מי צריכה קרם להצרת הנרתיק?

לאחרונה התפרסמה בכתבה על קרם חדש להצרת נרתיק שמשווק בפופולאריות רבה בהודו. הסלוגן של הקרם "שוב בת 18 – לחזור ולהרגיש כאילו זאת הפעם הראשונה שלך מחדש". הכוונה כאן היא לקרם שפועל על שרירי דפנות הנרתיק, שמכווץ אותם חזרה כאילו יש שם קרום בתולין, כך שהגבר לא ירגיש שכבר קיימת יחסי מין.

הפרסומת משווקת לנשים שרוצות להרגיש כאילו זו הפעם הראשונה שלהן בו זמנית, ונמענותיה הן נשים מכל הגילאים. הפרסומת אפילו מסתיימת באישה בגיל השלישי שמזמינה את הקרם.

מה הסיפור עם קרום הבתולין בכלל?

כמובן שכל נושא קרום הבתולין והבתולין היא פיקציה תרבותית אחת גדולה. ילדות רבות נולדות ללא קרום בתולין או שהוא נקרע ללא כל קשר ליחסי מין עם חדירה. המשמעות של קרום הבתולין היא המשמעות התרבותית חברתית שהחברה מעניקה לה ולא עדות רפואית לשום דבר. אז למה להחזיר את מרכז המיניות והמוסר שלנו לחתיכת עור קטנטנה ועדינה שנמצאת, אם בכלל, שני סנטימטרים מפתח הנרתיק שלנו?

התגובה הראשונה שלי, ושל פמיניסטיות רבות נוספות, כולל מהארגונים הפמיניסטיים בהודו, היא, שזה עוד כלי שרת של הפטריארכיה. ששיח קרום הבתולין לא מאפשר לנשים חופש מיני ודורש מהן לשמור את הבתולין שלהן עד החתונה. כמובן שאותה הדרישה אינה קיימת לגבי הגבר וכך מועבר בעצם מסר מיני כפול: קיימת יחסי מין לפני הנישואין, המטת חורבן על המשפחה ועל עצמך, ואת זונה. גבר שמקיים יחסי מין לפני הנישואין אינו זוכה לעונשים חברתיים כלל.

זאת כמובן התגובה הראשונית שלי. אך היא לא התגובה היחידה. ניתוחים לשחזור או איחוי  קרום הבתולין קיימים מהיום שהתחילו לעשות ניתוחים פלסטיים. רופאים ורופאות נשים שמתמחים בלייבו פלסטיקה (בניתוחים הללו גם עושים הצרת נרתיק, ניתוחי שפתיים בנרתיק ועיצוב דגדגנים), עושים אותם והם זוכים לפופולאריות רבה, לא רק במדינות שמרניות ופטריארכליות, אלא גם פה אצלנו (מי אמר שאנחנו לא מדינה שמרנית ופטריארכאלית?).

אני בטוחה שמי שקוראת שורות אלה ולא שמעה מעולם על ניתוח כזה, המומה. למה שמישהי תעשה דבר כזה? הרי אין שום בעיה "לאבד" את הבתולין לפני הנישואין בעולמנו המודרני. לרובנו זה נכון. אבל מה עם האחרות? ואני לא מדברת על נשים צעירות שהתחרטו על הפעם הראשונה שלהן.

להיות בתולה מחדש

וזו בעצם התגובה השנייה שלי. אחרי האינסטינקטיבית הראשונה. חשבתי על נשים שנאנסו. קרה להן משהו בו הן איבדו את השליטה על גופן וחירותן. המשחה הזאת יכולה להחזיר להן את השליטה הזאת ולהעניק להן חופש לבחור לעשות מה שטוב עבורן. כלומר, לחזור להיות כמו בתולות עד שהן תחלטנה לקיים יחסי מין בפעם הראשונה, בתנאים שלהן, או עבור בן הזוג הנשוי שלהן.

חשבתי גם על נשים ערביות בישראל לדוגמא, שפער הדורות ביניהן לבין משפחותיהם גדול, והן כבר מקיימות יחסי מין לפני הנישואין. איחוי או שימוש בקרם בעצם מחזיר לה שליטה על הגוף שלה ומונע ממנה גירושין, גירוש מהבית, הידרדרות לעוני וזנות, ובמקרה החמור ביותר, הקרם הזה גם יכול למנוע רצח.

ניתוח לשחזור/איחוי קרום הבתולין עולה בין 3000 – 7000 ש"ח ואני משערת שהמחירים זהים בשאר העולם. אז אם יש מכשיר נגיש וזול, שעושה את אותה הפעולה ומציל חיים, יכול להיות שזה יעזור לנשים.

אני מתארת לעצמי שמי שקראה את הטורים שלי בעבר, מופתעת מהתגובה שלי והאמפתיה שאני מגלה כלפי התכשיר הזה. אך לצערי, עד שנשים לא תהיינה משוחררות באמת, חופשיות מינית באמת, בעולם בו לא יהיה שימוש לרעה במיניות שלנו נגדנו, נצטרך לפעול במקביל: לחנך בעד מיניות שוויונית וחופש מיני ולפעמים  לתמרן בתוך המסגרת הפטריארכלית כדי להציל את חייהן של נשים.