גומרים הולכים: על הרפתקאותיי בטינדרלנד

אז יצאתי לטיול. לבד. אני, והאוטו, והאוהל שלי. אני רחוק מהבית, הכל אביב מסביב, אני במצברוח הרפתקני ובא לי גבר להעביר איתו קצת זמן בכיף. הרי ידוע שHapiness is only worth when sharing…

מזל שהמציאו את טינדר. כמה החלקות- ימינה, שמאלה, שמאלה, שמאלה, ימינה.. כמה לייקים, ומתחילים להתכתב. אני מתכתבת עם כמה, ואומרת לעצמי נראה מה יתפתח…וזה אכן מתפתח. מתחילים בכמה הודעות בנאליות, ודי מהר זה הופך לישיר. מאוד.

האמת? מתאים לי. אני במצברוח הנכון, ובא לי. הוא נראה טוב בתמונות, ונראה כמו הבחור המתאים להרפתקה קלילה. הוא כותב לי "בא לך קוויקי?". בזמנים אחרים אולי הייתי מדלגת על בחור שכותב ככה- עושה לי את זה שמשקיעים בפלירטוט. אבל הפעם זה מדליק אותי, וגם אני ישירה. הוא אומר לי בואי. הוא אומר לי באת לי בדיוק בטוב. אני פה בבית.. הדלקתי פייסל.. בדיוק עשיתי חושך.. שמתי מוזיקה.. את משתלבת לי בול באווירה. אז בואי.

וזה חופש.. וטיול.. ותכף חג. יאללה, איזה כיף. אני בעניין.

עכשיו, תראו. בגדול- אני מחפשת מישהו שיאהב אותי באמת. שיקים איתי בית, שיעשה איתי ילדים. ולפעמים אני מחפשת מישהו שיחבק אותי חזק, ויעשה לי לכמה רגעים אשליה שאני לא לבד. ולפעמים- לפעמים אני מחפשת נטו סקס.

וככה זה היה איתו. בחיי שכל מה שרציתי מהבחור היה רק סקס. נשבעת.

פשוט ככה. לבוא, להתפנק על הגוף שלו. לתת לו להתפנק על שלי…לא לדבר יותר מדי, לעשות כיף אחד לשנייה, לשחרר אנרגיות…וללכת משם.

שום ציפיות מעבר לזה, No strings attached. שרמוטה למהדרין, חלומו של כל גבר.

וזה מה שגם הוא רצה. הציפיות מתואמות, אנחנו על אותו גל. מה כבר יכול להשתבש?

אז זהו. טוב ששאלתם.

 

זה התחיל בזה שהוא נתן לי לחכות הרבה יותר מדי זמן ליד השער של היישוב, עד שהוא יכתוב לי לאן להגיע. ואז הוא מסביר לי הסברים על גבי הסברים- הכל בהתכתבות. אני אומרת לו- צא אלי רגע, תראה לי, הכי קל. אבל לא. הוא יושב לו עם הפייסל שלו על הספה, עם החושך, והמוזיקה…הוא כבר מהבוקר באווירה. הוא הזמין סקס, וזה סופסוף בדרך אליו…אז שהוא יקום עכשיו??

טוב. בסוף הגעתי. ("וואי סליחה.. האפליקציה הזאת כל שניה נתקעת.. לא ראיתי ששלחת הודעות.."). הייתי כבר קצת עצבנית, אבל הוא חצי התנצל, ואני בכלל באתי להזדיין, לא לעשות דרמות. אפילו נראה די טוב גם במציאות. אז יאללה.. עוד יכול להיות פה כיף. שחררי…

ובאמת, הוא אפילו לא מציע לי לשתות, אבל לא נורא, אני משחררת…אנחנו מדברים קצת, אני נרגעת, ומפה לשם העניינים מתחממים ואנחנו עושים מה שעושים…

לא ניכנס פה לפרטים, בואו נגיד רק שhonestly- פינקתי לו ת'תחת. ממש.

בטח, כי חלק מהכיף שלי בסקס זה לראות את הפרטנר שלי מתענג, זה לשמוע איך הוא עף.. איך הוא נהנה מהגוף שלי, ממה שאני עושה לו…

והוא נהנה. תאמינו לי. רק שמה? כנראה שפינקתי יותר מדי. כי כשאני רק מתחילה להנות מכל העניין, ומבחינתי רק מתחילים להתחמם, הבחור כבר לא יכול להתאפק יותר..והופ- הוא גומר.

ואז- הוא פשוט קם, ומתלבש. וכשאני עוד מנסה להבין אם הוא אשכרה עוצר אותי ככה באמצע- עם כל האנרגיות האלה והכל- הוא אומר לי, במילים האלה ממש:  "שמעי אני לא רוצה להיות מניאק, אבל אני די ממהר…יש לי מלא מה לעשות". במילים אחרות- תתלבשי ויאללה. ועדיף מהר. הכושי עשה את שלו, הכושי יכול ללכת (כלומר כושית. אההה….כוסית, טוב לא משנה)

אשכרה?? זה באמת? לא רוצה להיות מניאק?? טוב אבל אתה כן. ממש.

עוד לא התלבשתי והוא כבר פותח על המסך הענק בסלון את העבודה שהוא צריך להגיש. ואני ככה סתם- מתוך סקרנות מטופשת שואלת אותו מה הוא לומד. וכאן- מגיע השוס! מוכנים? קבלו.

הוא לומד פמיניזם ומגדר!

אתם קולטים?

הבנאדם לומד פאקינג פמיניזם ומגדר!!!

איזו בדיחה. הבנאדם אשכרה התייחס אלי הרגע כמו אל הזונה שלו- כי יש לו עבודה להגיש בפמיניזם ומגדר…

פשוט מדהים.

אז גבר, תראה. זה באמת יפה שאתה לומד מגדר באוניברסיטה. באמת, בלי ציניות. וואלה זה שבימינו גברים הולכים לאוניברסיטה ללמוד מגדר זאת באמת התקדמות.

אבל תבין, פמיניזם זה לא תאוריות באוויר. זה לא שמות של אקטיביסטיות, ועובדות היסטוריות כמו מתי נשים קיבלו זכות הצבעה. לא לא,  זה לא כל הדברים האלה שאתה משנן לקראת מבחן, וזה אפילו לא עבודות שאתה צריך להגיש עד הלילה בחצות. פמיניזם עובר גם במיטה שלך. כן כן- שלך. (טוב, על הספה במקרה שלך.. 🙂 "יש לי ספה חשמל אז אפשר להשתולל", כמו שאמרת לי..)

עכשיו, עזוב את הבאסה על זה שהכל נהיה שטוח ורדוד. אני אפילו לא מדברת פה על זה שהרומנטיקה מתה.. שאין יותר חיזור.. שנדמה שאף אחד לא רוצה יותר להתאמץ, שפוחדים להתחייב…עזוב את כל זה, באמת. זה אולי לפוסט אחר.

אבל אפילו כשאנחנו נפגשים ושנינו רוצים רק סקס- למה הכל נהיה כ"כ קר ומנוכר?

למה אני פוגשת אותך ואתה אפילו לא שם לב שאני שם?

מבחינתי, כששני אנשים נפגשים, אז יש בינהם מפגש. (טוב, אמרתי פה את המובן מאליו. או שלא?) אולי זה מפגש עם מילים, ואולי בלי. אולי יש בו עיניים, ואולי הוא נטו של הגוף.

אבל הוא תמיד מפגש. ובמפגש יש שניים.

אם אני איתך במיטה, ואני כוסית, ויפה, ואני עושה לך את זה בטירוף, למה שלא תסתכל לי בעיניים ותגיד לי את זה? למה שלא תפרגן ותעשה לי הרגשה טובה?

אנחנו בכלל לא מכירים ובכל זאת אני נותנת לך את הדבר הכי אינטימי- נותנת לך להנות מהגוף שלי. אז תהיה איתי שם, תכבד את זה. תעריך את זה, תוקיר את זה. תן לי קצת ממך בחזרה.

ואם שנינו באנו חמים על המפגש הזה- איך זה שכ"כ ברור מאליו שאני בחיים, אבל בחיים (!) – לא אלטף אותך, ואדליק אותך, ואעמיד לך, ואביא אותך כמעט עד שם… ואז אתלבש ואגיד לך היה אחלה, תודה, ואלך, ואשאיר אותך ככה עם הזין ביד- אבל זה ממש הגיוני ואפילו לא נדיר שאתה תעשה ככה לי??

וואלה זה אפילו לא פמיניזם. זאת פשוט הדדיות. הכי בסיסי.

טינדרסטוץסקס