10 מיתוסים בחינוך למיניות בריאה

חינוך מיני הרבה פעמים עושה נזק גדול לציבור שומעיו, בין אם מדובר בנערים ובטח אם מדובר בנערות. הגיע הזמן שנתחיל לדבר על חינוך למיניות בריאה ולא חינוך מיני, ונדבר עם המתבגרים והמתבגרות שלנו על סקס כמו שמגיע להם ולהן.

וזאת התורה כולה בעשרה צעדים פשוטים:

1. בתולין

משום מה בתולין עדיין נשאר נושא חשוב מאוד בקרב נערות בגיל ההתבגרות. קיומה של פיסת עור בפתח הפות היא שקובעת את מהותה של הנערה בקרב הוריה, משפחתה, חברותיה ובן הזוג שלה. אבל הנה פיסת מידע שלא כולן יודעות: לא כולן נולדות עם קרום בתולין. יש כאלה שכן ויש גם כאלה שלא. מעבר לכך, מיתוס הדימום ב"פעם הראשונה" הוא לא יותר ממיתוס שהתבסס על כך שבעבר חיתנו ילדות בגילאי 8-13 עם גברים בני 30 שחדרו אליהן בכוח, כשהפות בכלל לא סיימה לגדול ולהתעצב. הפות נקרעה בליל הכלולות וירד המון דם. למזלנו, המצב היום טיפה יותר טוב ולכן להרבה מאוד בנות לא יורד דם ב"פעם הראשונה". בנים – תאמינו לפרטרנית שלכם שהיא בתולה ואל תצפו שיהיה דימום. אמון בסקס הוא אחד החשובים!

2. "הפעם הראשונה"

מחקרים רבים מראים ש"הפעם הראשונה" אצל נערות (ומדובר כמובן בפעם הראשונה שפין חודר לפות), היא טקס חניכה מכונן במעבר מנערה לאישה, מילדה לבוגרת, מלא-מינית למינית. גם זה מיתוס נפוץ מאוד שהחברה נוטה לשמר ולעודד. כמחנכות למיניות בריאה אני מציעה להסתכל על זה כעל הפעמים הראשונות. לא אחת פונות אליי נערות וכותבות לי שהן ובני זוגן כבר עשו חדירה שלוש פעמים ועדיין מאוד כואב להן. למה זה עדיין כואב ומתי אני אמורה לגמור מזה? התשובה שלי לזה היא שזה יכול לקחת הרבה זמן. הכאב לא נובע מהיעדר קריעה של קרום הבתולין, כמו שהן חושבות. הכאב הוא מכיווץ של שרירי הפות, ומזה שהפות צריכה להתרגל שמשהו כזה גדול וקשה נכנס אליה. יש נערות שבחייהן לא היה דבר בתוך הפות שלהן ופתאום הן אמורות להכניס פין של אדם אחר לתוכן. שרירי הפות גם לא רגילים לזה וגם עטופים ברקמות עדינות שיכולות להיקרע, לדמם ולכאוב מאוד. תחכו בסבלנות. החדירה תלך ותשתפר, ואם לא, יש מה לעשות ולמי לפנות.

3. "משחק מקדים"

אם יש מונח אחד שאני לא יכולה לסבול זה "משחק מקדים". מקדים למה? לחדירה? לשפיכה? לאורגזמה? רוב הנערות והנשים לא חוות את האורגזמה שלהן מהחדירה אלא מהדגדגן, שכידוע לנו נמצא מחוץ לפתח הפות ולא בתוך הפות. מה שהחברה נוטה לתייג כמשחק מקדים, אני מעדיפה לקרוא לו המשחק עצמו. המשחק עצמו עבור נערות הוא האוננות ההדדית, הסקס היבש, המגע בשדיים, הנשיקות והליטופים. החדירה יכולה להיות והיא יכולה גם לא להיות. את האורגזמה נערות ונשים סביר להניח יקבלו מיחסי מין ללא חדירה, שמו החדש של "המשחק המקדים".

4. נערים חרמנים ונערות אוהבות

נערות ונשים יקרות, גם לנו יש חשק מיני, תשוקה מינית ופנטזיות מיניות. בגיל הנעורים לנערות אסור מבחינה חברתית להציג את מיניותן ולממש אותה בפרהסיה, מחוץ לקשר זוגי ארוך טווח. נערה שתפגין את מיניותה בציבור, תדבר על האוננות שלה עם חברות, תתנשק ותתמזמז עם מלא נערים, תתוייג באופן מיידי כנותנת, זורמת, מזרון (ומילים חמורות נוספות). לא רק שזה לא נכון להגיד שנערות לא רוצות מין, זה גם לא נכון להגיד שנערים רק רוצים מין וחושבים על מין כל הזמן. כולנו חושבים על מין בתדירות כזו או אחרת, ללא קשר למין הביולוגי שלנו, אבל עם כל הקשר למגדר אליו אנחנו מחונכות. בעוד שאת הנערים מעודדים להיות מיניים, לאונן, לדבר על זה ולשכב עם כל אחת גם אם הם לא ממש רוצים, נערות מחונכות לשמור על עצמן, להיזהר ולחכות כמה שיותר עד שהן נותנות.

5. האחריות להביא קונדום היא על הגבר

בכל הקשור ליחסי מין, מי שבסיכון גדול יותר הן נערות ונשים (לצערי). נערות רבות סומכות על הנער לדאוג לקונדום, בעוד שמי שעלולה להידפק (תרתי משמע) מקונדום פג תוקף שהנער שם בגיל 12 בארנק כי זה מגניב, ורק השתמש בו בגיל 17 כשקיים לראשונה יחסי מין עם חדירה, היא הנערה. האחריות על אמצעי מניעה היא אחריות משותפת. אם הפרטנר שכח להביא קונדומים, חשוב שגם לכן יהיה קונדומים. הבריאות שלכן חשובה והגוף שלכן חשוב. נשיאת קונדום בתיק או אחזקתו בבית לא הופכת אתכן לזולות או "מחפשות סקס". להיפך, זה הופך אתכן לבוגרות, אחראיות ובעיקר, בעיקר, בריאות.

6. "אני לא מרגיש עם קונדום"

עוד סוגיה קשה ביותר, ולא רק עבור נערות, אלא עבור נשים רבות, היא סוגיית הקונדום. נערים וגברים לא אוהבים להשתמש בקונדום, מסיבה פשוטה שהרגלנו אותם מגיל מאוד צעיר, אחרי שחברה שלהן בגיל 16 התחילה גלולות, שהם לא צריכים קונדום. קונדום מצריך תרגול ושינוי מחשבתי. "אני לא מרגיש עם קונדום" זה פינוק גרידא. אם אתה לא רוצה לשים קונדום, אתה לא נכנס. ככה פשוט. ככה קצר.

7. הפות חייבת להיות חלקה

פות חלקה היא פות של ילדה לפני גיל ההתבגרות. נער וגבר שרוצים פות חלקה – משהו איתם לא בסדר. יחסי מין מתרחשים בין א/נשים בוגרים/ות, אחרי גיל ההתבגרות, ולכן יש על איברי המין שיער. אין שום צורך להוריד את כל שיער הערווה. להיפך. שיער הערווה מגן על הפות מפני זיהומים ודלקות ומהווה שכבת מגן לורידי הפות מבחוץ, שהם ורידים ונימים עדינים מאוד. שפשוף וחיכוך על פות חלקה יכולים לפצוע ולהכאיב.

8. חדירה לא צריכה לכאוב

אם כואב לך בחדירה גם אחרי שאת כבר מקיימת יחסי מין עם חדירה מספר שנים, אז משהו לא בסדר במגע המיני שאת מקיימת. שרירי הפות נרגעים ומוכנים לחדירה לעיתים רק אחרי חצי שעה של יחסי מין ללא חדירה! יש צורך שהפות תהיה רטובה לפני החדירה ולכן אם את עדיין יבשה, הוא לא נכנס.

9. גלולות למניעת הריון הן אמצעי המניעה הטוב ביותר עבור נשים

לא נכון! יש מגוון רחב של אמצעי מניעה, הורמונליים ולא הורמונליים, ארוכי טווח או לשימוש חד פעמי, ואין אמצעי מניעה אחד שמתאים לכולן. המזל של חלקנו הוא שבניגוד לסבתות שלנו, (ואפילו בניגוד לאמהות שלנו) הוא שיש לנו בחירה. אנחנו ברות מזל כי אנחנו יכולות לשלוט על הפריון שלנו ולהימנע מהריון שאנחנו לא רוצות. אבל הדרך לעשות זאת היא הדרך בה אנחנו בוחרות. יש נשים שייהנו יותר עם גלולות כי הקונדום פוגע בהנאה שלהן, ויש כאלה שהתקן יעשה עמן חסד בלי לחשוב על מניעה כל הזמן. הבחירה בידנו, לא משנה מה הרופא/ה הנשים שלנו ינסו למכור לנו.

10. תמיד אפשר להגיד לא ואסור לאיש להיכנס אלייך ללא רשותך, הסכמתך ורצונך

גם אם את כבר מקיימת יחסי מין הכוללים חדירה מזה כעשור, וגם אם זו הפעם הראשונה שלך שתכננת וחשבת עליה תמיד, גם אם זה החבר שלך מזה שנתיים או בחור שפגשת בבר, לאף אחד אין את הזכות להיכנס אלייך ללא רשותך, הסכמתך ורצונך! תמיד אפשר לעצור. בכל שלב. אחרי כל מגע וגם אם אתם כבר באמצע של החדירה והוא עומד לגמור. אם לא בא לך להמשיך, אם כואב לך, אם לא מהנה לך ואם את לא רוצה, את יכולה להפסיק ולא להרגיש אשמה עם זה. זה הגוף שלך, הבריאות שלך, והזכות שלך לשליטה ואוטונומיה עליו.

להתייעצות, קבלת מידע והכשרה לא/נשי מקצוע, ניתן לפנות אלינו: www.opendoor.org.il

דלת פתוחה