דניאלה פיק, לידיעתך: כל מה שצריך לדעת על הפטיש של טרנטינו

כפות רגליים. איזה איבר אדיר. אם אתן מעוות את פרצופכן בגועל וחושבות "איכס! כפות רגליים זה מגעיל ומלוכלך", אני מקווה שאחרי קריאת הכתבה הבאה משהו ישתנה, ולו במעט. כי האיברים הסקסיים האלה, שנמצאים בקצה הגוף ולא תמיד זוכים למנת תשומת לב מספקת או יחס חיובי, הם מקור אדיר להנאה – מינית או שלא.

בפעם הראשונה שגבר הציע לי ליקוק בכפות הרגליים, היססתי. מה אם הן מסריחות? מה אם הן יבשות? ובכלל, זה לא מסוכן שהחיידקים יכנסו לו לפה? אחרי שזה קרה בפעם הראשונה, הבנתי שרוב הפחדים שלי היו בדיוק מה שהוא רצה. הוא רצה אותן מסריחות אחרי יום עבודה, הוא רצה אותן מזיעות, הוא רצה שהן יהיו קצת מלוכלכות. "כמה שיותר טבעיות", אמר, "ככה זה הכי טעים".

העונג שננסך על פניו כשליטף אותן, ליקק אותן והכניס אותן לפיו, גרם לי לחשוב שהייתי יותר מידי שיפוטית כלפי מה שנקרא "פוט פטיש". אני משערת שהמושג הזה לא זר לכן, אבל כדאי לעשות קצת הקדמה. פוט פטיש: הנקרא גם פודופיליה (פודו! לא פדו), הוא משיכה לכפות רגליים שהיא לרוב מינית. על פי מחקרים שנעשו מדובר בפטיש הנפוץ ביותר הקיים אצל בני אדם, כאשר גברים הם פלח האוכלוסייה העיקרי המחזיק בו.

ואם אמרתם פוט פטיש אמרתם קוונטין טרנטינו. כי טרנטינו, שיתחתן הערב בעזרת השם עם בחירת ליבו, גאוותנו הישראלית דניאלה פיק, הוא פוט פטישיסט ידוע. הוא אמנם לא הודה בכך בפה מלא כשנשאל בראיונות אם יש לו פוט פטיש, אלא רק אמר שהוא "אוהב כפות רגליים ואוהב רגליים", והמבין יבין. תכל'ס ההגדרה לא ממש משנה ופוט פטישיסט או לא – ברבות מיצירותיו הקולנועיות המופלאות יש צילומי תקריב על כפות רגליים ורגליים, בצורה שמייצרת אהדה כלפי האיבר המושמץ. יופי.

נפלאות יותר ממה שחשבתם. צילום: Shutterstock

"זה אחד המשחקים המקדימים הכי קלאסיים שיש, ומה שמושך אותי בו זה העניין שהרגליים מייצרות מעמדות", מספר לי אבי (שם בדוי. לצערי עדיין לא מקבלים את ההעדפה המינית הזו באהדה יתרה בישראל או בעולם בכלל, ואבי צריך להישאר בצללים כדי לא להיפגע ממה שיגידו עליו). "כפות הרגליים נמצאות נמוך והן מסמלות עד כמה נמוך אני נמצא ביחס לאישה שאני סוגד לה", הוא מסביר. "זה המקום שלי לעומת שלה. אני לא צריך להסתכל על הרצפה אלא על הרגליים, ויוצר איתה קשר עין במקביל. לדעתי באהבה לכפות רגליים יש גם אלמנט של הערצה, הערכה, סגידה וביטול עצמי. בנוסף, מבחינתי כף הרגל זה אזור נורא רך ורגיש, ממש שווה ערך לאיבר מין". 

אבי מספר שאת משיכתו לכפות רגליים נשיות הרגיש כבר בגיל צעיר, ושנלווית לאהבה הזו גם התייחסות לאישה כאל מלכה – ואליו כאל עבד, כנוע ונשלט. ואם הכל נראה לכם כשייך לעולם ה-BDSM אתם לא טועים, אבל חשוב לציין שלא כל מי שיש לו פוט פטיש נמשך לאקטים של סאדו מאזו, וההפך. ובכלל, כדאי לרענן קצת את התפיסה על בדס"מ, ולהוציא מהלקסיקון מילים כמו "סוטים" ו"חולי נפש" ביחס למי שמחזיקים בתחביב למבוגרים הזה.

מה אתה מרגיש כשאתה רואה כף רגל?

"אני מרגיש דחף לרצות לבוא ולטפל בה ברכות. לפני שאני מעביר את הלשון או השפתיים שלי עליה, אני רוצה לבנות איתה קשר. להתחיל לאט. להכיר אותה. אני שם לב לנקודות הרגישות בהן המגע "תופס". זה משתנה מאישה לאישה וזה משהו משמעותי מבחינתי, כי אני לומד כל אחת בפני עצמה. גם מבחינת ההנאה של האישה זה משהו בלתי נפרד. אני אף פעם לא אחשוב על פוט פטיש למישהי שזה מרתיע או מגעיל אותה, למרות שלרוב זו לא בעיה והנשים שאני איתן מעוניינות ואוהבות את זה". 

אבי מעריך שיותר מ-60% מאוכלוסיית הגברים בישראל מרגישים משיכה כלשהי לכפות רגליים נשיות, בין אם מהצד המקבל ובין אם מהצד הנותן. "יצא לי גם להיות בצד של המקבל, זה נותן הרגשה מאוד רוטטת, ויברצית בכל הגוף. יש הרגשה שזה מצית חלקים ממנו ופותח את החשק ואת החושים. כפות הרגליים הן איבר מאוד מעורר מינית".

 

"פוט פטיש נותן את אותה תחושה שיש אחרי סקס טוב"

אלכסיי יגיב, מנהל החנות "פטישדיל" לאביזרי מין, ציוד סאדו והלבשת פטיש, ומארגן ליין המסיבות "דקאדנס", הן מסיבות פטיש להגשמת פנטזיות (בין היתר פוט פטיש) מספר על התופעה. "מדובר בפטיש הכי נפוץ ב-BDSM באופן כללי, אבל לא רק ב-BDSM הוא קיים. מדובר באנשים שונים שמבטאים את זה בצורה שונה, כאשר עבור חלקם זה להיות נשלטים וליקוק כפות הרגליים נעשה כחלק מההשפלה, ועבור חלקם זה פשוט ביטוי של אהבה לנשים".

רק לסטרייטים יש פוט פטיש?

"ממש לא. זה קיים גם בקרב קהילת הלהטב"ק, אבל אם אנחנו לוקחים מדגם מייצג, זה נפוץ בעיקר בקרב גברים שמגדירים עצמם כנשלטים. לגבי טרנטינו, כמעט בכל סרט שלו, כמו 'ספרות זולה', 'כלבי אשמורת' או 'להרוג את ביל', אפשר לראות שהזווית של המצלמה מסובבת בצורה כזו שהצילום מתחיל מהרגל שלה ונמשך לשאר הגוף. במקרה הקלאסי אנחנו רואים את כל האישה – קודם מהפנים ואז השאר, אבל אצל טרנטינו זה מאוד ברור והוא גם לא מסתיר את זה. בסרטים שלו זה מורגש". 

יגיב, שמעיד על עצמו כמי שבתחום "בפנטזיה 24 שנה ובתכל'ס 18 שנה", משוחח עם רבות ורבים מלקוחותיו על הנושא בפתיחות. הוא נחשף למציאות קצת שונה ממה שאנחנו רגילים לשמוע. "אני מכיר אדם שמגיע למסיבות שלנו ואוהב רגליים. אשתו לא מתחברת לזה וזה משעמם אותה, אבל הוא לעומתה יכול לעשות את זה שעות. לפעמים הם באים אלינו ביחד ולפעמים לבד, והוא מספר שהיא אומרת לו "לך, תעשה את זה שם למי שרוצה". כמובן שיש גם מצבים הפוכים, של בחורה שלא הייתה מודעת לכמה זה כייף שמלקקים לה את הרגל. לפתע היא מגלה שאחרי פוט פטיש טוב היא מרגישה כמעט כמו אחרי סקס טוב. ואפשר להבין את זה – בכף הרגל שלנו נמצאים עצבים רבים ויש חיבור לכל חלקי הגוף". 

"הפטיש מורגש בסרטים של טרנטינו". אלכסיי יגיב. צילום: Jul Lip

לפני יותר משנה ראיין הילו גלזר ב"הארץ", את אלי עוזר, בן 38 מתל-אביב, מי שהקים את אתר הפוט פטיש הגדול בעולם –  wikiFeet, מעין ויקפדיה של כפות רגליים ובו עשרות אלפי תמונות של נשים מרחבי העולם וכפות הרגליים שלהן, כמובן. "אנחנו אוהבים כפות רגליים ולא מפלים", סיפר עוזר. "יש שחקניות, ספורטאיות, פוליטיקאיות, נשים שלא בהכרח מצייתות לאידיאלים מיינסטרימיים של יופי, נשים מבוגרות. הילרי קלינטון מדורגת אצלנו. הרבה פעמים אנשים מעלים תמונה של מישהי שהם אוהבים או מעריצים. כשהם מהללים את כפות הרגליים שלה, זו דרכם להוקיר אותה". 

עוזר מציין שיש שלושה פרמטרים שלפיהם בוחנים כפות רגליים: אצבעות, סוליות וקשתות, כשאבי מסכים ומוסיף שהוא "אוהב שהן רכות כמו פלסטלינה כזאת".

איך נראית כף רגל "טובה" מבחינתך?

"קודם כל שתהיה רכה. זה לא קשור לגודל, אלא לכך שהמגע בה יהיה נעים. אני לא אוהב אותן נוקשות מידי, כמו סלע או עם יובש. לגבי הניקיון, כף הרגל לא חייבת להיות נקייה לגמרי ומבחינה צורנית היא צריכה להיראות כמו כפית, במבנה קמור. אבל מעל הכל זה עניין הרכות, שהחלק הפנימי רך". 

מהדברים של אבי אפשר להתייחס לאהבה לכפות הרגליים שלנו כאל אהבה לעוד איבר שאנחנו נשפטות על פיו בחומרה. גם כאן הוא צריך להיות עדין, רך ומוכן ומזומן עבור הגבר, וזה עוד לפני שדיברנו על ההתעללויות המחרידות שנשים עברו כדי שכפות רגליהן יהיו קטנות ומזמינות. מצד שני, רבים מהגברים הפוט פטישיסטים אוהבים את הרגליים שלנו טבעיות, כלומר כמו שאנחנו, ולא מבקשים שנשתנה עבורם. ואולי, הם לא מבקשים שנשתנה עבורם בכלל – אלא רק אנחנו מרגישות לא מספיק טובות כי אלו המסרים מבחוץ שמועברים אלינו?

אחרי הכל אני בוחרת להסתכל על חצי הכוס המלאה. אני רוצה שעוד אנשים יפסיקו לפחד לחלוק עם העולם את האהבות שלהם, כמו טרנטינו, שלמרות ההכחשות הוא בין הבודדים שלא מתביישים להראות לנו את ההעדפה השובבה הזו, שנחשבת למוקצית בגלל סטריאוטיפים ודעות קדומות. בואו נפסיק לשפוט בחירות מיניות שלא במיינסטרים בחומרה. אם נעשה כך נאפשר לכל אחת ואחד מאיתנו לחוות את החיים בצורה עשירה יותר, להתנסות בחוויות מיניות שיכולות להביא הנאה ואושר לחיינו, ובעיקר – נבין שהדברים שחשבנו שהם "סוטים" או "לא נורמליים" – נמצאים במיינסטרים הרבה יותר ממה שנדמה לנו.  

דניאלה פיקמיניות בריאהסקספוט פטישקוונטין טרנטינו