תקראו לי גולד דיגרית, אני רוצה גבר עם כסף

אני אוהבת גברים עם כסף ואני לא מתכוונת להתנצל על זה.

מי מכן מוכנה להודות בפה מלא שהיא אוהבת כסף? בלי תירוצים. אוהבת. כסף. ללא "כסף הוא אמצעי להגשמת החלומות", ללא "כסף הוא סממן להצלחה" וללא "כסף הוא ביטחון לילדים". אהבה לדבר הזה שנקרא כסף, שבא בשטרות, מטבעות, צ'קים, העברות בנקאיות ואפילו תלושים לחג. טוב נו, בלי תלושים לחג.

כשאני רואה כסף ומקבלת כסף אני ממש שמחה. זה גורם לי להרגיש טוב יותר עם עצמי. אבל יותר משקשה לנו להודות שאנחנו אוהבות כסף, קשה לנו להודות שאנחנו אוהבות גברים עם כסף. ובכן, גם בזה אני מודה – ובענק. אני אוהבת גברים עם כסף, אני מעדיפה גברים עם כסף וכמה הגבר שלי מרוויח הוא שיקול משמעותי עבורי בבחירה אם לצאת איתו או לא. זה לא רק כי אני רוצה גבר מצליחן, אלא כי אני אוהבת כסף ואוהבת להתפנק.

אני ממש לא היחידה, ואם תהיו מספיק כנות עם עצמכן – אני משערת שתודו גם כן.

קארדי בי שרה על כך שהיא אוהבת כסף ב-"Money" המעולה, שזכה לכבוד מיוחד בגראמי האחרון, גם ג'ניפר לופז מודה בפה מלא שהדינרוס יקרים לנפשה בשיר שהוא שיתוף פעולה מצוין עם אותה קארדי בי ודי ג'יי חאלד. גם אריאנה גרנדה האחת והיחידה מספרת ב"Seven Rings" החדש שלה, על כל מה שהיא קונה לה ולחברותיה בגאווה. "אני רוצה את זה – אני משיגה את זה", וברור שהכל מתאפשר בזכות עו"ש גבוה במיוחד. היש מסר מעצים מזה? לא סתם אנחנו שמות את השיר הזה בריפיט.

אבל נראה שלרוב, נשים שאוהבות כסף לא מודות בכך. זה לא כזה "קול" כי זה מתקשר אוטומטית לניצול גברים. הביטוי "גולד דיגרית" הוא אחד מכינויי הגנאי הכי חריפים כלפי נשים, וכאן אי אפשר שלא לדבר על "גולד דיגר" של קניה ווסט וג'יימי פוקס אם בשירים תקופתיים עסקינן, שמספר את סיפורה של הגולד דיגרית, בחורה חסרת בושה שכל מה שהיא רוצה זה כסף. כמובן שהיא תעשה הכל כדי להשיג אותו, כולל לשקר ולרמות ולהונות.

השירים הם שיקוף לא רע בכלל לאמיתות החברתיות המקובלות, והתפישה כלפי מחפשות הכיסים העמוקים נגועה באותם סטראוטיפים מיזוגיניים שגורסים שנשים הן מכשפות ורעות, מניפולטיביות ומסוכנות. נשים הן ערמומיות ורק מחפשות לנצל ולקחת. אולי גם לנקום. והסטראוטיפיים האלה, שמשתקפים אלינו נון סטופ גם בכל מפגש של אישה-גבר-כסף, מחלחלים גם אלינו.

גם אני מפנימה כלפי עצמי שאם אני רוצה גבר אם כסף אני ככל הנראה גולד דיגרית, וזה ממש רע. יש לי רגשות אשמה כשאני מרגישה חיבה ורצון אמיתי לעוד כסף, או לגברים עם כסף. או כמו ששי חי אמר אמש לנטלי דדון ב"אח הגדול VIP" – "גולד דיגרית מחורבנת ומגעילה". וגם בן אל תבורי לא נשאר חייב ותקף את אורטל עמר שהיא רק רוצה את הכסף שלו.

העלבון האולטימטיבי לאישה? הדרמה משבוע שעבר בין בן אל תבורי לאורטל עמר. צילום מסך מהאינסטגרם של בן אל תבורי

אבל כחלק מההתפתחות הפמיניסטית שלי, אני בוחנת מחדש את המסרים החברתיים שגדלתי עליהם, ומרכיבה אותם מחדש איך שנוח ומתאים לי. לכן אני תוהה, למה אני צריכה להתנצל על המשיכה שלי לכסף? תראו, אני מרגישה צביעות איומה כשאני אומרת שאני רוצה "גבר שאפתן", משכיל והייטקיסט, כשבעצם התכונות והתואר והעבודה – הם הדרך שלי לוודא שיש לו כסף. מודה, אני מוכנה להיות עם גבר שאני לא עפה עליו ושהוא לא מה שחלמתי, בשביל לטעום מהחיים הטובים שאין לי (עדיין), ולתת לו הזדמנות למרות שהוא לא בול – כי יש לו כסף. מה ההבדל בין זה לבין להיות עם אישה רק כי היא נראית מדהים? או שיש לה איזה מאפיין חיצוני שעושה את זה לגברים – למשל, ג'ינג'יות? או לסמן "וי" על לצאת עם טייס? לרצות להיות עם גבר עשיר רק כי הוא עשיר ולהנות ממנעמי החיים הטובים, יכול להיתפס דווקא כדבר משחרר וחיובי.

הנה, עשיתי מה שאמרו לי שאסור, הלכתי עם גבר רק בגלל הכסף שלו – והאמת? נהניתי (כמעט) מכל רגע. והכמעט הזה בא בגלל שאני אמורה להרגיש "קורבן" או "מנצלת", כי ככה אמרו לי. 

אבל, אני רוצה לסייג רגע. אני לא מדברת על ניצול ממשי וחיים בשקר, על הצגה והתחזות ובלוף אחד גדול וארוך טווח. אני מדברת על לאפשר לגבר עם כסף לעלות קצת בסולם העדיפויות שלי, גם אם הוא לא הגבר של חיי. למה זה כזה נורא לעזאזל? אני בוחרת מה לעשות עם עצמי, ואם אני מודעת וטוב לי, איפה הבעיה? כי זה לא מקובל חברתית? כי זה הופך אותי לזולה? החוויות שצברתי בשנים האחרונות עם חוסר הפחד שלי לנסות ולהיות איפה שיכול להיחשב "זול", העשירו את החיים שלי ואת תפיסת עולמי בצורה מדהימה. הכי לא זול שיש.

אני נהנית להיות עם גברים עשירים לא רק בגלל שזה סימן שהצליחו, אלא כי אני מפונקת. זה לא אומר שאני לא יכולה לבד. אני יכולה. אני עצמאית. אני מרוויחה כסף לבד, ואמשיך להרוויח. אבל, כשאני בוחרת להיות במקום הזה, שנהנה מכסף של גבר אמיד, אני לא רוצה להרגיש אשמה. אני רוצה להרגיש עוצמה, כי זו ההחלטה שאני קיבלתי, וככה טוב לי. ומה זה אם לא פמיניזם – לבחור, לא להתנצל וליהנות מהחיים? 

גולד דיגריתהאח הגדולהאח הגדול VIPכסףנטלי דדוןפמיניזםשי חי