התחתנת? מזל טוב. כבר החלפת את שם המשפחה שלך?

נעה נישאה בפעם הראשונה בגיל 21. כמו נשים רבות אחרות החליפה נעה את שם המשפחה שלה לאחר הנישואין בשמו של בן הזוג, והמשיכה את חיה בזהות קצת אחרת. השנים חלפו, הזוגיות נקלעה לקשיים, ונעה התגרשה, אבל החליטה לשמור על השם שלו, שהיה כבר קצת יותר השם שלה. בעיקר בגלל שמאז הנישואין ועד הגירושין עברו על נעה שנים קריטיות של צמיחה והתפתחות מקצועית. שנים בהן בנתה את עצמה תחת השם הזה, שזיהה אותה. תחתיו היא צברה מוניטין והכרה. הוויתור עליו היה כרוך בתשלום מחיר גבוה מדי עבורה.

עוד כמה שנים חלפו ונעה זכתה באהבה חדשה, שהפכה להיות זוגיות יציבה ותומכת, ואף נישואין חדשים. את שם המשפחה לא החליפה שוב. זיכרון הפעם הקודמת לא נתן לה לעשות את זה שנית, והיא לא רצתה לעבור שוב את כל מה שכרוך בשינוי השם: להתחיל מחדש בשם אחר, לאבד את כל הנכסים שצברה תחת השם הזה. וחוץ מזה, זה כבר נהיה ענין יותר מקובל, לא לשנות את השם, לפחות בסביבה שבה היא חיה. אז היא החליטה לשמור על שם המשפחה שלה, אפילו שבמקור הוא היה בעצם השם של בעלה הראשון, הקודם.

עוד קצת זמן עבר ובשעה טובה נולדו לנעה ולבן זוגה (מנישואיה השניים) שני ילדים. כנהוג אצל רוב המשפחות בישראל, הם קיבלו את שם המשפחה של האב בלבד. עמוק בפנים, נעה רצתה שיהיה להם גם את השם שלה, אבל לא רצתה להעמיס עליהם שני שמות משפחה. היא חשבה שזה מטען גדול מדי לילדים כל כך קטנים, ושזה עלול לסרבל את חייהם. כשניסתה להעלות את העניין לשיחה עם בן זוגה, הוא לא שיתף פעולה. "ילדים מקבלים את שם האב" הוא אמר, וחתם את הדיון. נעה לא רצתה להיכנס לוויכוח על עניין לכאורה פעוט ושולי, כמו שם משפחה. "כולה שם, מה את עושה מזה עניין?!" אמרו לה הקולות בראש, וגם כמה מחברותיה הטובות איתן התייעצה. חוץ מזה, היו כל כך הרבה עניינים יותר בוערים כמו הריון, לידה, וחיים חדשים יחד כמשפחה.

השנים המשיכו לחלוף, עם עליות ומורדות, כמו כל זוג ממוצע. בשלב מסוים הגיע משבר גדול יותר, והחלטה להיפרד. הפעם, בניגוד לגירושין הקודמים של נעה, היו גם ילדים בתמונה. ולהם כזכור היה שם משפחה אחר מהשם שלה.

בהתחלה זה לא נראה כל כך משנה. אבל ככל שהזמן חלף, המרחק הלך וגדל, כעסים הצטברו, הילדים התבגרו, והיחסים עם האב הידרדרו. אז הפך לפתע העניין של השם להיות מהותי יותר, בעייתי וטעון.

ברוב ימות השבוע הילדים היו אצל נעה, ואיתה, בבית שלה. אצלו הם בילו הרבה פחות. שם המשפחה שלה סימן עבורם את הבית והעלה תחושות אחרות מאלו שהעלה השם שלו. רוב הזמן, העניין לא דובר או נכח ביניהם, אבל יום אחד הודיע לה בנה בן -17, שכשיגיע לגיל 18 הוא מתכוון לקחת לעצמו את שם המשפחה שלה. כלומר להחליף את שם המשפחה שלו, זה שקיבל מאביו, בשם המשפחה שלה. השם שהיא בעצמה  קיבלה מבעלה הראשון.

האב הביולוגי, הגיב בזעם כששמע בעצמו על התכנית של הבן. מסתבר ששמות הם בכל זאת ענין לא קטן, ולא תמיד נכון להקל בהם ראש. גם לא בשמות משפחה.

כמה נשים ישראליות נשואות מסתובבות בעולם עם שני שמות משפחה?

יותר ויותר נשים מתמודדות בשנים האחרונות עם דילמות מהסוג שעמד בפני נעה, ולא במקרה. מצד אחד, יותר ויותר נשים וגברים מתגרשים, מתחתנים שוב, ולפעמים נפרדים שוב. מוסד הנישואין משנה את מעמדו ואחיזתו, וגירושין הם עניין חריג פחות מבעבר. מצד שני, יש כיום הכרה גדולה הרבה יותר בזכותה של אישה לבחור לעצמה את שמה. בהתאם יותר ויותר נשים אינן משנות את שם המשפחה שלהן באופן אוטומטי עם נישואיהן.

בשנת 1996 תוקן סעיף 6 לחוק השמות שמתייחס לסוגיית שם המשפחה לאחר הנישואין, ומאז יש בישראל חופש בחירה מלא: כל אחת יכולה לבחור מה לעשות, וגם כל אחד. בפועל, מרבית הנשים הנשואות בישראל בוחרות להחליף את שם המשפחה שלהן לאחר הנישואין. לפי נתוני הלמ"ס שפורסמו לקראת יום המשפחה האחרון, רק 2.3% מכלל תושבי ישראל נושאים שני שמות משפחה בתעודת הזהות. ביניהם יש הרבה יותר נשים מאשר גברים (3.7% מכלל הנשים), ועוד יותר מזה נשים נשואות: ל- 5.8% מהנשים הנשואות בישראל יש שני שמות משפחה. לעומת 0.7% מהגברים בלבד.

המספרים עדין קטנים מאד ביחס לכלל האוכלוסייה, אבל אין ספק שהמגמה ברורה. יותר ויותר נשים וגברים מערערים על המנהג המקובל שמחייב נשים להחליף את שם המשפחה שלהן לאחר הנישואין, ומשאיר את הגברים בעמדה טובה קצת יותר לעומתן: רק להם יש אותו שם משפחה כמו הוריהם וכמו ילדיהם. רק להם יש שם אחד שנשאר קבוע ויציב מיום לידתם עד יום מותם.

התהליכים המתרחשים בעשור האחרון בכל הנוגע לשמות משפחה של נשים מבורכים ומשמחים כי הם פותחים בפנינו יותר אפשרויות להחליט עבור עצמנו, ולא להיות נתונים בסד שקבעו עבורנו אחרים. יחד עם זאת, כמו שעולה מהסיפור של נועה, עולות כעת מורכבויות חדשות שהמציאות הזו מייצרת, וחשוב שנהיה מודעות להן. ואם אפשר, גם להיערך אליהן.

אין פתרון אחד שמתאים לכולן. ד"ר מיכל רום

ככלל, בכל מה שקשור להחלטה מה לעשות עם שם המשפחה לאחר הנישואין, אין פתרון אחד שמתאים לכולן. מדובר בסוגיה שמעוררת אצל רבות קשיים, התלבטויות ותהיות, שנמשכים לעיתים לאורך כל החיים, ולא רק סביב החתונה. הן עולות שוב ושוב בכל צמת מרכזי כגון לידת הילדים, מות ההורים, נישואין של הדור הצעיר, וכמובן, בעקבות פרידה וגירושין.

הדילמה מורכבת וקשורה בין השאר לתפקידו הייחודי של שם המשפחה בחברה הישראלית כסמן של מיקום וזהות חברתית, תרבותית, מעמדית, אתנית, מגדרית ואישית. אנחנו כמעט לא שמות לב לכך בחיי היומיום אבל שם המשפחה מחבר אותנו הלכה למעשה למעגלי שייכות שונים. מעיד עלינו, על מי שאנחנו, ולפעמים גם מה שאנחנו. פותח דלות ולעיתים גם סוגר אותן. ובדיוק בגלל זה מומלץ שלא להקל ראש בהחלטה איזה שם לקחת ועל איזה שם לוותר. וכמובן גם איזה שם משפחה להעביר לילדינו.

****

ד"ר מיכל רום, חקרה בעבודת הדוקטורט שלה את הבחירה של נשים בשם המשפחה לאחר הנישואין, מגייסת בימים אלו מימון המונים באתר הדסטארט כדי להוציא לאור את הספר שכתבה  "אז איך קוראים לך עכשיו?" 

הספר מבוסס על מחקר הדוקטורט שערכה ומבקש לפרוס בפני כל מי שמתלבט/ת מה לעשות עם המשפחה לאחר הנישואין, את מגוון ההיבטים שכרוכים בסוגיה המורכבת, הרגישה והטעונה הזו.

מיכל נשואה ואם לארבעה. כמו בן זוגה גם היא שמרה על שם המשפחה מלידה, ילדיהם נושאים את שני השמות: שלה ושלו. לא כי זה מה שהיא ממליצה לעשות, אלא כי זה מה שהיה מתאים ונכון להם.

נישואיןשמותשמות משפחה