הרגע המביך של קארדי בי: מחווה רומנטית או משחק של גבר אלים?

שלושה דברים שהכניסו לנו לראש כשגדלנו:

  1. יש רק סופים טובים. והטוב תמיד מנצח.
  2. כולנו נסיכות קסומות שמפזזות בעולם ומתישהו הנסיך שלנו יגיע להציל אותנו.
  3. מחוות גדולות מצד גברים מכפרות על הכל, ואם גבר משקיע בך, מפריח מאות פרפרים, יורה זיקוקים באוויר וכותב את השם שלך על החוף עם כוכבי ים – את צריכה להיות שלו לנצח.

היום אפשר להודות בזה – כשגדלנו עברנו סוג של שטיפת מוח ורודה. כולנו צפינו בסרטים של דיסני ובקומדיות רומנטיות כמו '10 דברים שאני הכי שונאת אצלך', 'נוטינג היל', 'אישה יפה', 'יש לה את זה' ונסחפנו. זה מה שהכניסו לנו לראש ובזה רצינו להאמין – שיום יבוא והנסיך שלנו יגיע ויציל אותנו מעצמנו ומאיזושהי טרגדיה יוונית נוראית, וכשהוא יעשה את זה, זה יהיה בגדול – עם רעש וצלצולים ומול עשרות אלפי אנשים, באולם בייסבול או באמצע שדה תעופה, בדיוק שאנחנו עומדות להגר לפריז.

כשהייתי ילדה, בכל פעם שסרט של דיסני היה יוצא לאקרנים הייתי הולכת לצפות בו. הייתי יושבת בקולנוע מול המסך הגדול, מהופנטת מהשירים המתקתקים ומהעלילה הדביקה, יודעת שיום יבוא וגם הנסיך שלי יגיע ויציל אותי מאיזושהי סכנה לא צפויה ויחד נרכב על השקיעה (או לפחות משהו בסגנון). בשלב מאוחר יותר, התמכרתי לקומדיות רומנטיות וחיכיתי לרגע שמישהו יעמוד לי מתחת לחלון וישיר לי. אחרי שעות של צפייה בסרטים כאלו, זה היה אפילו בלתי נמנע לפנטז על מחוות כאלה –  ב"אישה יפה" ריצ'רד זורק את כל מה שהאמין בו בשביל ג'וליה והולך להציל אותה מעצמה, ב"טיטאניק" ליאו מוותר על המקום שלו על הקרש כדי שרוז תחיה (למרות שזה קצת מוזר, כי שניהם היו מצליחים להידחק שם אם הם היו קצת מצטופפים אבל ניחא), וב"ההצעה" רייאן ריינולדס הצהיר על האהבה שלו לסנדרה בולוק מול כל המשרד. לימים, כשגדלתי, הבנתי שאם אני נתקלת בדרקונים או מכשפות אני זאת שצריכה להילחם בהם, ושבמסע אל הנסיך שלי אני אתקל בהרבה צפרדעים וחיות מוזרות אחרות. הבנתי גם שמחוות גדולות לא פותרות הכל, ואפילו שהן יכולות להיות נחמדות ולהרים את האגו, הן לא תמיד עובדות. במיוחד אם הן מגיעות מהבן אדם הלא נכון ובזמן הלא נכון.

טיטאניק, כרזת הסרט. מתוך ויקיפדיה

על העניין של המחוות הענקיות חשבתי שוב אתמול. זה קרה כשניסיתי לצפות, כהרגלי ללא הצלחה, בתוכנית של גיא פינס, בזמן שהכנתי בקבוק לבן הקטן שלי מצד אחד והתמודדתי עם הצרחות של בן ה-5 שלי מהצד השני. תוך כדי הערב השגרתי והמבולגן שלי, הבליח למסך אייטם שלכד את תשומת לידי – אופסט, בעלה של הראפרית קארדי בי, עלה לבמה באמצע הופעה שלה בזמן שהיא ירדה להחליף תלבושות, קישט אותה בעשרות ורדים שזורים המרכיבים את המילים – 'קחי אותי בחזרה קארדי', וכשהיא עלתה שוב הוא התנצל מול קהל של אלפים על שבגד בה.

אני לא יודעת למה, אבל הרגע הזה גרם לי לעצור הכל ולבהות במסך. המחווה הענקית הזאת כל כך ריגשה אותי בהתחלה, שאפילו ניסיתי להשתיק לרגע (ומיותר לציין שללא הצלחה) את הילדים, רק כדי לא לפספס שום פרט רומנטי מהמאמץ של הגבר המקסים הזה להחזיר אליו את אהובתו. תוך כדי הכתבה, הבנתי שאין שום דבר מקסים בגבר הזה שבגד לפני כמה שבועות באשתו, אם בתו בת הפחות מחצי שנה (!), רמס את אמונה והשפיל אותה פחות או יותר מול כל העולם. גם הראפרית בעצמה לא קנתה את כל ההצגה של בעלה. היא נראתה המומה ודי כועסת מהמחווה הדרמטית. מלמלה כמה מילים ודאגה שיורידו אותו מהבמה יחד עם כל התפאורה שהביא איתו.

כנראה שבזמן שאנחנו למדנו כנשים שמחוות גדולות מעידות על אהבה, גברים למדו שאם הם יעשו מחוות גדולות הם יוכלו לכבוש אותנו ולכפר פחות או יותר על הכל. בגדת? תגיע עם צמיד זהב ותתנצל בפני כל העולם והחברות שלה. העדפת את חברים שלך על פניה והיא נעלבה? תפתיע אותה באמצע הלילה עם האוכל האהוב עליה ותקסים אותה. עצבנת אותה ואתה חושש לחייך? תעצור את התנועה באיילון ותתנצל. ואתם יכולים להבין לאן זה הולך.

העניין הוא שמחוות גדולות לא פותרות הכל, ויש בהן אפילו משהו אלים. יכול להיות שבעלה הסורר של הראפרית ימצא בסופו של דבר את הדרך אל ליבה והיא תבחר לסלוח לו, אבל כשהוא בחר לפנות אליה באופן הזה, הוא שוב עשה מעשה שלא ייעשה. אופסט התפרץ למופע של אשתו, השתלט על הרגע שלה, חשף אותה לסיטואציה שלא הייתה נעימה לה, חדר למרחב שלה, להופעה שלה ולכללים שלה, ואילץ אותה להגיב מול כל העולם. באותה מידה – כשגבר מארגן הצעת נישואים גרנדיוזית לחברתו הלא כל כך בטוחה בקשר מול כל המשפחה שלה – זה גם סוג של אקט בריוני שדוחק אותה לפינה. וכשמישהו רב עם גבר אחר שחייך או זרק מחמאה לאישה שלו, זה גם מטריד. אז איפה עובר הגבול? כמו כל דבר אחר, פחות או יותר באמצע. והגיע הזמן לעשות לזה סוף.

גברים, אם אתם באמת מכירים ואוהבים אותנו אתם תדעו לזהות מה מתאים לנו ומה לא. הרומנטיקה לא נעלמה, אל תדאגו, אנחנו לא ניתן לזה לקרות. פשוט התבגרנו, התפקחנו ולמדנו לזהות בולשיט, גם כשהוא מגיע עם טבעת יהלום. רוצים לעשות מחוות רומנטיות? תדעו שעכשיו אנחנו לוקחות את הסרטים של דיסני בעירבון מוגבל. ואם בכל זאת בחרתם להגיע לשדה התעופה ולהציע לנו נישואים דווקא שם, קחו בחשבון שיש סיכוי שנבחר בכל זאת לעלות על הטיסה לפריז ולרדוף אחרי החלומות שלנו.

בגידותדיסניקארדי ביקומדיה רומנטית