אלבומי חתונה: למה אני לא מעזה להסתכל על תמונות מהחתונה שלי?

עברו 6 שנים מאז שהתחתנתי ועדיין אין לי אלבום חתונה. שרדתי מערכות לחצים שהפעילו עליי הורים וחמים אבל הייתי בשלי. בהתחלה הייתי בטוחה שאני ובעלי פשוט עצלנים, כי למי באמת יש כוח לבחור 50 תמונות מתוך אלף וקצת, אבל מהר מאוד הבנתי – את בעלי זה לא ממש מעניין ואני פשוט נמנעת, לא מסוגלת להתעסק בעצמי ולהסתכל על תמונות מאותו אירוע שבו אני הייתי לראשונה בחיי המרכז. בעקבות התובנה המשמעותית התחלתי לשים לב שאותו המקרה חוזר על עצמו עם הנשים שסביבי, רבות מהן לא מסוגלות לפתוח את אלבום החתונה שלהן ולהסתכל על עצמן. יש לי חברה שהחביאה את האלבום שלה ועד היום לא נתנה לאף אחד לדפדף בו, ואחת נוספת שמאפשרת לאחרים להתבונן בתמונות החתונה שלה אך לא מסוגלת לפתוח את האלבום ולהתבונן בעצמה. למה זה קורה לכל כך הרבה נשים? למה אנחנו לא מסוגלות להסתכל על עצמנו, להיזכר ברגעים מסוימים ופשוט ליהנות? כנראה מכיוון שאנחנו המבקרות הכי קשות של עצמנו.

מנשים מצופות תמיד להיראות טוב: כנערות מצופה מאיתנו להתפתח בזמן ולשמור על גזרה רזה למרות כל השינויים ההורמונליים שהגוף שלנו עובר. בצבא אנחנו תמיד סופגות ביקורת על איך שהמדים "יושבים", ובשנות העשרים לחיינו אנחנו צריכות להיות זקורות, מתוחות ועליזות – כי אלו השנים הכי יפות שלנו, או כך לפחות אומרים. כל זה מכין אותנו לאירוע החתונה, לשם הכל מתנקז כי הרי ידוע שכלה צריכה להיות הכי יפה ביום חתונתה. האיפור המושלם, עליו אנחנו נדרשות להוציא כמה אלפים טובים, השיער המעוצב לקפידה ברישול, נעלי הסינדרלה וכמובן השמלה הלבנה החלומית, הו, השמלה. בדיוק בגלל כל הסטנדרטים המעוותים והציפיות הבלתי אפשריות שאנחנו נדרשות לעמוד בהן, כשאנחנו מסתכלות על תמונות מיום החתונה קשה לנו לראות שלא היינו מושלמות לגמרי כמו שהיינו אמורות להיות.

כשאני מסתכלת בתמונות החתונה שלי (יותר נכון בדיסק שנתן לי הצלם כשהתריע בי לבחור תמונות) אני רק רואה איך השיער שלי היה מעוצב בצורה שממש לא מתאימה לי, שהשמלה לא הייתה יוקרתית כמו שחשבתי ושבכלל לא הייתי כל כך יפה כמו שכלה אמורה להיות. וזה רק עושה לי רע.

הגיע הזמן לעשות סוף למשטר האימים הזה, אנחנו לא מושלמות וזה בסדר. אם בא לך להיות כלה מוקפדת תהיי, אם את רוצה להתלבש פשוט – תתלבשי. בינינו, את אפילו לא חייבת ללבוש לבן. הכי חשוב שתרגישי בנוח עם עצמך ותביני שאת לא חייבת להיכנס לתבנית מסוימת ולהפוך באורח פלא למשהו שאת לא.

ולאותן נשים שבדיוק כמוני לא מסוגלות להסתכל על הכלה שהיו, אני מציעה להיזכר באותו יום שהיה כל כך משמח עבורכן, לאזור אומץ, להתבונן בתמונות, ולחמול על האישה הצעירה עם המבט המאושר בעיניים.

אירועדימוי גוףחופהחתונהכלה