למה הגבר תמיד אחראי על החשבון? הגברים שנמאס להם לשלם בדייטים מדברים

"מי אמור לשלם בדייט ראשון?" איכשהו, השאלה הזו תמיד מעוררת דיונים סוערים. פעם כללי החיזור היו ברורים – הגבר משלם כמובן. היום זה כבר ממש לא ברור – האם כל אחד משלם על עצמו, חולקים את החשבון חצי חצי או מי שמזמין לדייט הוא זה שמשלם? אפשר לקרוא לזה ניצחון הפמיניזם ואפשר להתייחס לאינטנסיביות של התהליך – כדי למצוא בן או בת זוג בחיים כל כך עמוסים, חייבים ממש "לעבוד בזה" ולצאת לכמה דייטים בשבוע, מה שגורר הוצאות כספיות משמעותיות מבחינת כל אחד מהצדדים.

בקיצור, העניין הזה מאד מבלבל. הוא מפחד להצטייר כקמצן, היא לא רוצה לצאת גרגרנית ולכן תזמין קפה דלוח, אפילו שהיא רעבה אחרי יום עבודה, או שלהיפך, תרשה לעצמה להזמין את כל התפריט, שניהם יתעסקו בארנק שלהם במקום לנסות להכיר יותר טוב אחד את השני ולא באמצעות ההרגלים הפיננסיים.

בשנים האחרונות צצים לא מעט גברים שמספרים שהם לא מוכנים יותר לשלם בדייטים. נמאס להם להיות הגורם המממן. הג'נטלמניות לא מתה, אבל היא הפכה להיות מחושבת יותר במונחים של עלות מול תועלת. האם מדובר בדייט ראשון מבטיח או שסתם לצאת ידי חובה? האם מדובר במערכת יחסים רצינית או בסטוץ ולכן כל הגינונים נועדו למטרה אחת בלבד?

תמיד רוקד את "ריקוד הכרטיס"

"אני תמיד הצעתי לשלם בדייט, תמיד הייתי זה שמוציא את האשראי או את המזומן ראשון, גם את הטיפ", נזכר עידן בנישו, בן 33, בעלים של חברת פרסום דיגיטל, שהיום כבר נמצא בזוגיות ומתכנן חתונה. "אם הבחורה תוציא גם את הכרטיס האשראי, אני אעשה איתה את "ריקוד החשבון", כל אחד מושך את החשבון לצד שלו ואז בסוף אני אשלם כמובן. אין לזה משהו סוציולוגי, של "אני גבר, אני משלם", אבל בדייט שלישי בואי תתקדמי – גם את יכולה לשלם.

"יצאתי עם בחורה חודשיים, דייט ראשון, שני, רביעי, חמישי, שביעי ואתה כבר מצפה שיתפתח כאן איזשהו מנגנון של "הפעם תן לי לשלם", אבל לא. זה לא שיצאנו לדייטים יקרים בטירוף, היא בהחלט הייתה יכולה להרשות לעצמה לשלם פעם או פעמיים. אבל היא אפילו לא הציעה".

אז מה היה הקטע?

יצאנו יחד לאיזה שבעה דייטים, עוד לא הייתי בטוח שאני רוצה מערכת יחסים רצינית איתה ולכן לא התקדמתי. ואז בדייט אחרון התחלנו לדבר על העתיד והיא אמרה משהו כזה: "אני מצפה שאתה תשלם את שכר הדירה". הייתי כל כך המום שפשוט שאלתי: "ומה את? פשוט תתקיימי?" היא ענתה לי: "לא, אני אחבק ואפנק". עניתי לה: "סבבה, ואם בסוף היום אני רוצה לשתות קפה?" היא: "אז תשתה". אני: "ומה עם חלב?" היא: "אתה תקנה". אני: "ומה עם חלב שאולי את צריכה לקנות? שזוגיות זה לא רק מאה אחוז אני ואת מהצד. זוגיות זה חמישים חמישים". היא עדיין המשיכה להתווכח איתי, למשל שאם אני אזכה בלוטו, אני לא אממן אותה? האם זה לא אומר שהיא תפסיק לעבוד, אם יש את הכסף של הלוטו? אמרתי לה שלא, שאני מצפה ממנה שתמשיך לעבוד והכסף ההיפותטי ישמש אותנו למטרות אחרות".

עידן בנישו

ואז נפרדתם?

"אמרתי לה שזה לא יכול להמשיך. יש גבול".

האם היו נשים שהסכימו לשלם על עצמן? התעקשו להוביל ב-"ריקוד החשבון"?

"לא נתקלתי. גם רוב הפעמים כשהן מתעקשות אני יודע מתי היא מתעקשת באמת ומתי זה סתם גינונים. אז תמיד זה גינונים".

ומה עם רעות, ארוסתך? איך זה היה?

"בדייט הראשון היא כבר הציעה לשלם ואמרתי שאין מצב, שילמתי והיא קנתה לנו קפה והסתובבנו בתל אביב והסתכלנו על הבניינים. הדייט הראשון שלנו נמשך 6 שעות. היה לנו כיף ממש. באופן כללי בכל דייט עם רעות, אנחנו אף פעם מתחשבנים על כסף. או חצי חצי, או פעם אני ופעם היא. היום זה בכלל חשבון משותף, אז אין כאן באמת בעיה. הכל זרם בטבעיות".

מחויב לשלם, גם אם יודע מראש שלא יהיה דייט נוסף

"אם אני מזמין בחורה לדייט, אני סוג של מרגיש מחויב לשלם על הדייט, גם אם הוא פחות טוב ואני יודע מראש שלא יהיה דייט שני", טוען פביאן גולצמן, בן 28, עובד בהיי-טק. "כמובן, אני יוצא מהדייט בהרגשה טובה יותר אם הבחורה שמולי מציעה לשלם על החלק שלה".

לכמה דייטים אתה יוצא בחודש?

"זה תלוי מאד, אבל היו מקרים של 5 דייטים עם בחורות שונות בחודש אחד ולפעמים זה מתקדם לדייטים נוספים עם אותה בחורה".

כלומר בקלות אתה מוציא לפחות 1000 ₪ על הדייטים בחודש, נכון?

"כן, זה יוצא לא זול. לאחרונה יצאתי עם מישהי לשלושה דייטים. דייט ראשון – 160 ₪, דייט שני – 200 ₪ ובדייט השלישי שילמתי 35 ₪ והיא את השאר".

היא הציעה לשלם את השלישי?

"כן, אבל לא המשכנו להתראות אחרי זה. מניסיון שלי, אם הבנות משלמות עליך, הן יודעות שכנראה לא יהיה דייט נוסף. אחרי שהבחורה ההיא שילמה כמעט את הכל בדייט שלישי היא פשוט נעלמה. אני מאמין שזה גרם לה להרגיש טוב עם עצמה. ויש בחורות שלא אכפת להן להיעלם אחרי ששילמו עליהן".

ובדייט ראשון אתה אף פעם לא מסכים שהבחורה תשלם?

עד היום לא הסכמתי. אם הן מאד מתעקשות, אני מציע להן להשאיר את הטיפ.

יוצא לא זול. פביאן

קרה שוויתרת על דייט כי לא היה לך כסף?

לא במקרה שלי, אבל אני מניח שאם הייתה בעיה כלכלית, לא שהייתי מחפש דייטים זולים יותר, אבל הסינון לפני הדייט היה רציני יותר.

מה הכוונה?

קובע שיחה טלפונית, מבקש לראות פרופיל פייסבוק.

כלומר לא היית מבזבז את הדייט על מישהי שלא הכי שווה.

בדיוק.

מה הקריטריונים לסינון?

בהרבה מקרים אני יוצא לדייטים עם נשים שהכרתי באפליקציות. במקרה כזה אני מבקש שנעשה שיחת טלפון וגם רוצה לראות תמונות, איך היא נראית. בדרך כלל השיחה נערכת אחרי שמתכתבים בהודעות, ואם השיחה לא זורמת ואין דינמיקה, אני מעדיף לוותר.

אז למה בעצם נשבר לך לשלם על הדייטים? נראה שאתה מציע לשלם בעצמך.

כי מבאס אותי להוציא כסף על דייט שהוא סתם כזה. לא רק כסף, אלא גם זמן ואנרגיה. משהו שידוע מראש שלא יתקדם לשום מקום.

"אין לי בעיה לשלם בנדיבות, אבל יש גבול"

"נשים כמעט אף פעם לא משלמות בדייט ראשון", מודה יומי לוי, בן 34, הבעלים של מעדניית "יום טוב" בשוק לוינסקי. "אין לי בעיה לשלם, אבל לפעמים נוצרים מצבים מאד לא נעימים – למשל, אנחנו מגיעים לפאב, דייט ראשון, מזמינים דרינק. ועוד דרינק. אני משלם אחרי כל פעם ואז הבחורה שאיתי אומרת לי: 'תפתח חשבון, אל תשלם אחרי כל פעם'. ומתחילה לשתות. אני בקושי שתיתי שתי בירות והיא הספיקה להזמין ולסיים שתייה של כ-400 ₪. וכמובן שאני זה שמשלם".

צריך לקרות בהדרגה. יומי לוי

אז לדעתך זה לא פייר?

"אני חושב שדברים כאלה צריכים לקרות בהדרגה. אין לי שום בעיה לשלם ובנדיבות, אני לא מהמתחשבנים, אבל כאשר מדובר בדייט ראשון או שני ועדיין נמצאים בשלב בו מנסים להכיר, זה מרגיש לי קצת לא פייר".

אליך באים גם זוגות לשבת, לדייטים. איזו מגמה אתה רואה?

"אני רואה גם לא מעט זוגות שמשלמים חצי חצי, זה משהו שלגמרי מקובל בעיני. יוצאים, שני אנשים מבוגרים, עובדים בעבודה מסודרת, זה רק לגיטימי שכל אחד ישלם על עצמו. אף אחד לא צריך לממן אף אחד".

דייטיםדייטינגזוגיותרווקותרווקים