מדריכי הסקס שמבזבזים לנו זמן וכסף: על נשים שמנות והמלצות מיותרות במיטה

חדש בשוק הספרים: מדריך סקס עבור נשים "מלאות". כן, אתם קוראים נכון. מישהו חשב שזה רעיון טוב לכתוב ספר שלם שיסביר לנשים שמנות איך הן צריכות… מממ… להזדיין?

ומה שמפתיע בסיפור הזה שבכלל לא מדובר במישהו, אלא במישהי ואפילו נראה שהכוונה שלה הייתה חיובית. התוצר הסופי, איך נאמר בעדינות? לא משהו.

הספר Curvy Girl Sex שכתבה אלה צ'ייס,  מחנכת מיניות ופעילה לקידום דימוי גוף חיובי, מציע לקוראות מגוון תנוחות, טכניקות אוננות וצעצועי מין, במטרה לשפר את חיי המין של נשים "בעלות קימורים".

"הספר מכוון לכל מי שרואה בעצמה אישה בעלת קימורים – ישבן בולט, שדיים גדולים יחסית, בטן עגלגלה וכו'", מסבירה צ'ייס, "אבל זה גם מדריך שימושי מאוד ללמוד כיצד להגיע לחיי מין נוחים, נעימים ומספקים יותר עבור כל האנשים. התנוחות המוצעות בספר הזה עשויות להיות טובות לנשים דקיקות, נשים שריריות, כל מי שיש לו אתגר ניידות כלשהו- אפילו נשים בהריון יכולות ללמוד ממנו".

עטיפת הספר של אלה צ'ייס

הספר מגיע עם "מפתח" של אייקונים המאפשרים לקוראת לדעת אילו תנוחות יעילות עבור נשים בעלות מכנה משותף כלשהו. לדוגמה, בחלק מהתנוחות יש אייקון המבהיר כי הן נהדרות עבור נשים עם כאב גב או נשים הרות, אייקון אחר יסמן תנוחה מעולה עבור נשים הסובלות מברכיים חלשות או כאבים בירכיים.

צ'ייס אומרת ש"כאישה עגלגלה בעצמי", היא בחנה על גופה את תנוחות המין השונות וחשה צורך לחלוק עם הקהל הרחב את מה שמצאה כמתאימות ביותר לצורת הגוף שלה.

לשאלה המתבקשת האם מתן ייעוץ מיני המיועד ספציפית לנשים גדולות, בחברה המקדשת רזון לא רק דוחק אותן עוד יותר לשוליים וממסגר אותו כ"האחר האולטימטיבי" השיבה צ'ייס:

"בדיוק ההפך, אני מקדמת ומעודדת אוכלוסיות שלא נכללו בשיח הזה בכלל בעבר. זוהי האנטיתזה לנידוי וכאשר מדפדפים בספר, מתברר מיד שהוא נוגע בדברים שהם הרבה מעבר לגודל הגוף – הדמיון, השפה והמלצות על תנוחות מתייחסים לשלל פקטורים חשובים אחרים (שלרוב לא מדוברים) כמו זהות מינית, נטייה מינית, מגבלות ניידות וכו'".

מתוך הספר של אלה צ'ייס

לטענת צ'ייס לספר כזה בהחלט יש קהל יעד כי רוב העצות, השיחות, המחקר והתיאורים המיניים הקיימים היום בעולם מכוונים תמיד לסוג מאוד מסוים של גוף אבל "חיי מין בריאים ומאושרים אינם "וואן-סייז". עבודתי מוקדשת לקהילות הלא רצויות, שנשארות לעתים קרובות מחוץ לשיחות מהסוג זה".

"כנשים גדולות יותר, לפעמים אנחנו צריכים לנווט חלקים הגוף שלנו", מסבירה צ'ייס. "אל תפחדי להזיז עור עודף כדי שיהיה לך נוח או אפילו להשתמש בתמיכה במהלך יחסי מין. המאהב שלך רוצה להיות שם ורוצה שיהיה לך נוח ונעים. בצעי את כל ההתאמות שאת צריכה; השתמשי באביזרים שיסייעו לך להחזיק בתנוחה המתאימה. אל תתני לפחד להפריע לך ליהנות".

אלה צ'ייס

אני מבינה היטב למה צ'ייס מתכוונת כשהיא מדברת על הדרת אוכלוסיות מסוימות משיח על מיניות. חצי עולם בטוח שנשים שמנות לא עושות סקס או עושות אותו באור כבוי או חייבות להיות ממש טובות במיטה כדי "לפצות" או שוכבות רק עם שמנים כמותן ועוד ערימה של הנחות סרק. אנשים נכים בכלל לא עושים סקס. גם אנשים זקנים לא. אני מסכימה שמשדרים לנו השכם וערב שסקס ומיניות זה מן עולם כזה ששייך לאנשים צעירים, יפים, בריאים וחטובים אבל אני עדיין חושבת שהספר הזה מיותר במקרה טוב ומזיק במקרה הרע.

אני פשוט לא מצליחה להבין "המלצות" לקהל יעד מסוים בכל הנוגע למין. אחד הדברים הכי מדהימים בסקס הוא חדוות הגילוי והחדווה הזו מתקיימת, יעידו רבים, לאורך כל החיים.

בשנות העשרה או בראשית שנות ה-20, כשרק מתחילים לקיים יחסי מין, הכל חדש ומפעים ומרגש. החוויות הן פשוט אוסף של "פעמים ראשונות", התנסויות, גישושים באפלה. אתה יודע שלא גילית את העולם אבל מרגיש כאילו גילית אותו.

אבל מה שיפה במיניות שגם אחרי שהשנים הראשונות עוברות, חדוות הגילוי עדיין שם. אמנם בעוצמות ובתדירות נמוכה יותר אבל היא מתקיימת גם בגיל 30 ו-40 ו-60. יש לנו הרבה "פעמים ראשונות" במין לאורך החיים: הפעם הראשונה שהיה לי סטוץ, הפעם הראשונה של סקס כאדם נשוי, הפעם הראשונה של סקס אחרי לידה, הפעם הראשונה מחוץ לבית, הפעם הראשונה שעשיתי "סקס באנגלית" וכו' וכו. כל אחד והרשימה שלו.

הרי בכל מפגש מיני עם אדם חדש מתקיימת חדוות הגילוי- גם מעצם המפגש עם גוף חדש ולא מוכר וגם מעצם הגילוי מה נעים לגוף הזה, מה מעורר אותו. ובנוסף, כל פרטנר מביא איתו את העולם שלו ופעמים רבות, הוא מציע או מכוון למקום שלא חשבתם עליו או שהיה זר לכם עד כה. המקום הנכון ללמוד בו סקס הוא המיטה עצמה ולא ספר הדרכה או סרט פורנו שהקשר שלו למציאות כמעט לא קיים. בשורה התחתונה, מכל מאהביי השכלתי (טוב, נו, מהגרועים ממש לא למדתי כלום, מודה).

וגם אם אין פרטנרים חדשים, הגילוי עדיין יכול להתקיים אם רק תסכימו להתנסות עם הפרטנר/ים הקיימים. הרי כמעט תמיד יהיו דברים שלא עשיתם. יש משהו מדהים בהתנסות מינית חדשה וחיובית. זה כמעט תמיד מבלבל אותי, במובן של "וואי, אני מתה על זה! איפה זה היה עד היום?!" כי הרי זה לא שמישהו ייבא עכשיו מוצר חדש מאמריקה. זה משהו בסקס. זה תמיד היה שם. פשוט לא ניסיתי עד כה.

מיניות מתעצבת במשך שנים ומדהים עד כמה היא נזילה. היא משתנה עם תקופות, פרטנרים, גיל, שינויי גוף, מצבי רוח וכו'. אצל נשים – כתוצר של דיכוי ומשטור המיניות וגם כתוצר של שינויים פיזיים כמו לידה – סקס, העדפות בסקס, תנוחות, עוצמות ותדירות הם, פחות או יותר, הדבר הכי נזיל בעולם. חברה טובה סיפרה לי פעם שרק בגיל 30 היא התחילה באמת "לעשות סקס" למרות שאיבדה את בתוליה בגיל 17. כששאלתי למה היא מתכוונת היא אמרה: "העברתי 13 שנה בלעשות סקס כמו שלימדו אותי שעושים אותו. עשיתי את התנוחות שנראו סקסיות בסרטים, עשיתי את הקולות הנכונים, למדתי איך לענג את הפרטנרים שלי, באיזו פוזיציה הטוסיק שלי נראה הכי מגרה… למדתי המון דברים אבל לחקור באמת את המיניות שלי? מה באמת עושה לי טוב? מה מביא אותי לשיאים? הו, זה לקח המון זמן".

אז זה לקח לה הרבה זמן אבל בסוף היא גילתה. גם נשים שמנות (או רזות או נמוכות או שעירות או עם זנב) יכולות לגלות בעצמן. כשלוקחים סקס – אחד הדברים היחידים בעולם הזה שמשותפים לכל בני האדם בכל החברות, בכל הזמנים ובכל התרבויות – ומתחילים לבצע בו התאמות תחת מכנים משותפים לכאורה, פוגמים בדבר המקסים הזה שנקרא "חדוות הגילוי". כי אם מגיעים למיטה עם המחשבה שסקס של שמנות אמור להיראות כך וסקס של מבוגרות אמור להיראות כך וסקס של היפסטרים אמור להיראות כך, מפספסים את העיקר- סקס לא אמור להיראות. סקס הוא לא  משהו מאוד ספציפי ומדויק שמישהו כתב בספר ומישהו אחר צילם בסרט. זה פשוט מגע מיני שאמור לעשות נעים למעורבים בו ויש כל כך הרבה דרכים לעשות אותו.

ומה זו בכלל הקטגוריה הזו "נשים שמנות או עגלגלות או בעלות קימורים"? איכשהו בעולמנו ההזוי הקטגוריה הזו מאכלסת בתוכה כל אישה שחצתה את מידה 42. אנחנו מדברים כאן על המון נשים. יש מצב שאנחנו מדברים כאן על רוב הנשים. ספר כזה שם תחת מטרייה אחת נשים עם מכנה משותף אחד רחב ביותר בלי להתייחס לשאלות של בריאות, גיל, הפרטנר שאיתו שוכבים, דימוי עצמי, רמת פתיחות וידע, נטייה מינית, יצר מיני ועוד מיליון פרמטרים אחרים. אי אפשר לקחת תנוחה מינית ולומר עליה שהיא טובה עבור קבוצה מסוימת של אנשים שמה שקושר ביניהם הוא גודל הגוף שלהם. זה אידיוטי. אי אפשר לומר שאישה ששוקלת 150 ק"ג פשוט לא יכולה "להיות למעלה". היא יכולה. אם היא רוצה, אם הפרטנר שלה רוצה ואם זה נעים לשניהם.

אני מצטערת, אין דבר כזה "סקס שמתאים לנשים שמנות". סקס מתאים לכל בני האדם הבגירים שיש להם איברי מין, רוצים לעשות סקס ומצאו פרטנר לממש איתו את הרצון הזה. זהו. זה לא דוקטורט בכימיה או טריאתלון. זו אחת הפעולות הטבעיות ביותר שמתקיימות משחר ההיסטוריה של האנושות. נשים שמנות לא צריכות "מדריך". אף אחד לא צריך "מדריך". הדבר היחיד שכולנו צריכים- וזה כולל גם נשים שמנות אבל לא רק אותן – זה לקבל ולכבד את הגוף שלנו כדי לאפשר לעצמנו אשכרה ליהנות ממין. כי הרי שם טמונה הבעיה האמיתית. אם נצא מתוך נקודת הנחה שהגוף הזה, ולא משנה מה גודלו או צורתו, ראוי להנאה, כבר נמצא לבד את הדרך להגיע אליה.

לעמוד הפייסבוק של אור סופר

לטור הקודם במדור

אור סופראלנבי פינת יהודה הלוימדריכי סקסנשים שמנות