנרים למיטה

"כמה היו לך?"

השאלה הזו כיכבה כאחת השאלות הנשאלות ביותר בשנות ה-20 לחיי. גברים שאלו אותה, חברות התעניינו בה, שיחות אקראיות על מין ומיניות התמקדו בה. כמה? כמה גברים? כמה נשים? כמה אנשים עברו במיטתך? פעם אפילו תחזקתי רשימה שמית (תירגעו, זה שהייתה רשימה כזאת, לא אומר שהיו בה מיליון שמות) אבל מתישהו, בערך בגיל 28, זרקתי אותה לאסלה מהסיבה הכי נכונה בעולם – איבדתי בה כל עניין.

מה שכן, אני זוכרת היטב שהייתה לי חברה עם חיי מין פעילים לתפארת וכשגברים הפנו אליה את השאלה הזו, היא נהגה להרים את כף יד ימין, להפחית אצבע אחת, להותיר ארבע למעלה ולחייך.

היא המשיכה לענות בדיוק באותה צורה גם אחרי שנה ושנתיים ושלוש למרות שמספר הגברים ששכבה איתם הלך והתרחק מארבע בהתמדה והתקרב יותר ל-40. או 80. תלוי מתי אתם שואלים.

אני זוכרת שפעם אחת שאלתי אותה למה היא ממשיכה לשקר במצח נחושה לכל דיכפין והיא הביטה בתימהון ואמרה "נו, אורצ'וק, גברים לא באמת רוצים לשמוע את האמת. הם שואלים בשביל לוודא".

"לוודא מה?" שאלתי.

"שאני לא בתולה ולא שרמוטה, שיש לי בדיוק את הניסיון המיני שהם מסוגלים להכיל".

עברו מאז למעלה מ-10 שנים אבל מחקר חדש שפורסם ב- Journal of Sex Research,  מוכיח שבגזרה הזו, כלום לא השתנה. המחקר שבוצע בשיתוף פעולה בין אוניברסיטת בריסטול לאוניברסיטת נוטינגהאם בחן עם איזו היסטוריה מינית היינו מעוניינים שבן/בת הזוג שלנו יגיעו לקשר או כפי שאמר שלומי-דברי במספרים גברת-שבן: מה מספר הפרטנרים למיטה האופטימאלי בעיניי החבר/ה שלנו.

התוצאות: רווקים שמחפשים אהבה רוצים מישהו עם ניסיון אבל לא יותר מדי ניסיון. מסתבר שגם גברים וגם נשים לא רוצים להיכנס לקשר עם בתול/ה אולם גם לא מעוניינים להתחיל מערכת יחסים עם מופקר/ת. ככל שמספר הפרטנרים עולה, כך האטרקטיביות של בן הזוג הפוטנציאלי יורדת. אלה עם רשימה ארוכה של אקסים נתפסים כבעלי סיכויים טובים יותר לחלות במחלות מין או לבגוד.

188 אנשים השתתפו במחקר, מתוכם 104 נשים, כולם בשנות ה-30 לחייהם. נשים חוו טרן-אוף מגברים שהעידו כי שכבו בעברם עם למעלה מ-6 נשים, גם אם הן רק חיפשו סטוץ. מספר הפרטנרים הקודמים של האישה פחות היווה פקטור עבור גברים, כל עוד הם חיפשו רומן חולף ("אין לי בעיה לעשות סקס עם שרמוטה אבל אני לא רוצה שרמוטה שתגדל את הילדים שלי, זה הגיוני, לא?" – זה משפט אמיתי שאמר לי פעם גבר אמיתי, בלילה אמיתי) אולם מסתבר שגם הם חוו רתיעה מנשים שקיימו יחסי מין עם 11 גברים ומעלה. בשורה התחתונה, "בן זוג פוטנציאלי עם היסטוריה מינית נרחבת מדי נתפס כהימור גרוע אם אנחנו מחפשים זוגיות מחייבת, מונוגמית ולטוח ארוך", סיכמו החוקרים.

אנחנו נוטים להאמין שגבר שקיימו יחסי מין עם נשים רבות ראוי לכינוי "גבר-גבר" ואילו אישה שקיימה יחסי מין עם גברים רבים ראויה לכינוי "שרמוטה". בחברות רבות מתייחסים בסלחנות ובהבנה לבגידה של גברים בנשים ובזעזוע עמוק לבגידה של נשים בגברים ועוד לא אמרתי מילה על חברות בהן מקובל שהגבר נישא למספר נשים, בעוד האישה נישאת בתולה וחווה יחסי מין עם פרטנר אחד כל חייה – בעלה. ולמרות כל אלו, המחקר הנוכחי – שעוסק ברווקים ורווקות בבריטניה – דווקא גילה שאין באמת הבדלים ברצונות שלנו.

"שני המינים הביעו העדר רצון שווה להסתבך עם מישהו עם היסטוריה מינית נרחבת מדי," אמר הפסיכולוג ד"ר סטיב סטיוארט-וויליאמס. ההבדל היחיד בין המינים שהמחקר מצא הוא שגברים הביעו נכונות גדולה יותר לשכב עם בתולה או עם מישהי עם ניסיון מיני דל מאוד.

אז מה המספר המיוחל אליו הגיעו במחקר? ובכן, עבור שני המינים, כשהם מחפשים מישהו/י לטווח ארוך, ישנה העדפה ברורה לשתי מערכות יחסים שקדמו לקשר הנוכחי וכשהם מחפשים סטוץ או קשר לטווח קצר – 3 פרטנרים קודמים. לא יותר. לא פחות.

ובכן, אני לא ממש קונה את המספר הספציפי הזה. קשה לי להאמין שאדם רווק שחצה את גיל 30 באמת מצפה שבהיסטוריה המינית של הפרטנר הבא שלו יככבו 2-3 אנשים. מסתבר שגם מחברי המחקר התקשו לקנות את המספר הזה אז הם טרחו לבדוק את ההיסטוריה המינית עליה דיווחו המשתתפים. למרבה האירוניה, כל מי שנטל חלק במחקר לא ממש קיים את הסטנדרטים שלו עצמו. המספר הממוצע של הפרטנרים למיטה שלהם היה 5.81 עבור נשים ו -8.4 עבור גברים. כלומר, אף אחד מהאנשים שמצפים לבן/בת זוג עם 3 פרטנרים בעבר לא באמת מיישם את מה שהוא מצפה.

אז המספר אולי מופרך אבל ההתעניינות במספר לא מופרכת כלל ולתגובות למספרים השונים יש חלק במציאות היומיומית של רווקים ורווקות. באוקיקיופיד יש מספר שאלות המתייחסות לעבר המיני של המשתמש. "האם יש, לדעתך, דבר כזה יותר מדי פרטנרים מיניים?" היא אחת מהן.

כמובן, השאלה הזו מיד גוררת אחריה את שתי השאלות המתבקשות- מה זה "מעט מדי"? מה זה "הרבה מדי"? וגם – אין שום התייחסות למין עצמו. האם זיון ללילה אחד שהתחיל בעשר ונגמר, למרבה הצער, בעשר ועשרה אחרי 2 דקות "משחק מקדים" ו-8 דקות של תנוחה מיסיונרית נכלל בתוך המספר המסכם שאמור להוות איזשהו אינדיקציה לניסיון המיני שלי? הרי שמסתכלים רק על מספרים אז גם הלילה הזה שעדיף לדחוק לתהום הנשייה וגם זוגיות של שנתיים במהלכה נצברו חוויות מיניות מכל המינים והסוגים נחשבים לאחד.

מספר דל של פרטנרים (3 זו דוגמא טובה) פשוט מעיד עבורי על העדר ניסיון מיני.  מובן שמין ובוודאי מין טוב לאורך זמן הוא עניין של למידה הדדית משותפת ומהנה אבל את הדברים המאוד-בסיסיים (בעיניי) אין לי עניין ללמד אף אחד. מנגד, אני מודה ש"יותר מדי" פרטנרים מכבה גם אותי.

למה בעצם?

הרי אני היצור הכי פחות שמרן שאני מכירה בכל הנוגע למין, אני לא באמת רואה את האדם שמולי במונחים דוחים כמו "משומש" ויודעת היטב שאין כל פסול או נזק במספר גדול של פרטנרים. ובכל זאת, זה קצת קצת מכבה אותי. הסיבה הראשונה היא, ככל הנראה, כי חונכנו לחשוב שאנחנו מיוחדים ולשאוף לייחודיות בכל סיטואציה נתונה. ברור לי שהציצי שלי הוא ממש לא הראשון שהוא נוגע בו (ולעזאזל, טוב שכך) ועדיין, אם אדע שזה הציצי ה-316 זה יבאס אותי. מבאסת אותי התחושה של "אחת מאלף", מבאס אותי העדר ההתלהבות נוסח "אה, בסרט הזה כבר הייתי מיליון פעמים קודם. זה נחמד", מבאסת אותי המחשבה שביצועיי וודאי מושווים כעת לביצועי עשרות נשים אחרות.

הסיבה השנייה היא שבחברה שלנו (פחות מחברות אחרות, ועדיין) מייחסים חשיבות רבה למין. רבים מאיתנו רואים בו משהו קדוש, או לכל הפחות מיוחד, כזה שלא ממהרים לעשות עם כל אחד שחלף בסביבה. אמנם רובנו כבר לא מחכים לטבעת נישואין בשביל לעשות סקס אבל תפיסות ישנות על מין ומיניות מתקיימות אצל כולנו, גם אם אנחנו מתכחשים אליהן או נאבקים בהן. המילה 'נותנת' בהקשר של אישה ומין עדיין חיה ובועטת, כאילו מדובר פה על איזו מתנה גדולה שהיא מעניקה לאדם אחר וגבריות (בעיקר בגילאים צעירים) עדיין נמדדת במספר הנשים ש"הצלחת להכניס למיטה". אני מודה שהשניים האחרונים פחות נוגעים בי. אני לא רואה במין מתנה למישהו אחר ואני לא שופטת גבריות לפי מספר הפרטנריות אבל אני עדיין כן מתבאסת על גבר/אישה ששוכבים עם כל דבר שיש לו דופק. ככל הנראה, זה לא הם, זו אני.

לא, זה לא מבאס ברמה שאחתוך קשר אך ורק בגלל זה ולא, אני לא מעדיפה לא לשוחח בכלל על ההיסטוריה המינית עם פרטנרים/יות אבל כמה שלא אתכחש לזה, זו התגובה הרגשית שלי. בנוסף, אין בי שום רצון להשיב על השאלה הזו בעצמי. היא מרגישה קצת כמו מבוך. נראה שאין באמת דרך לצאת ממנה "בסדר".

ולכן אני כבר מזמן לא שואלת את השאלה הזו ואני גם לא עונה עליה. היא מיותרת בעיניי. אני לא רוצה לשקר ואני לא רוצה לשמוע שקרים. כן חשוב לי לדעת בגדול, איזה ניסיון מיני יש לאדם שמולי אבל אני אסתפק במספר משוער או אוותר על מספרים בכלל. בכל מקרה, תהא התשובה אשר תהא, מה שיקבע, בסופו של דבר, האם הקשר הזה ימשיך ולאן, לא ממש קשור למספר הפרטנרים שראו אות/ה בעירום.

 

לעמוד הפייסבוק של אור סופר

לטור הקודם במדור

אור סופראלנבי פינת יהודה הלוייחסי מיןסקס