את לא צריכה הלכה בכדי להיות בשליטה בזוגיות שלך

לפני מספר ימים קראתי פוסט של מרצה למגדר (לא מציינת מאיזה מוסד לטובת שמירה על אנונימיות), בו היא גילתה, לרוע חרדתה, שבקורס שלה יושבות תלמידות רבות – המתמחות בלימודי פמיניזם ומגדר – ולמרות זאת רובן חוות ניצול מיני על ידי בני זוגן. הניצול הזה תואר כקיום יחסי אישות בזמן שהאישה אינה מעוניינת בהם, אחת אפילו תארה שבן הזוג מעיר אותה באמצע הלילה ומקיים עימה יחסי אישות באופן כמעט נקרופילי. הטענה היא שמעל הזוגיות מרחף לו איום גורף, אם במפורש או אם במסווה פסיבי-אגרסיבי, שכל הזוגיות נמצאת תחת איום באם האישה לא תענה לבקשתו ותתייחס לצרכיו המיניים של בן זוגה.

לתוך האיום והמצב האלים הזה נכנס בימים אלו קמפיין "זה היום שלך", שמטרתו המובהקת היא לפנות אל נשים שאינן מקיימות מנהגי נידה ולשכנע בדברי מתק לקיים מנהגים אלה. ולא, אין דבר בקמפיין המעיד לכך שהוא פונה לנשים דתיות ולהלל את הבחירה שלהן. בדיקה זריזה ברחבי הארץ גילתה שהפרסומים מאירי העיניים שלו שמורים רק למעוזי חילוניות. בירושלים, באר שבע, אשדוד או בכל מקום אחר שבו גרים דתיות, לא תימצאו את הקמפיין הזה.  רותי לבייב מי שיזמה את הקמפיין וכנראה משמשת הכיס העמוק למימון מיליוני השקלים שעלה הסבירה בראיון לחדשות 12:   "מה היהדות מספרת לנו? מה זה הסוד הגדול הזה שמלמד אותנו איך להחזיק בית בזוגיות לאורך שנים, תוך כדי שמירה על תשוקה, על הרצון להיות ביחד, להתגעגע כל הזמן כדי שזה לא ייהפך למשהו שמשעמם ונמאס כמו שבדרך כלל קורה לרוב הזוגות".  והאתר שהקימה מסביר "טהרת המשפחה היא הגלגל המניע את להבת הזוגיות" ועל מה מבוססת אותה טהרת המשפחה? על טהרתה של האישה כמובן. כל שאר בני הבית הם לא באמת חלק מהסיפור, עליה מוטל הנטל. נשים דתיות שמקיימות את המנהג הסבירו כי זה נותן להן תחושת שליטה על מערכות היחסים שלהן.

בואו נדון בכך. ראשית כמה מילים על מנהגי הנידה,  למרות שאיני דתייה ומעולם לא קיימתי אותם, למדתי עליהם רבות ואני מבינה בהם לא פחות ממה ששומרת על המנהג. אישה ב'נידה' היא אישה שיש לה דימום של מחזור חודשי – מכיוון שהיא מדממת היא נחשבת טמאה ולכן בסיום תקופת הדימום היא נבדקת בד לבן (בעצמה או אפילו על ידי מסירת אותו בד לידי גורם מוסמך כרב) בכדי לוודא שהיא כבר אינה מדממת ומשכך יכולה לטבול במקווה ולחזור להיות טהורה. החלק הכי חשוב בסיפור הזה הוא שאסור חלילה לאישה לגעת בגבר בכל התקופה הזו – הם הרי תמיד טהורים (כמובן שיש פירוט הלכתי לכל מצב לגופו וכל מיני יוצאי דופן – מטעמי היקף הכתבה לא אכנס אליהם כאן, אבל חלילה שלא ישתמע שהתמצות נובע מחוסר ידע). מנהג זה נובע משימוש אנדרוסנטרי בטבוא גדול שניתן לזהות בכמעט כל תרבות עתיקה בעולם – טומאתו של דם (חישבו על המכה הראשונה מעשרת המכות). תרבויות רבות בהיסטוריה קישרו בין דם המחזור הנשי לטבוא הדם ולכן לאורך ימי הביניים ניהלו בהן שליטה מלאה על חייה של אישה שהוגבלה למתחם הבית בו היא חיה. תופעת המחזור החודשי איימה מאוד על תרבויות אנדרוסנטריות (גישה המציבה את הגברים במרכז העולם מבחינתה תרבותית והיסטורית. מקור הביטוי במילה היוונית "אנדרו" שמשמעותה "גבר"). לאורך כל התקופות ולוו בתופעה המרתקת של התאמת זמן המחזור בין נשים שנמצאות במגע – מה שגרם לשבטים שלמים של נשים לקבל מחזור חודשי יחד – והזיהוי של הקשר בין המחזור הנשי למחזור הירח ולתופעות גיאות ושפל. כתיבה גברית אינסופית נכתבה סביב התופעות הללו והקשר ביניהן אבל בסיס המהות של מנהג זה שם את האישה כייצור טמא ומנודה במשך תקופה של בין שליש לחצי חודש – מה שמבסס עליה תפיסת עליונות ויתר טוב של הגבר.

 

מתוך סרטונים בכיכובה של רותי לבייב- הבסיס לזוגיות טובה על פי הרמב"ם. 

אם כן, ההלכה מאפשרת לאישה להימנע מיחסי אישות עם בן זוגה מתוך סמכות הדת לתקופה שיכולה להגיע אפילו לשבועיים בחודש. אבל (וזה אבל גדול) אנו חיות ב 2022.  כאשר אני לא מעוניינת לקיים יחסי אישות עם בן-זוגי אני פשוט אומרת לא. אני לא חיה בתחושת שליטה מדומה אשר נשענת על הלכה זו או אחרת אלא מתוך אמון וביטחון מוחלט ושלם בזוגיות שלי. בעצם, הקמפיין והנשים היקרות שעומדות מאחוריו מנסה לנרמל מצב בו זוגיות מתקיימת תחת צל כבד של אולטימטום לכך שתחדול אם צרכיו המיניים של אחד מבני הזוג לא יבואו על סיפוקם, או במילותיה של רותי לבייב "להפוך את הצורך של שני לצורך האישי שלי" – ולא, אל תקבלו את פרשנותה לדברי הרמב"ם שחי במאה ה – 12 והאמין בסדר הפטריארכלי – סדר היררכי הרואה בגבר כראש המשפחה והמחליט הראשי בבית. הוא בהחלט מתכוון שהגבר יהיה "בעיניה כמו שר או מלך". הפרשנות המודרנית הפמיניסטית מרתקת אך אינה קשורה כלל לכוונת המשורר. מעבר לכך, הקמפיין מתבסס על מחקר אקדמי בעכברים שמוכיח כי עכבר נהיה עייף לקיים יחסי אישות עם אותה העכברה המיוחמת, אך שמח לקבל עכברה חדשה, ואפילו לא זוכר אחרי כמה ימים אם מחזירים לו את אותה עכברה ראשונה ומתייחס כאילו פגש אותה לראשונה. בתור גבר שהוא "מותר האדם מהבהמה" הייתי נעלבת מאוד להיות מושווה לעכבר המנוטרל ממערך רגשי-פסיכולוגי סבוך ומורכב ששמו אהבה. אבל יותר גרוע מכך, הקמפיין שמיועד לנשים מסביר להן מה כדאי או לא כדאי לעשות לטובת מערך החשקים של הגבר. זאת אומרת שבמערך זוגי בו קיימים שני גופים שווים בערכם, כל המחשבה וההתכווננות היא רק לכיוון טובתו של צד אחד של המשוואה תוך התעלמות מצרכיו וחשקיו (או אי חשקיו) של הצד השני.

אני קוראת לכל אישה שחשה שהזוגיות שלה נמצאת תחת איום של סיפוק יצרים תמורת עצם קיום הזוגיות – בבקשה הבינו כי זוהי אלימות, וכן, גם בן זוג חוקי יכול לאנוס. אם מקיימים עימך יחסי אישות שלא מרצונך, או שאת חשה שאת מעוניינת בהם רק כאשר טובת הצד השני בעניינך אבל גופך שלך אינו מעוניין, זהו אונס לכל דבר. אם את חשה מצוקה כה גדולה עד שאת חשה כי ההלכה תוכל לשמור עלייך את בבעיה! תחושת שליטה במערכת היחסים אינו פרס תנחומים שנובע מהישענות על קביים חיצוניים הלכתיים – זכותך המלאה לחוש שליטה על מערכת היחסים שלך לאורך כל היום, כל יום למשך שנים רבות (הכותבת היא אישה נשואה באורך זמן ממושך מאוד). כל מי שקוראת לעצמה יועצת זוגית שתומכת במשהו אחר ומעודדת נשים לשתף פעולה עם בני זוגן בשם "שלום הבית" מובילה נשים אל מצוקה גדולה מאוד.

ובאופן קולקטיבי, מנהג הנידה והצפת מודעותו הציבורית הוא מסוכן מאוד, שכן מטרתו העיקרית היא לאפשר לגברים לנהל את המיקום הגיאוגרפי והזמן של נשים, ולאו דווקא הנשים איתן נישאו. אני מבקשת מכל אישה שחושבת שהקמפיין מגיע ממקום תמים, ורדרד (כן, הקמפיין ורוד כמובן) ונועד להעלות את קרנה של האישה ולבאר אותנו החילוניות מבורותנו, להדריך אותנו לניהול זוגיות טובה וכו', לחשוב היטב האם היא זקוקה למשענת הלכתית בכדי להיות מסוגלת לאמר "לא" לבן זוגה. אם זה המצב, מנהג הלכתי אינו הכתובת אלא טיפול שורש עמוק ומקצועי בזוגיות.